goshdarnit
New member
תרגיל - הסברים - 1
שלום לכולם. בואו נתחיל מכך שזה התרגיל האחרון. בשבוע הבא יש אייקון ואת מעט הזמן שיהיה לי אני אוציא בלהמשיך לענות לתרגילים הקיימים. מיד אחר כך אני נכנס לחזרות, ולא יהיה לי יותר זמן פנוי. בכל מקרה, אני אהיה באייקון בכל שלושת הימים. תבואו, תגידו שלום. יש לי גם הרצאה על טכניקות כתיבה ב-15 לחודש בתשע וחצי בערב (אני חושב). ואם תרצה העורכת אולי אני אתחיל בחלומות באספמיה סדרה של מאמרים על כתיבה. טוב. ועכשיו התרגיל. בז'אנרים של מדע בדיוני, יותר מאשר בכל ז'אנרים אחרים, יש סבירות שהכותבים ירצו לתת הסברים ארוכים על משהו מדעי יבש או על תיאוריה כלשהי. דווקא בז'אנרים שלנו הסברים כאלה הם חלק בלתי נפרד מהסיפור, ואי אפשר להוציא אותם. יש שיטות להפוך הסברים לקריאים יותר, ללא משעממים, לחיוניים ואפילו למרתקים. אנחנו נדבר על המרכזית מביניהן. הסבר הוא לעולם לא יבש. אנחנו צריכים שהדמות תהיה *חייבת לספר*. וצריך שהדמות השנייה תהיה *חייבת לשמוע*. זה צריך להיות חיוני. אנחנו צריכים להיות במצב חירום עלילתי, שבו גם לדמות וגם לנו יש צורך לשמוע כל שורה ושורה של ההסבר. בדרך כלל אני מביא דוגמאות חיוביות, עכשיו אני אביא דוגמה של איך *לא* לעשות את זה. יסלח לי שלמקו, אבל אני לוקח קטע מהסיפור שלו ב'חלומות באספמיה 6' 'דברים שרואים מכאן לא רואים מזמן'. החצי הראשון של הסיפור מחזיק את תשומת לבי, ואז מגיע ההסבר: "טוב, כנראה שאין לנו ברירה אלא לומר לך. אנחנו מהעתיד." שני הזקנים התחילו לדבר כאחד. "אה-הא." "לא, באמת, אנחנו מהעתיד. את יודעת, מכונות זמן, פרדוקס הסבא, היסטוריה אלטרנטיבית, דברים כאלה. מדע בדיוני, מנקודת המבט שלך." ההסבר בקטע עוד ממשיך, אבל הוא פחות או יותר ממשיך כך. שימו לב שהזקנים מסבירים במין 'שיהיה' כזה, ולא מתוך צורך אדיר שלהם. הדבר אוטומטית הופך את ההסבר לרע. הוא אוטומטית תוקע את העלילה, שעובדת רק על סמך 'מה יקרה עכשיו'. הם לא רוצים להסביר, ולכן אני גם לא רוצה לשמוע. אלה שתי שורות בלבד ואני כבר השתעממתי. הסבר לא מסבירים מתוך 'שיהיה' או מתוך 'סוטול' כלשהו או 'אולי אתה לא יודע, אבל' או כל דבר אחר. הסבר מסבירים כי חייבים לשמוע. הסבר צריך להיות חיוני לעלילה, חיוני להמשך, חיוני לדמויות. אנחנו צריכים להיות תלויים בכל מילה, כי סוף העולם תלוי בהסבר, משום שהחיים שלי תלויים בהסבר, משום שבלי ההסבר משהו נורא ואיום יקרה. אני מקווה שזה ברור. הנה התרגיל: תכתבו הסבר בדיאלוג. תנו לי תקציר של מה שהיה קודם אם הוא נחוץ, תבחרו משהו משעמם להחריד שצריך להסביר, ותמצאו את הדרך הכי מרתקת להעביר אותו בדיאלוג.
שלום לכולם. בואו נתחיל מכך שזה התרגיל האחרון. בשבוע הבא יש אייקון ואת מעט הזמן שיהיה לי אני אוציא בלהמשיך לענות לתרגילים הקיימים. מיד אחר כך אני נכנס לחזרות, ולא יהיה לי יותר זמן פנוי. בכל מקרה, אני אהיה באייקון בכל שלושת הימים. תבואו, תגידו שלום. יש לי גם הרצאה על טכניקות כתיבה ב-15 לחודש בתשע וחצי בערב (אני חושב). ואם תרצה העורכת אולי אני אתחיל בחלומות באספמיה סדרה של מאמרים על כתיבה. טוב. ועכשיו התרגיל. בז'אנרים של מדע בדיוני, יותר מאשר בכל ז'אנרים אחרים, יש סבירות שהכותבים ירצו לתת הסברים ארוכים על משהו מדעי יבש או על תיאוריה כלשהי. דווקא בז'אנרים שלנו הסברים כאלה הם חלק בלתי נפרד מהסיפור, ואי אפשר להוציא אותם. יש שיטות להפוך הסברים לקריאים יותר, ללא משעממים, לחיוניים ואפילו למרתקים. אנחנו נדבר על המרכזית מביניהן. הסבר הוא לעולם לא יבש. אנחנו צריכים שהדמות תהיה *חייבת לספר*. וצריך שהדמות השנייה תהיה *חייבת לשמוע*. זה צריך להיות חיוני. אנחנו צריכים להיות במצב חירום עלילתי, שבו גם לדמות וגם לנו יש צורך לשמוע כל שורה ושורה של ההסבר. בדרך כלל אני מביא דוגמאות חיוביות, עכשיו אני אביא דוגמה של איך *לא* לעשות את זה. יסלח לי שלמקו, אבל אני לוקח קטע מהסיפור שלו ב'חלומות באספמיה 6' 'דברים שרואים מכאן לא רואים מזמן'. החצי הראשון של הסיפור מחזיק את תשומת לבי, ואז מגיע ההסבר: "טוב, כנראה שאין לנו ברירה אלא לומר לך. אנחנו מהעתיד." שני הזקנים התחילו לדבר כאחד. "אה-הא." "לא, באמת, אנחנו מהעתיד. את יודעת, מכונות זמן, פרדוקס הסבא, היסטוריה אלטרנטיבית, דברים כאלה. מדע בדיוני, מנקודת המבט שלך." ההסבר בקטע עוד ממשיך, אבל הוא פחות או יותר ממשיך כך. שימו לב שהזקנים מסבירים במין 'שיהיה' כזה, ולא מתוך צורך אדיר שלהם. הדבר אוטומטית הופך את ההסבר לרע. הוא אוטומטית תוקע את העלילה, שעובדת רק על סמך 'מה יקרה עכשיו'. הם לא רוצים להסביר, ולכן אני גם לא רוצה לשמוע. אלה שתי שורות בלבד ואני כבר השתעממתי. הסבר לא מסבירים מתוך 'שיהיה' או מתוך 'סוטול' כלשהו או 'אולי אתה לא יודע, אבל' או כל דבר אחר. הסבר מסבירים כי חייבים לשמוע. הסבר צריך להיות חיוני לעלילה, חיוני להמשך, חיוני לדמויות. אנחנו צריכים להיות תלויים בכל מילה, כי סוף העולם תלוי בהסבר, משום שהחיים שלי תלויים בהסבר, משום שבלי ההסבר משהו נורא ואיום יקרה. אני מקווה שזה ברור. הנה התרגיל: תכתבו הסבר בדיאלוג. תנו לי תקציר של מה שהיה קודם אם הוא נחוץ, תבחרו משהו משעמם להחריד שצריך להסביר, ותמצאו את הדרך הכי מרתקת להעביר אותו בדיאלוג.
