אני לא אוהב את הרעיון שלך
מכמה סיבות, חלקן "בעיות מימוש", וחלקן בעיות בגישה העקרונית. הבעיות השוליות, הן, למשל, שאם אני אנסה להתקבל ל-5 פקולטות, ב-5 אוניברסיטאות שונות, אצטרך להבחן בעשרים וחמישה מבחנים שונים, כל אחד מהם מאסיבי כשלעצמו. מעבר לכך, אם מבחני הקבלה באחריות האונ', המבחנים לא בהכרח ישקפו ידע, לא בהכרח יעמדו בסטנדרטים, ולא בהכרח יהיו הוגנים (מי אמר שילד בן 21 צריך לדעת לחשוב? האונ' לא אמורה ללמד אותו לעשות את זה?). אך אלו, כמובן, בעיות שוליות, יחסית. יותר מטרידים אותי שני דברים. 1) הבחינות אשר תיארת דומות באופן מפתיע לבגרויות, עם "שינוי אחד קטן" - הן אינן הבגרויות, ועושים אותן היכן שרוצים, ומתי שצריך. זהו. כלומר, שום הבדל משמעותי, בפרט לכך שנעשה את הבחינות שוב ושוב, כשנצטרך. כלומר - כאילו כל הבעיה היא הבגרויות עצמן, וכאשר נעתיק את אותה השיטה, באותה המתכונת, עם שינוי אחד קטן, ייפתרו כל הבעיות של המתאמים (שאגב, לא בהכרח קשורות בכלל לנושא. הרי אם תעשה את אותה בחינת בגרות שוב ושוב כשתצטרך, אולי תקבל ציונים גבוהים יותר, ואולי נמוכים יותר - אך המתאם בהחלט יישאר פחות או יותר קבוע, לא?). את הבגרויות, אגב, אפשר לשפר. ומעבר לכך שאפשר לשפר, זה גם בוודאי יכול "לחסוך" זמן - לעשות פעם אחת, אולי לשפר עוד פעם, וזהו, במקום לעשותם שוב ושוב ושוב. ושלא תסיק בטעות מסקנות בסגנון של "רון קיבל ציונים גבוהים בבגרויות, ולכן הוא מעריך בגרויות, וחושב שזה יעזור לו בעתיד". לא, לא, ושוב לא. כמעט וויתרתי עליהן, הממוצע שלי בהחלט לא מרשים, ובסופו של דבר עשיתי אותן פשוט כי עשיתי אותן, ללא שום סיבה מיוחדת, כמעט. 2) הדבר השני שהפריע לי בגישה שלך, היה מעין אנטי מוחלט לבגרויות (שאגב, לא עומדות לבדן במערכה, והפסיכומטרי מצטרף אליהן. ובקשר לטענות של "משרד החינוך יוכל לממן!" - בולשיט. גם את הפסיכומטרי הוא יכול לממ"ן (
), ויש מספיק סטטיסטיקה לגבי כמה ש"אי אפשר" להתכונן לפסיכומטרי). אני מודע לכך ששיפוט לפי הבגרויות אולי לא מדוייק לעתים (רבות)(של מי, ויני? מי שפט אותך לפי הבגרות שלך?). אבל, ואני מצטער אם אני מתייחס למקרה שלך באופן אישי, יש לי תחושה שאתה יוצא נגד הבגרויות כי הן "דפקו" אותך, או דבר דומה. 3) דבר נוסף ודי שולי, שקצת נשמע לי מוזר בהודעתך, היה שקבעת ש"בחינות הבגרות מתיימרות ללספק מדד אובייקטיבי יחיד". בחינות בגרות מיועדות לעשות דבר אחד, ואחד בלבד - למדוד את הידע שרכשת במהלך הלימודים בבה"ס. אם הן עושות זאת או לא, ואם הידע הנבדק והנלמד עצמו משמעותי או לא, ואם אכן על האוניברסיטאות לקבל לפיו ללימודים אקדמאיים מתקדמים - אלו דברים אחרים. ועוד אגב, תחשוב על כך שלפי הבגרויות, בתור מדד סטטי ו"קבוע" יחסית, סטודנטים יכולים להעריך לאן הם יכולים להתקבל, ולהגיש כך מועמדות. תאר לך שאין לך שמץ קלוש של מושג לגבי סיכוייך להתקבל לפקולטה כלשהיא, באונ' כלשהיא. מה תעשה? תתחיל להגיש אלפי מועמדויות שונות? ובכלל - לפי הגישה הזו, מי שלא למד תכנות בבי"ס (ולא, ללמוד כמה חודשים או ימים לפני הבחינה לא בהכרח יספיק, ולא בהכרח יחדור לעומק. או לפחות, כך זה היה צריך להיות, אם הבגרות הייתה שווה אגורה שחוקה), יהיה בעמדת נחיתות לעומת מי שכן. כלומר - המגמות שבחרת בבי"ס ישפיעו עליך עד כדי כך?! ועוד אגבון קטן. יש לי נטיה להאמין שאם במבחני קבלה לאונ' במדעי המחשב יבדקו כושר תכנותי, או דברים דומים הקשורים באופן מיוחד לתכנות, המתאם לא בהכרח יעלה. להיפך...
