תינוק בשיעור - לגיטימי או לא?

22ק ו ס ם

New member
בעיניי כן

במיוחד אם הוא מניק. צריך כמובן לארגן סידור שיהיה נוח לאם במקרה כזה אבל לא רואה עם זה בעייה. אם הוא בוכה אז ההורה צריך לקחת אותו החוצה עד שהוא נרגע כי זה מאוד מפריע. ילדים קצת יותר גדולים לא מהווים בעייה. הם יכולים לצייר או לעסוק במשהו ולא עושים רעש ברוב המקרים.
 
לגיטימי לגמרי

[קראתי רק תגובות מעטות בשרשור - אז לא מתייחסת באופן קונקרטי לשרשור הזה] מעדיפה תינוק שבוכה לכמה רגעים על פני תלמידים שגולשים באינטרנט בלפטופ שלהם ומסיחים את דעת התלמידים שסביבם לא פחות (ויכולה לתת עוד כמה דוגמאות ל"הפרעות" שעליהם לא היו פוסלים כניסתו של תלמיד לכיתה).
 

Unicorn98

New member
חצי מסכים,

כל הפרעה היא בלתי לגיטימית, אבל אני מסכים לחלוטין שאם התינוק צמוד לאימו וכשהוא בוכה הם יוצאים החוצה - אין שום בעיה עם זה. החברה צריכה להכיל את הזכויות הרגילות של אמהות ואבות.
 
מסכימה

זה שיש עוד הפרעות לא הופך את זה ללגיטימי. נניח שמשמיטים מהשאלה את עניין חופשת הלידה. אחרי 3 חודשים, מה הופך הבאת תינוק לאוניברסיטה יותר לגיטימי מלהביא אותו למשרד בו לומדת האם?
 
אולי הבעיה היא עם המילה לגיטימי

אבל כמו שלא היית שואלת אם לגיטימי להביא פלאפון לשיעור (הוא יכול לצלצל) או לפטופ לשיעור (שלא נדבר על הרעש של ווינדוס כשמעלים אותו, או באמת שלי למשל ממש מפריע בעין כשמישהו משחק סוליטר בשיעור) אבל השאלה היא של מינונים בין תועלת לאדם ולחברה לבין מידת הפרעה, ופה בעיני לפחות הגישה צריכה להיות מעודדת ופתוחה.
 
אני חייבת לציין

שאת כל מה שציינת כהפרעות חייבים למגר. זה שסטודנטים חושבים שפלאפון מצלצל בשיעור זה מתקבל על הדעת... פה מתחילה הבעיה. העמדת ההעדפות והנוחיות של הפרט על פני הקבוצה כולה. כשלמדתי בישראל אכן אנשים היו משחקים על הלפטופ (או על המחשבים במעבדה) ופלאפונים צילצלו (גם למרצים) בלי סוף. שיעור באוניברסיטה זה דבר רציני שאנשים משלמים עליו הרבה מאד כסף. השאיפה צריכה להיות שכולם יקבלו את התמורה בעדה הם שילמו עם מינימום הפרעות עד כמה שאפשר לשלוט בזה.
 
וטלפון ולפטופ לגיטימי להכניס לכיתה

אבל על מצב דומם. למיטב ידיעתי תינוק לא ניתן לשים על דומם או רטט.
 
אנשים "שוכחים" כל הזמן לכבות פלאפונים

וזה לא רק בישראל (מן הסתם פה זה יותר גרוע, אבל גם בחו"ל כבר הייתי בהרצאות שפלאפונים צלצלו בהם). אני רוצה לראות את האוניברסיטה שתאסור על אנשים להכניס פלאפונים. ותינוק אחרי שהוא ינק והחלפת חיתול יכול לישון ולהיות רגוע בשיעור ואם הוא מתחיל לבכות אפשר לקחת אותו החוצה. ההפרעה תהיה מינמלית.
 

Unicorn98

New member
לך מפריע שמישהו משחק סוליטייר,

ולי מפריע שאת לובשת חולצה בצבע אדום. הרי אין גבול לזה, נכון? צריך כנראה לקבל את המוסכמות הנורמטיביות של האקדמיה, בהן בעיקר הפרעות קוליות הן המטרידות ביותר, ולא הפרעות ויזואליות (להמנע ממבט אפשר, אבל להמנע משמיעה אי אפשר).
 
ומה שלי מפריע

זה שנשים חושבות שלימודים אקדמיים הם הבחירה הטבעית והנוחה ביותר להרוג שתי ציפורים במכה אחת. גם להמשיך לעסוק באותו הדבר וגם לא לשלם לבייביסיטר או לצאת מגדרן למצוא פתרון אחר כי אין איסור להביא את התינוק לשיעורים. בקיצור, הן עושות את זה בעיקר כי זה נוח. להן.
 

Unicorn98

New member
יש בזה משהו, מצד שני -

החברה צריכה להכיר בכך שהורות היא נבדלת מכל "גחמה" אחרת של פרטים בחברה. אגב, בעיניי הרבה יותר מפריע שהרבה אמהות הולכות להיות מורות, כי זה המקצוע המסודר היחיד שמאפשר חופשות מרובות ותנאי העסקה ביזיוניים. מה שקורה אח"כ, כשמנסים להגדיל את מספר שעות השהייה בבית הספר, הארגונים המקצועיים מוחים מכיוון שזה ממש לא מסתדר להם עם ההורות. לכן בשני המקרים צריך ללכת לקראת ההורים, אבל גם למתוח גבולות.
 
מסכימה ../images/Emo13.gif

בדיוק חשבתי גם על הדוגמא הזו. הפתרון האידאלי היה מעון/גן בשטח הקמפוס במחיר סמלי. אצלנו למשל, בביה"ס לפסיכולוגיה מופעל מעון כזה. כל הצדדים מרוויחים פה, גם האמהות שלומדות, וגם האוניברסיטה ש"משתמשת" בגן לצרכי מחקר.
 

Kalla

New member
למה נשים? ומה עם האבות?

בזמן שהם עובדים, לומדים ועושים קריירה האמהות צריכות לוותר על הכל?
 
../images/Emo45.gif בדיוק- שיתנו הקלה לאב לצאת מהעבודה ולטפל

בילד, ואז האם תגיע לשיעור ללא התינוק. נראה לי הרבה יותר הוגן לתינוק וגם לאמא. (שלא לדבר על חבריה לשיעור)
 

tulkin

New member
אני אשמח

אם ייתנו לי הקלות כדי שאוכל לעזור. בפועל אני עושה זאת גם בלי ההקלות ומשלם את המחיר הנדרש. מה שכן, כל זה לא יעזור לתינוק בן שלושה שבועות. הוא צריך את האמא שלו נקודה. האבא, עם כל הרצון הטוב (ויש בשפע מזה) לא יכול לספק את הצרכים.
 

milindapanna

New member
בהחלט יעזור, תלוי בתינוק ובהורים

תינוק בן שלושה שבועות או יותר או פחות צריך מישהו איתו זה טריוויאלי. מי המישהו? בהחלט לא חייב להיות האם 24/7, ויכול בהחלט להיות גם האב. מניסיון. אני לא רומז שיש לי יכולות להניק, אלא שיש פתרונות יצירתיים גם לזה, וההנעלות האובססיבית (שבאה לידי ביטוי בשרשור הזה שוב ושוב) על הנקה ותחושת אם נצחית היא לא הכרח בל יעבור (אלא אם ההורים מרגישים כך, אבל אין סיבה עקרונית שכולם חייבים להרגיש כך).
 
למעלה