תיכוניסטים נגד הצבא

Alexco

New member
כל הכבוד למפגינות/ים

דיברתי היום עם אחד המעורבים בעניין, ושיבחתי אותו על הפעולה החשובה. לדעתי אנחנו נמצאים בשפל המדרגה כאשר ערכים הנוגדים את ערכיו של הצבא נתפסים כ"מחסור בערכים", ועל כן התפקיד של מערכת החינוך להפוך את הנערים לערכיים מתעוות והופך ללהפוך אותם לכאלה שמחזיקים בערכי "רוח צה"ל". ממתי שיפוט בדילמות מוסריות זאת המומחיות של הצבא? הייתי בטוח שבתחום המוסר עוסקים באופן מקצועי בעיקר פילוסופים ואנשי רוח. גם משעשעת הצביעות של הממסד בכל הקשור ל"הכנסת פוליטיקה לבית הספר", שקצת מזכירה את "הכנסת הפוליטיקה לצבא". בשני המקרים תחת מסווה של סטריליות מפוליטיקה, מקבלת לגיטימציה רק הדיעה הפוליטית הממסדית. כל הכבוד גם לעירוני א' על הסטטיסטיקה המכובדת. ראוי לציין לטובתן של תלמידות ליידי דיוויס הסרבניות, שאף על פי שהם מעטות, הן פעילות מאוד
(גברים ונשים כאחד).
 

CountDust

New member
בענייני מוסר אין "מקצועיות"

דוקא בגלל ה"מומחיות" הזו, יכולים "פילוסופים" כמו אסא כשר לתת גושפנקא "מקצועית" לכיבוש ועוולותיו ולהקטין את הביקורת על צה"ל.
 

Alexco

New member
תגובה

הפילוסופים של המוסר לא חיים בחלל ריק, והמוסר עצמו הוא פוליטי במהותו. הקבלה טובה לכך היא שכפי שאסא כשר מעניק לכיבוש גושפנקא מוסרית, כך שופטי בית המשפט העליון מעניקים לו גושפנקא משפטית. אך אין בכך כדי לפסול את רעיון קיומו של בית המשפט העליון. אני כן חושב שבדרך כלל פילוסופים של המוסר שלמדו מודלים מוסריים והתעמקו בכך אקדמית מחזיקים בכלים שלאחרים אין, אף על פי שזה לא אומר שדיעותיהם הפוליטיות עדיפות.
 

Alexco

New member
ונקודה נוספת,

נראה לי רלוונטי להוסיף בהקשר הזה שאני אישית מתנגד ל"חינוך לערכים" (שזה בעצם שם קוד לשטיפת-מוח), גם אם הם ערכים שאני מסכים איתם, ותומך בחינוך לערכיות, על ידי הענקת כלים לתלמידים על מנת שיגבשו דיעה עצמאית. לדעתי הרבה יותר גרוע אם בוגרי יב' לא מטילים ספק, מאשר אם הם לא יודעים לפתור פונקציות מתמטיות.
 

גיא*

New member
אתה יכול בבקשה לפרט

מה ההבדל בין חינוך לערכים לחינוך לערכיות? הרי מטבעו של החינוך הוא ערכי, שכן כל מי ששם עצמו בעמדה של מחנך מעביר, גם אם בדרך בלתי מילולית, את תפיסת עולמו למחונך. למשל, ילד יראה כיצד היחסים בין הוריו וכך יתחנך לכבוד ושוויון או לפטריאכליות. לחילופין, תלמידה תראה כיצד מורתה מתמודדת עם קונפליקטים בכיתה, וכך תתחנך בעצמה לשימוש או אי שימוש באלימות.
 

Alexco

New member
תגובה

אתה צודק כמובן. אי אפשר ליישם את העקרון הזה בצורה טהורה ומושלמת. אבל עדיין יש מרחק גדול בין הצבתו כאידיאל שיש מגבלות פרקטיות בדרך להשגתו, לבין הצבת אידיאל מנוגד, בו המטרה היא שהתלמיד יאמץ את האמת המוחלטת של משרד החינוך, כמו שקורה היום בבתי הספר.
 
כן, באמת תפרט

ולמה החלטת שדוקא "הטלת ספק" חשובה יותר ממתימטיקה? אני מטיל ספק בטענתך!... אלכס, חברה, על מנת להתקיים כחברה, חייבת שתהיה לה מערכת ערכים משותפת. שים לב: לא קבועה. משותפת. אז הטענה שהשירות הצה"ל אינו חלק ממערכת הערכים המשותפת של החברה הישראלית פשוט אינה נכונה. היא כן. אתה רוצה לנסות ולשנות את זה? בבקשה. אבל כל עוד זהו המצב, כל ביקור של נציג צה"ל בבי"ס תיכון הוא לגיטימי וחשוב(!) ל"תחזוק" מערכת הערכים המשותפת.
 

CountDust

New member
מערכת ערכים משותפת

אם אתה מסכים שמערכת הערכים אינה חייבת להיות קבועה, מדוע אתה טוען שחייבים לתחזק דוקא את המערכת כפי שהיא מקובלת כיום? אין שום קשר בין שאלת הנפוצות של ערך או רעיון מסוים לבין הלגיטימיות שלו. מההנחה שמדובר בערך מקובל אתה מגיע למסקנה שהוא לגיטימי וחשוב לשמור עליו. מדוע? ואם רצח על כבוד המשפחה היה ערך מקובל ומשותף. האם היית טוען שהוא בהכרח לגיטימי וחשוב לתחזק אותו? לא חייבים להלחם על ערכים משותפים רק משום שהם משותפים. חייבים להלחם על ערכים דמוקרטיים ראויים בלא קשר למקובלות שלהם.
 
לא דיברתי על מחוייבות.

דיברתי על לגיטימיות של הפצת ערכים. בחברה בה מקובל רצח על רקע כבוד המשפחה, הרעיון ועידודו לגיטימיים, מה לעשות! תנסה לשכנע פלשתיני מהרחוב כי פיגועי התאבדות אינם לגיטימיים, או למנוע ממישהו שם לגייס מחבלים מתאבדים. שים לב: אני מדבר על מצב קיים בפועל. ובמצב הקיים בפועל בישראל, הרצאה של קצין עדיין לגיטימית. אגב, מאיפה הטענה שלך ש"חייבים להלחם על ערכים דמוקרטיים ראויים בלא קשר למקובלות שלהם"? זה לא סוג של קביעה שראוי להעמיד למבחן?
 

גיא*

New member
אז איך אתה מציע לשנות את אותם ערכים

פסולים, אם אתה מקבל את זה שמחנכים ומתחזקים אותם?
 
לצערי הרב

למדתי היטב את הנושא. מבחינה היסטורית, שינויים שכאלה תמיד היו כרוכים בטראומות, וגם הן לא תמיד עבדו (דוגמאות: מלחמת האזרחים בארה"ב למיגור תופעת העבדות, פצצות האטום לשינוי המיליטנטיות היפנית, שואת יהודי אירופה למיגור האנטישמיות - אתה רואה, זה לא תמיד עובד). דעתי האישית, שנובעת גם מנטייתי שלא לחבב אלימות, היא שהדרך להתמודד עם זה היא פשוט להקפיד ולנהוג בעצמך בדרך בה אתה מאמין. זה מתקשר יפה מאוד לנושא הסרבנות: אני רואה בפגיעה לא מוצדקת בפלשתינים מעשה שלילי? אז אני מגיע למילואים, ומקפיד לנהוג בהם בצורה הוגנת (ואגב: לצבא אין שום דבר נגד זה), ולא נותן לחברי להתעלל בהם גם אם הם מאוד רוצים... הבנת? אני, למשל, מנסה להוביל כרגע טרנד חדש במדינה: לאותת לפני פניות. אם זה יתפוס, אני אשקול להרחיב את זה גם לאיתות לפני שמחליפים מסלול.
 

Alexco

New member
תגובה

אני לא מבין שני דברים. הראשון הוא מדוע אתה מסתכל על העולם בשחור ולבן, כאילו אפשר לעשות מהפכה ולשחוט בגיליוטינות את כל מי שלא מסכים איתך, או שאפשר רק לשנות את ההתנהגות שלי, כאילו שאין שום דבר באמצע. הדבר השני הוא מדוע אם חברה חייבת מערכת ערכים משותפת אתה מעז לערער עליה על ידי עידוד בני אדם אחרים לחקות את ההתנהגות האלטרנטיבית שלך ולנהוג כמוך? התייחסות שלך למילואים או לאיתות לא רלוונטית כי בה אתה לא מערער על מערכת הערכים המשותפת בכלל.
 

CountDust

New member
אני יצאתי מנקודת הנחה

שאנחנו מסכימים לפחות על רעיון הדמוקרטיה... אם אתה מעוניין להעמיד למבחן גם את שאלת חשיבותם של ערכים דמוקרטיים, אז אנחנו בבעיה. ושאלת הבהרה - למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לגיטימי"?
 

Alexco

New member
תגובה

אני לא מבין מה גורם לך לחשוב שחברה חייבת מערכת ערכים משותפת על מנת שהיא תתקיים. אני מאמין בההיפך הגמור, שחברה חייבת פלורליזם ערכי. המחלוקת הערכית המתמדת היא זו ששומרת על החברה, ולא אחדות ערכים שמובילה לחוסר ביקורתיות שכבר הוביל לכמה וכמה זוועות בהיסטוריה. למה החלטתי שהטלת ספק חשובה יותר ממתמטיקה? כמובן שמדובר בדיעה אישית, אבל לדעתי יש דברים חשובים יותר וחשובים פחות לחיים כאדם בחברה, וזה סדר העדיפויות שלי.
 
הדבר הכי מרגיז בכל הפרשה

שבעיית גיוס החובה ממזמן לא בעיה צבאית, שנובעת משיקולים צבאיים. היא בעיה פוליטית-מדינית גרידא, ונובעת מחוסר הרצון המוחלט של גורמי השלטון לאפשר מקצוע של הצבא ושינוי הסטטוס קוו הקדוש, ובכך לסיים את האיום שרובץ מעל רובם המוחלט של המלש"בים.
 
איום?

הדרך הטובה ביותר "לסיים את האיום שרובץ מעל רובם המוחלט של המלש"בים" היא להעלות את הגיל המינימלי לקבלת רשיון נהיגה ל-21.
 
השוואה משעשעת

ד"א רוב התאונות הן לא של נהגים חדשים כמו שמקובל לחשוב. כאשר בתאונה מעורב נהג חדש התקשורת טורחת לציין זאת.
 
אל תתבלבל

בין נהג צעיר לנהג חדש. אכן למעשה רוב התאונות בפועל מבוצעות ע"י נהגים מקצועיים (וזה פשוט כי הם נמצאים הכי הרבה זמן על הכביש), אבל מבחינה סטטיסטית הסיכויים הגבוהים ביותר לגרימת תאונה הם של נהג צעיר. כלומר: אם ברגע נתון תעלה על הכביש נהג צעיר מול כל נהג אחר - בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לגרימת תאונה הוא הנהג הצעיר. זו גם הסיבה שפולסת הביטוח של נהגים עד גיל 24 יקרה יותר. אז לשם שינוי, הפעם לא התקשורת אשמה...
 
למעלה