תינוק בשיעור - לגיטימי או לא?

[מ א י ה ועוד3]

../images/Emo45.gif וגם אני מדברת מנסיון אישי

 

[משוש30]

נוח?? נוח?? אני מניחה שאין לך ילדים כי אין

משהו פחות נוח מזה. הגעתי פעמיים עם תינוק להרצאות כי לא הייתה לי ברירה (תינוק בן שבועיים לא בדיוק אפשר למסור לביביסיטר), וספק אם שמעתי בכלל את מה שנאמר מרוב תחושת חוסר הנחת והצורך לעמוד עם המנשא כדי שלתינוק יהיה נוח והוא ישן. הפתרון צריך להיות, כמו שאמרו כאן, מערכתי. בגבעת רם יש תינוקיה מגיל 3 חודשים והגם שלא היתי משאירה שם את הילדים על בסיס יום יומי זה יכול להיות פתרון סביר מאד ליום או יומיים בשבוע.

 

[MissScotland2004]

זה שאין לי ילדים לא אומר שאין לי שיקול דעת

ולא ברור לי בשביל מה בכלל הגעת לשיעור.

 

[משוש30]

כי זה היה תנאי לקבלת מלגה

זה לא אומר שאין לך שיקול דעת אבל לצערי, (אני יודעת שזה נשמע מעצבן ומתנשא אבל בחיי שזה ככה) במקרה הזה מי שלא נמצא במקום הזה באמת שלא יכול להבין.

 

[נועה לביא]

אם אני הייתי המרצה

את היית בחוץ.

 

[tulkin]

מזל שאת לא.

 

[פלפל אנגלי]

אני מקווה שרוב המרצים מצוידים באורך רוח

ובמידה של סובלנות. מקווה שכשיגיע יום (אם וכאשר), ותהיי מרצה, גם את תזכי לתכונות האלה.

 

[נועה לביא]

את יכולה להמשיך לקוות ../images/Emo13.gif

אנשים שחושבים שמותר להם להפריע לאחרים, ולרמוז זכויות שלהם, רק בשביל שלהם יהיה יותר נוח להתמודד עם מה שהם לקחו על עצמם, אף פעם לא העירו את רוח ההתחשבות אצלי. אם מישהי הייתה באה אלי (למען האמת, גם לא כמרצה...) ואומרת שבגלל התינוק היא נאלצת להפסיד שיעורים ומתקשה להדביק את החומר, הייתי שמחה להקדיש זמן לעזור לה - בנפרד. אבל מישהי שמפגינה את הגישה של משוש "מה לעשות, אין לי ברירה אז אני צריכה להביא אותו, זה מה יש", בהחלט לא עושה שום חשק לבוא לקראתה.

 

[משוש30]

לא כל כך בא לי לענות לך באופן כללי אבל רק לשם

הבהרה. היחיד שהיה לו לא נוח זו אני. התינוק שלי ישן היטב במנשא. לי לא היתה ברירה אלא להגיע להרצאה כי זה היה התנאי למלגה ומצטערת, בגיל שבועיים אף אחד אחר לא ישמור לי על התינוק. עם רמת הסבלנות שלך וההבנה שלך את המצוקות, הצרכים והקשיים של מישהו שהוא לא "את" והיכולת לראות מילימטר אחד מעבר ל"נועה לביא" אני לא ממש מצפה לתגובה אחרת.

 

[נועה לביא]

אז נפלת על מרצה הרבה יותר סבלני או אדיש

מעניין שכשאחותי הייתה תינוקת שרק הגיעה הבייתה ההורים שלי דווקא כן נתנו למישהו אחר (=אני או בני משפחה אחרים) לשמור עליה. בכלל, הייתי עושה איתה הרבה טיולים בפארק בלי אמא שלי. איזה פלא - היא נותרה בחיים! (ואפילו ינקה עד גיל 3...) אם אני הייתי המרצה, והיית באה אלי קודם ומתארת את הבעיה, הייתי עוזרת לך למצוא פתרון (ואם זו באמת הייתי אני, וכל העניין היה חובת נוכחות - אז "היית נוכחת"). אבל אם היית מציבה לי עובדה בשטח, היית יוצאת החוצה, ואז גם לא ממלאה אחר התנאי למלגה.

 

[tulkin]

חבל שלא שירתת בצבא - היית יכולה להיות

יופי של רס"ר משמעת

 

[נועה לביא]

מאוד בוגר

ההערה הזו, ועוד יותר אלה שנמחקו.

 

[tulkin]

אני מתנצל. לא התכוונתי לפגוע.

זה נאמר בבדיחות הדעת, ממש לא בכוונה לפגוע. בדיחות הדעת לא עברה היטב בפורום. אני מתנצל. אני אמנם מאד לא מסכים לדעות שאת מעלה כאן בשרשור ולעתים קרובות גם לא לסגנון הנחרץ שלך שהוא עצמו פוגעני לעתים. אבל אני עדיין מכבד אותך ואת דעתך. באמת שלא התכוונתי לפגוע.

 

[the new L]

לא מקובל עליך

שבגיל שבועיים אביו של התינוק ישמור עליו לשעתיים-שלוש?

 

[tulkin]

מקובל עלי מאד ואף עשיתי זאת כשיכולתי

אבל עבור תינוק בן שבועיים שניזון מהנקה, שלוש שעות זה אולי הזמן המקסימלי שאפשר לתת לו להיות בלי אמא. בהרבה מקרים (כתלות בגורמים רבים, חלקם הגדול לא ניתן לשליטה) התינוק זקוק ליותר מזה, ולפעמים אף להנקה כל שעה-שעה וחצי. בדרך כלל אי אפשר לצפות את זה מראש. כתלות בסגנון היניקה של התינוק - כל הנקה יכולה לכשעצמה לקחת לא מעט זמן - מה שעשוי להגביל עוד יותר את הזמן שאפשר לתת לתינוק בלי אמא (ובלי לפגוע בצרכיו). גך שזה יכול להיות מקובל על האמא ומקובל על האבא. אבל אם על התינוק זה לא מקובל, ואם לא רוצים למנוע ממנו את הצרכים שלו, אז הוא זה שיש לו את המילה האחרונה אם אפשר וכמה הוא יכול להיות ללא האמא.

 

[milindapanna]

לדעתך, כמובן.

להורים אחרים יכולה להיות דעה שונה לגמרי, ולגיטימית לא פחות, על איך לדאוג לצרכי התינוק (רוצה לינוק - סבבה, ולפעמים אפשר גם בקבוק, בטח ובטח אם מדובר על פעם או פעמיים בשבוע). היות ומובן מאליו שאתה אומר את דעתך, מצאתי לנכון להדגיש זאת משום שאתה מציג את הדברים כאילו מדובר באמת צרופה.

 

[tulkin]

כן כן... ברור שזו דעתי

לא מאמין בקיומן של אמיתות צרופות שנכונות תמיד ולכל אחד.

 

[נועה לביא]

אני רוצה להבין

אתה טוען שאם האם תשאב בשביל אותה תקופת זמן, יגרם נזק לתינוק?

 

[d a p h n a]

מהידע המוגבל שיש לי בנושאי הנקה

אפילו בלי התייחסות לכל מיני עניינים אידיאולוגיים שהם תכל'ס עניין של דעה וגישה אישית - עד כמה שידוע לי שאיבה היא לא תמיד פתרון. עד כמה שאני יודעת יש נשים שמאוד קשה להן לשאוב וזה לא ממש הולך בקלות (גם כאשר הן כן יכולות להניק), ובנוסף יש תינוקות שלא בדיוק מסתדרים עם בקבוק, או שכאשר מתחילים לתת להם בקבוק בצורה די קבועה מתקשים אחר כך להניק. רק להבהיר, אין לי שום ניסיון אישי בהאכלת תינוקות, ואני גם ממש לא משתייכת לאלה שרואים בהנקה את האורים ותומים של גידול ילדים (כלומר, אני יודעת שמבחינה רפואית יש יתרון להנקה, אבל אני לא אוהבת את הקיצוניות שאליה לקחו את זה בחוגים מסויימים). יחד עם זאת, אני חושבת שהרצון של מי שהביאו ילדים לעולם להאכיל אותם בחלב אם (ולא בתחליפים) הוא רצון שמגובה במידע רפואי אמין, כך שזה כשלעצמו רצון רציונאלי ולגיטימי. ולמרות שאני מסכימה איתך שלפעמים שאיבה יכולה להוות פתרון שיאפשר לאבא לקחת חלק יותר פעיל בתקופה הראשונית של גידול הילד, פשוט רציתי להעלות את זה שעד כמה שידוע לי יש מצבים שבהם שאיבה היא לא רק משהו שלא רוצים לעשות אלא משהו שלא יכולים לעשות.

 

[milindapanna]

נכון,

כל מה שאמרת נכון, ובשורה התחתונה אלה בחירות שהורים עושים. אני מכיר הורים שבשלוש שנים הראשונות להולדת ילדיהם השאירו אותו בערך פעמיים בלי האב והאם, בדיוק מהסיבות האידיאולוגיות שאת מתארת. השאלה שנזנחת לעתים היא האם לילד טוב יותר בבית שבו להורים בקושי יש זמן לזוגיות שלהם, שבו האם מוותרת על המון דברים לטובת ההנקה, ושבו האב בעצם הוא סוג של הורה סוג ב' (משום החשיבות האדירה שמייחסים להנקה). אין לי תשובה חד משמעית, וברור שלא בכל מקרה כל האלמנטים הללו (ואחרים) מתקיימים, אלא שכדאי לחשוב על המכלול. וכל זה עוד לפני שנכנסים למה שקורה ברוב המקרים בילד/ה מס' 2, שאז האידיאולוגיה לרוב נזנחת פשוט משום הניסיון לשרוד