אני יודע שקשה מאוד להסביר באמצעות מלים, את מגבלות המלים
הדרך היחידה היא באמצעות מעשים.
ראובן תחב את ידו לתוך ערימת השלג, והוא אומר אני יודע .
לוי: מה אתה יודע ?
ראובן: תתחב את ידך לתוך ערימת השלג, ואז תדע את מה שאני יודע.
לוי: תחבתי יד לתוך ערימת השלג, ועכשיו אני יודע.
ראובן: מה אתה יודע ?
לוי: אני מאמין שמה שאתה יודע, גם אני יודע.
ראובן: תנסה לתאר במלים את מה שאתה יודע .
לוי: אני לא יכול, ואתה כן יכול ?
ראובן: השלג נמצא בעולם החיצוני המשותף לשנינו, וגם עשינו אותו מעשה
בעולם החיצוני, ותחבנו יד לערימת שלג.
ומה מתברר ? שאתה בעולמך הפנימי ידעת, ואני בעולמו הפנימי ידעתי.
אבל מה ? אני לא יכול לתרגם ידיעה פנימית שלי למלים.
לוי: גם אני לא יכול לתרגם ידיעה פנימית שלי למלים.
ראובן: רק דבר אחד אפשר לעשות, והוא לתת שם מוסכם, לידיעה שבאה
אל עולמו הפנימי של אדם, אחרי שהוא תחב יד לתוך ערימת השלג.
לוי: לשם הזה יהיה ערך, רק למי שעשה מעשה ותחב יד לערימת שלג.
ראובן: איזה שם אתה מציע ?
לוי: שם הוא צירוף אותיות נבחר, וכל צירוף אותיות יכול להתאים.
ראובן: אז נבחר צירוף אותיות קצר, כמו בום, פץ , מץ , שק , קר
לוי: נו, שיהיה הצירוף האחרון שהצעת...קר
שמעון: מה זה קר ?
ראובן: זה שם מוסכם של ידיעה טבעית שבאה בעקבות מעשה.
שמעון: ואיזה מעשה עלי לעשות בכדי להשיג את הידיעה הזו ?
לוי: תתחב את ידך לתוך ערימת שלג, והידיעה כבר תבוא אליך.
שמעון: לא יכולתם לתאר את הידיעה הזו במלים, ולחסוך ממני את המעשה
של תחיבת יד לתוך ערימת שלג ?
ראובן: אי אפשר לתאר ידיעה טבעית באמצעות מלים, אם אתה יכול, בבקשה.
שמעון: אז מה תפקידן של מלים ?
לוי: הן בסך הכל שמות.
השפה האנושית היא שפת שמות.
א.עצבר
