תקראו את זה, תכתבו על זה.

[0Pandemonium0]

הם נשמעים די ילדותיים וממש תמהונים,

אבל היי, אני תומך. שמע, אם אתה מתנגד לדרך החיים הנוכחית, הדרך הכי טובה לשבור אותה היא פשוט לא לחיות אותה. לא?

 

[MetalSinagouge]

אבל במה להחליפה?

חשבתי על: מנזר זן. או חסר בית. אבל לא חסר בית דוחה כזה, אלא היצור בתחנת הרכבת התחתית שאומר משהו לג'וליה רוברטס ומשנה את חייה ואז הם מתחתנים ואז אני חוזר למעגל הכסף אוכל. אבל סביר שבשביל זה אני אצטרך ללמוד פילוסופיה במשך כמה שנים כדי שאוכל להגיד את הדבר משנה החיים הזה.

 

[0Pandemonium0]

הדרך הזו לא נכונה, בן-אדם.

אתה מתכוון לצאת מהמטריקס רק כדי לחזור לשם שוב? אז אל תצא מלכתחילה.

וכן, נווד זו דרך טובה למדי. כמה שיותר "וירוסים" כאלה, שלא מתנהגים לפי התנאים שמציבה החברה, והחברה תקרוס.

 

[MetalSinagouge]

מצאתי רעיון גאוני.

להצטרף ליאקוזה (ע"ע "אחי, היאקוזה"). רק שבשביל זה אני אצטרך או: תואר שידרוש ממני לימוד פילוסופיה יפנית (ואז אני כבר לא אצטרך את היאקוזה כי אהיה משוחרר בנפש) או לעבור ניתוח רציני באזור של העיניים כדי לא להראות "קאטאגי". אבל אני חושב שצריך לשחרר את הנפש איכשהו. סה"כ הראש הוא מקום די גדול וקורים שם הרבה דברים. זה כמו למשל אסקפיזם, רק בלי סמים. זה כמו עליסה בארץ הפלאות.

 

[0Pandemonium0]

אני חושב שעליסה זה דווקא כן עם סמים

ואני לא יודע מה זה "קאטאגי", אבל אני חושב שהתכוונת ל"גאיג'ין", זר, ביפנית. והאמת שאני לא בטוח שתצטרך אף-אחד מאלה, אלא דווקא קעקועים על כל הגוף וזרת כרותה. ואני חושב ששחרור הגוף יביא איתו את שחרור הנפש. אף-אחד לא מסוגל להתעסק ברוחניות כשהוא כבול לעבודה ולמשפחה, לעולם. צריך לשבור את השלשלאות ופשוט לעוף. כמו שאמרתי, נוודות היא החופש המוחלט. אתה לא כבול לעבודה קבועה, למשפחה קבועה או לבית קבוע, והכי טוב: לא צריך לשלם מסים ואין לך שום חובות לשום מדינה! אם קראת את "לעולם-לא-עולם" של ניל גיימן, אני דווקא מחבב מאוד את הדמויות שם, "אלה שנפלו בין הכיסאות".

 

[MetalSinagouge]

OMG

כן אה... קאטאגי זה התושב שומר החוק ביפן. קראתי את לעולם-לא-עולם ודי אהבתי, אבל אני תמיד חי בסרט שלא הבנתי את מה שניל גיימן ניסה להגיד (אם הוא ניסה).

 

[0Pandemonium0]

אאוריקה.

katagi הוא תואר שפירושו "מכובד" או "הגון". ואני לא חושב שגיימן ניסה להגיד משהו, סתם נתתי את הספר כדוגמא בגלל דרך החיים והאנשים המעניינים שמוצגים בו. מין אנשי שוליים כאלה, אתה יודע. לאן אנחנו מתקדמים, מטאל?

 

[MetalSinagouge]

אנחנו יכולים לעמוד.

ואז אנחנו נתקדם בצורה יחסית כי כל השאר די הולכים אחורנה LOL. זה כמו שאתה יושב שאוטובוס והאוטובוס לצדך מתחיל לנסוע ברוורס. ואז יש אשלייה. משל המערה של אפלטון.

 

[0Pandemonium0]

התכוונתי לשאול לאן הדיון הזה הולך.

נשארנו לבד. כבר הברחת את כולם.

 

[MetalSinagouge]

יאי פורום פרטי כמו בהייד פארק.

הדיון הזה, כנאמר לעעעיל (שזה אומר ממש למעלה) חייב להמשך אחרי פעולה. צריך לעשות משהו. ברצינות. לזרוק בקבוק מולוטוב בחוץ (סתם על מכונית) או בפנים (על התודעה), אבל שיט... אני שמח שהעברתי רק 17 שנים עד שמצאתי כפית לחפור איתה מנהרה. מה שחשוב לומר זה שלא משנה עם אנחנו רק דמויות "סימס" חסרות תודעה אמיתית (כמו הטאצ'יקומה החמודים בGhost in the shell), או שזה באמת כל מה שיש בעולם. חשוב להבין שאנחנו נמצאים בחרא רציני. הרגנו את האלים הישנים. החדשים לא אינטימיים מספיק.

 

[0Pandemonium0]

אז מה? אתה רוצה להקים קבוצה?

"המחתרת האינטרגאלאקטית"? שמע, זה לא ילך. זה הקטע בדיון שבו אני דוחף לך את המציאות חזק לפנים. תצליח למצוא אולי חמישה שישה אנשים כמוך, שזה בערך כל מי שנמצא בפורום הזה, בין אם קבוע או לא קבוע. There won't be no Liberation Army, כאן אתה באמת לבד. אני מציע את זה: קח את כל הדברים שמהם הכינו את הכלוב שלך, זהה אותם, תחליט מי האויב שלך. אחר-כך תרסק לסורגים את הצורה. עקם אותם, שבור אותם, הכל תלוי בכמה אתה רוצה לצאת. אולי אתה מתכוון רק להרחיב קצת את החלל הקטן שלך, אולי אתה מתכוון לצאת לגמרי. אני לא אסתפק בפחות מחירות אמיתית, מחופש אמיתי. ואם אתה באמת רוצה לדעת, אני כבר עם רגל אחת בחוץ.

 

[MetalSinagouge]

איך יצרת? :-O

 

[MetalSinagouge]

*יצאת

 

[0Pandemonium0]

כמעט, כמעט.../images/Emo98.gif

עשיתי את מה שאמרתי לך והחלטתי מה אני באמת רוצה בחיים, והדבר שאני הכי רוצה הוא שאני לא רוצה כלום. לא רוצה ללמוד ולא רוצה לעבוד ולא רוצה בית ואישה וילדים מכוערים. קרא את ניטשה, זה חומר טוב.

 

[0Pandemonium0]

העניין הוא למצוא את הייעוד שבחוסר

הייעוד, כמו שהזכרתי למעלה. צריך להבין שמתחת לכל ה"מטרות" שמציבים לנו מאז גיל הינקות: לימודים, עבודה, חתונה, מרוץ, תחרות, הישגים, מתחת לכל זה יש משהו אחר. העובדות שאי אפשר להתווכח עליהן הן: א) האדם הוא בעל-חיים. מכאן נובע: ב) לאדם אין שום מטרה "טבעית", וכל ה"מטרות" שנקבעו לו נקבעו על-ידי החברה מראש. אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז על האדם כעל יצור חופשי מטבעו שרשאי לעשות כרצונו בגופו וברכושו כל עוד הוא לא פוגע באחר וברכושו של אחר. ולכן החברה הזו היא כלוב, כי היא מציבה לנו מטרות שלא קיימות בעולם האמיתי.

 

[MetalSinagouge]

אבלאבלאבלאבל...

לא חבל על ה1500+500 שהשקענו בקורס של קידום? (ברצינות)? צריך להתנתק לאט או לעשות את זה כמו פלאסטר על גלד של דם קרוש וטעים במיוחד? אני אקרא ניטשה בהזדמנות. אני מפחד שזה יהיה כבד, אבל נסתדר.

 

[0Pandemonium0]

שמה.../images/Emo36.gif

 

[0Pandemonium0]

אולי חבל, החלטה שלך. זה מה שאני

אומר: הכל צריך לבוא מבחירה שלך. תפסיק לקבל החלטות על סמך מה שאנשים רוצים שתעשה או תחשוב. זה קשה, אני יודע, אפילו אני מתנהג איך שהחברה רוצה בינתיים, עד שאעזוב את הבית. אתה באמת חושב שאוניברסיטה תתרום לך בחיים? אם כן, לך. אם לא, אל תלך. ואם אבא מרים את הרובה וצועק "עוף לי מהבית, פרחח כפוי טובה!", אז עוף לו מהבית או משהו.

אני חושב שהבנת את הנקודה. ההתנתקות היא בשני מישורים: נפשי וגופני.

There is a difference between knowing the path (נפשי) and walking the path (גופני).​

דווקא ניטשה הוא מהפחות כבדים, ולדברים שהוא אומר באמת יש משמעות. הוא לא סתם זורק תיאוריות לאוויר אלא באמת "נותן" "הוראות" לאיך "ליישם" אותן.

 

[MetalSinagouge]

מממ...

כן. הרצון האמיתי זה דבר חשוב. הבעיה שאני לא חושב שכל כך קל לגלות אותו. למשל אני חושב שאני רוצה ללכת לאוניברסיטה כי זה נשמע מעניין (נ.ב יש באוניברסיטת תל אביב במכון לפילוסופיה מזרחית מרצה שההתמחות שלה היא באנימה ומנגה, how cool is that?) מה כדאי קודם לקרוא אצל ניטשה?

 

[0Pandemonium0]

אני קורא בעיקר על ה-übermensch.

מכיר? מוכר? שמעת על זה?