אוקיי. הבנתי. הנה עוד אחד:
"אמא! דודה צילה התקשרה עכשיו!" "באמת?" ראשה של האם צץ מעבר לדלת חדר הכביסה. "מה היא רצתה?" "הם בדרך הנה!" רונית קפצה בשמחה. "כל המשפחה! הם באים לבקר!" שילה החווירה. "מתי?" "היא אמרה שהם יהיו כאן עוד שעה בערך." האם פכרה את ידיה. "הבית הפוך!" רונית צחקה. "אני אעזור לך!" היא היססה. "את חושבת שתצליחי לטפל בינתיים בכביסה? אני אכין משהו לאכול." "בטח! מה לעשות?" היא הצביעה על כפתור גדול. "את מסובבת אותו למספר שמונה, ומכניסה את כל הבגדים שבערימה ההיא." היא החוותה בידה על ערימה בצד. רונית הנהנה. "ואז את מוסיפה כף אחת מהאבקה וסוגרת את המכסה." "אוקיי". "את חושבת שתסתדרי?" היא הביטה בה בדאגה. רונית חייכה. "טוב. את גם צריכה להקשיב טוב, כי כשהמכונה מגיעה לשלב של הסחיטה, אני רוצה שתעצרי אותה." "איך אני יודעת שזה סוחט?" רונית קימטה את מצחה. "את תשמעי. כל המכונה רועדת." "בסדר." רונית נשמה נשימה עמוקה. "צריך עוד משהו?" אמה חשבה לרגע. "כן. אחר כך אני רוצה שתתלי את הכביסה, ותורידי את מה שעל החבל. זה כבר אמור להיות יבש." היא הניחה אצבע על לחיה. "את יכולה גם לקפל את מה שבגיגיות ולשים את מה שאת יודעת בארונות, וגם לגהץ את החולצה הכחולה של אבא - היא בחדר שלך." רונית הנהנה. "אם את מסיימת את כל זה ודודה צילה עוד לא כאן, יהיה נהדר אם תספיקי לשטוף את הרצפה במטבח ולשים את הכלים במדיח. אני הולכת לבשל." "טוב אמא."
"אמא! דודה צילה התקשרה עכשיו!" "באמת?" ראשה של האם צץ מעבר לדלת חדר הכביסה. "מה היא רצתה?" "הם בדרך הנה!" רונית קפצה בשמחה. "כל המשפחה! הם באים לבקר!" שילה החווירה. "מתי?" "היא אמרה שהם יהיו כאן עוד שעה בערך." האם פכרה את ידיה. "הבית הפוך!" רונית צחקה. "אני אעזור לך!" היא היססה. "את חושבת שתצליחי לטפל בינתיים בכביסה? אני אכין משהו לאכול." "בטח! מה לעשות?" היא הצביעה על כפתור גדול. "את מסובבת אותו למספר שמונה, ומכניסה את כל הבגדים שבערימה ההיא." היא החוותה בידה על ערימה בצד. רונית הנהנה. "ואז את מוסיפה כף אחת מהאבקה וסוגרת את המכסה." "אוקיי". "את חושבת שתסתדרי?" היא הביטה בה בדאגה. רונית חייכה. "טוב. את גם צריכה להקשיב טוב, כי כשהמכונה מגיעה לשלב של הסחיטה, אני רוצה שתעצרי אותה." "איך אני יודעת שזה סוחט?" רונית קימטה את מצחה. "את תשמעי. כל המכונה רועדת." "בסדר." רונית נשמה נשימה עמוקה. "צריך עוד משהו?" אמה חשבה לרגע. "כן. אחר כך אני רוצה שתתלי את הכביסה, ותורידי את מה שעל החבל. זה כבר אמור להיות יבש." היא הניחה אצבע על לחיה. "את יכולה גם לקפל את מה שבגיגיות ולשים את מה שאת יודעת בארונות, וגם לגהץ את החולצה הכחולה של אבא - היא בחדר שלך." רונית הנהנה. "אם את מסיימת את כל זה ודודה צילה עוד לא כאן, יהיה נהדר אם תספיקי לשטוף את הרצפה במטבח ולשים את הכלים במדיח. אני הולכת לבשל." "טוב אמא."
הבנתי שאני אמור לכתוב טקטיקות שונות , כנראה שלא ישמתי את זה מספיק טוב. הטקטיקות שניסיתי לממש: בקטע 1 - עירור רחמים. קטע 2 - פיתוי. קטע 3 - חקירה. לאיזה טקטיקה התנהגותית אתה משייך את הקטעים?
