תיקנתי את פרק י' והוספתי עוד כמה פרקים

[אשר אטדגי]

אני מבין שעל תת מודע לא שמעת..

 

[חיים פרידמן1]

אשרי המאמין...

הברסלברס מתבודדים לגלות את התת מודע שלהם. אנחנו החב"דניקים עוסקים בהתבוננות. שמעתי מסביבי מדברים על זה. יש הוכחות? ממה שקראתי אצל ל' לא ראיתי שהוא חסיד שרוף של הדברים האלה.
אגב המדיטציה של הפסקת החשיבה "כדי להגיע לתת מודע" היא "קסם קסמים" לפי הרמב"ם. מבחינת הרמב"ם הם מגיעים רק לדמיון.
אוה. נזכרתי איפה ל' מדבר על זה. בשיחות על תורת הנבואה יש קטע על חלומות "בין הרמב"ם לפרויד". שם נראה של' בכלל לא קיבל את התת מודע.

 

[אשר אטדגי]

הוא לא קיבל את פרויד ובז לו

מה בין זה לבין התת מודע, שהוא אמפירי לחלוטין. פרויד "חשף" את תת המודע"? מה איתך?

 

[חיים פרידמן1]

אז זה וויכוח ספציפי לגבי חלומות?

שאליבא דפרויד זה תת מודע ואליבא דמורנו מודע?
אם יש תת מודע מסתבר שהחלומות שהם לא רצוניות קשורות אליו.

 

[אשר אטדגי]

טוב, ידידי, כאן עברת מתחום חוסר מודעות לחוסר ידע

פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה - הוא ראה בנפש - חומר ביולוגי! - ופיתח תיאוריית טיפול בנפש באותה מיתודה כשם שמטפלים בתאים וברקמות. וזה הבל הבלים.

 

[חיים פרידמן1]

אלה לא דבריי אלה דברי הוויקיפדיה.

היו כמה חודשים שחיפשתי את עצמי בברסלב. הייתי בטוח שיש בתוכי גן חיות שלם. יום אחרי שהבנתי שברסלבר אני לא, כל הגן חיות נעלם והתאדה. פתאום אין בתוכי שום דבר שמפריע לי לקום בבוקר בזמן להניח תפילין להתפלל בזמן ובציבור ובנץ ואפילו לשבת וללמוד כל הזמן הפנוי. הכל דמיונות והפרעות נפשיות. (אני מודע לכך שסבלתי זמן רב מהפרעות נפשיות שנבעו כולם מהיעדר הזדהות מוחלטת עם הדרך שבחרתי בשל כל מיני קושיות.) הכל מתחיל ונגמר בראש. זו דעת הרמב"ם והרמח"ל וזו דרך ליובאוויטש.

 

[אשר אטדגי]

כי מלאך ה' צבאות הוא

אין אדם ללא מודעות, ואין אדם שאין לו חוסר מודעות - זה האדם. תת המודע - הוא דבר שעוד בימי היוונים דיברו אודותיו ואין צורך לומר חז"ל וכו'. ולא דיברו אודתיו בשיחות סלון, אלא קבעו הלכות בהתאם לכך: כל עניין גמירות דעת בקניין מבוסס על זה, כל עניין אונסייה דנפשיה מבוסס על זה, כל עניין "הרהורי לבו" קיימא על כך.

אם אתה אדם שמודע לעצמו 24/7 אשריך ואשרי חלקך, שכן דיברתי עם מלאך אלוהים ואחיה.

אני חייב להתכונן לצורכי שבת. נדבר אי"ה.

 

[חיים פרידמן1]

סימנים לגמ"ד אני צריך רק לגמ"ד של זולתי

אונסא דנפשיה = כורח כלכלי. הייתי שמח להישאר עם זה ואין לי ברירה כלכלית.
הרהורי ליבו בהקשר לחלום אלה ודאי הרהורים מודעים לדעת הרמב"ם איך של' הסביר אותו.
ברור לי שיש בינינו שוני פסיכולוגי. אבל ברור לי גם שזה עניין ששייך לרה"י של ההכרה ולא עניין להוכחות מדעיות. אני לא מצליח להבין איך אדם עם התובנות שלך לא שומר מצוות. מכאן אני מסיק שהפסיכולוגיה שלך שונה משלי. ההיגיון אומר שלאנשים יש פסיכולוגיה שונה ולאנשים כערכי מבחינה פסיכולוגית כתבתי את המאמר.

 

[אשר אטדגי]

בעניין זה של חוסר מודעות בשינה מעניין מאוד החילוק בהלכה

אשר מורה כי יש הפרש בין אדם אשר הזיק, אפילו רצח, בזמן שנתו, לבין שוטה. כאשר שוטה, פטור, ואילו אדם חייב. השולחן ערוך פוסק בהדיא כך, שיש הפרש בין שני היזקים אלו מבחינת הגברא. ולא מצאתי סימוכין לכך באף מערכת חוקית המוכרת לנו, מימי הרומאיים ועד ימינו. ואם למישהו יש את הידע בנושא זה, אשמח לדעתו. אבל ככל הנראה חז"ל הבחינו בספקטרום רחב של תודעה, ולא רק בשניים: מודעות וחוסר מודעות.

 

[חיים פרידמן1]

בעצם לגבי גמ"ד אתה צודק. צ"ע

 

[חיים פרידמן1]

תת מודע

לא-מודע (לעתים מכונה תת-מודע ולעתים אף "על מודע") הוא אחד ממרכיבי נפש האדם, על פי התאוריה הפסיכואנליטית מיסוד זיגמונד פרויד.
http://he.wikipedia.org/wiki/לא-מודע

 

[חיים פרידמן1]

ויש לפעמים שהיצר מתגבר

אבל אז זה בניגוד לרצוני. וכדברי הרמב"ם על כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.

 

[אשר אטדגי]

ראה כלי יקר על פרשת מטות, בעניין נדרים

 

[חיים פרידמן1]

אני מכנה רצון את מה שכל ילד מתכוון כשאומר "אני רוצה"

מדובר במשהו מודע

 

[אשר אטדגי]

אצל ילדים חוסר המודעות עולה לאין ערוך על בוגרים

 

[חיים פרידמן1]

ואע"פ כן כשהם אומרים "אני רוצה" הם מדברים על משהו מודע

 

[אשר אטדגי]

לא יודע על איזה ילדים אתה מדבר

הילד שלי לא היה מודע לתשעים אחוזים מבקשותיו, שנייה אחרי שרצה בהם. והוא שפוי, ברוך ה'.

 

[חיים פרידמן1]

שנייה אחרי לא. אבל בזמן שרצה ידע שרצה.

 

[אשר אטדגי]

זה משהו אחר לגמרי.. רצונו ודאי לו, אך אינו מודע לרצונו זה..

 

[חיים פרידמן1]

בזמן שביקש לא היה מודע?