נילי של ס&כ
New member
תענו לי בכנות: רק אצלי זה ככה? ../images/Emo46.gif
הבעל שלי ואני מחלקים את הלילה למשמרות. לא בצורה נוקשה: אם אחד לא מצליח לקום אז השני קם למרות שזה לא המשמרת שלו. אבל בסה"כ בשיטה של המשמרות אנחנו בד"כ ישנים כמות שווה של שעות ומצליחים לתפקד. אבל בקטע של תינוקות בעלי לא מתחבר, וזה עושה אותו, במחילה, שמוק אגואיסט. אם הילד מיבב שהוא רוצה לאכול בעלי נותן לו בקבוק והילד חוזר לישון, וזה בסדר. אבל אם הילד סובל (חולה/שיניים) ולא רוצה לחזור לישון, ורק בוכה ובוכה - בעלי נהיה עצבני, מקטר, נוהם אל הילד, מתרגז עליו, ובגלל שהוא עצבני הילד עוד יותר עצבני. בד"כ אני גוררת את עצמי מהמיטה חצי מתה (המשמרת הראשונה שלי, וזה כבר אחרי שלא ישנתי חצי לילה), מעיפה את בעלי ולוקחת את הילד גם לחצי השני של הלילה. אם אני לא עושה את זה ההתנגשות בין הגברים שלי מגיעה לשיא בזה שהילד צווח בהיסטריה ובעלי מניח אותו בלול בממ"ד וסוגר את הדלת, כי הוא חושב שהילד ירגע לבד (וגם כדי לא להתפתות לזרוק את הילד מהחלון או לנער אותו, לדעתי). מכל הבחינות האחרות בעלי בסדר, מתחלק בעומס, מבשל, כלים, כביסה, נקיונות בבית, טיפול בילדים וכו´. עם ספיר הוא גם היה ככה אבל כשהיא הפכה מיצור צווח לבן אדם קטן הואהתחבר אליה והיום הוא נהנה לבלות איתה. האם אני צריכה להניח לענין, מאחר ויעבור לו עוד חודש חודשיים כשכפיר ידבר, או להכנס בבעלי כמו שממש בא לי אחרי עוד לילה שלא ישנתי בכלל? מה שאני הכי שונאת, זה שהוא יגיע הביתה עם איזה אמצעי חנופה מחורבן כדי להודות לי על שנתתי לו לישון, ויתעלם לגמרי מהסיבה שנתתי לו לישון או מההקרבה שהוא לא מוכן להקריב למען הילד...
הבעל שלי ואני מחלקים את הלילה למשמרות. לא בצורה נוקשה: אם אחד לא מצליח לקום אז השני קם למרות שזה לא המשמרת שלו. אבל בסה"כ בשיטה של המשמרות אנחנו בד"כ ישנים כמות שווה של שעות ומצליחים לתפקד. אבל בקטע של תינוקות בעלי לא מתחבר, וזה עושה אותו, במחילה, שמוק אגואיסט. אם הילד מיבב שהוא רוצה לאכול בעלי נותן לו בקבוק והילד חוזר לישון, וזה בסדר. אבל אם הילד סובל (חולה/שיניים) ולא רוצה לחזור לישון, ורק בוכה ובוכה - בעלי נהיה עצבני, מקטר, נוהם אל הילד, מתרגז עליו, ובגלל שהוא עצבני הילד עוד יותר עצבני. בד"כ אני גוררת את עצמי מהמיטה חצי מתה (המשמרת הראשונה שלי, וזה כבר אחרי שלא ישנתי חצי לילה), מעיפה את בעלי ולוקחת את הילד גם לחצי השני של הלילה. אם אני לא עושה את זה ההתנגשות בין הגברים שלי מגיעה לשיא בזה שהילד צווח בהיסטריה ובעלי מניח אותו בלול בממ"ד וסוגר את הדלת, כי הוא חושב שהילד ירגע לבד (וגם כדי לא להתפתות לזרוק את הילד מהחלון או לנער אותו, לדעתי). מכל הבחינות האחרות בעלי בסדר, מתחלק בעומס, מבשל, כלים, כביסה, נקיונות בבית, טיפול בילדים וכו´. עם ספיר הוא גם היה ככה אבל כשהיא הפכה מיצור צווח לבן אדם קטן הואהתחבר אליה והיום הוא נהנה לבלות איתה. האם אני צריכה להניח לענין, מאחר ויעבור לו עוד חודש חודשיים כשכפיר ידבר, או להכנס בבעלי כמו שממש בא לי אחרי עוד לילה שלא ישנתי בכלל? מה שאני הכי שונאת, זה שהוא יגיע הביתה עם איזה אמצעי חנופה מחורבן כדי להודות לי על שנתתי לו לישון, ויתעלם לגמרי מהסיבה שנתתי לו לישון או מההקרבה שהוא לא מוכן להקריב למען הילד...
