תינוקות הפורום פשוט מקסימים!!!! שוו
ה להיות בפורום. אצלי: עומר בן 5 חודשים. השבוע בכה בפעם הראשונה - הוא הסתכל עלי והעזתי לא להסתכל בחזרה (הייתי עסוקה עם גל) והוא נורא נעלב. רגוע, חייכן ומתוק שבא לי להתעלף ממנו. מי שזוכרת את ספור הלידה שלי, תארתי איך אני מתהפכת בלילה מאחד לשני ולא יודעת על מי להסתכל - זה עדיין לא נרגע. מה עוד? המון רגשות אשמה כלפי שניהם ולא מצליחה להתנער. במיוחד עכשיו כשגל בחופש איתי בבית. מרגישה שאני לא נותנת מספיק לאף אחד, מרגישה שגל גדל מהר מדי ואני לא מספיקה למשמש אותו מספיק לפני שהוא צועק: "את מציקה לי", מרגישה שעומר מזדרז לגדול - מנסה לזחול כבר. מה הלחץ? רוצה להינות מהקטניות שלהם עדיין. סכום: הרבה קשיים רגשיים אבל נמסה מאהבה.