תרגיל כתיבה - תיאורים!

אלודאה

New member
תרגיל כתיבה - תיאורים!

אני חושבת שאחת משורות הפתיחה הטובות בעולם, שמכילה אך ורק תיאור היא
"The sky above the port was the color of television, tuned to a dead channel."
מתוך "נוירומנסר" של ויליאם גיבסון.
שימו לב מה הוא נותן לנו - כלום. פשוט כלום. אנחנו לא יודעים מי הדמויות, אנחנו לא יודעים מה הסיטואציה, אבל במחי 14 מילים הוא גורר אותנו לעולם אומלל, עלוב ומדכא.

המכשלה הגדולה של התיאורים היא שתיאור טוב לא אמור לתאר. לאף אחד לא אכפת כמה פסים יש על המדים של גנרל הוט-פון-פאר ביוצאו לקרב נגד יס-פון-פאר. אבל אם החייל שמתבונן מהצד קורא להם "ארונות קבורה", אנחנו מיד מקבלים עוד עומק לתיאור.
תיאור טוב אמור להוסיף לנו מידע על הדמות, לבסס את העולם (ע"ע השורה של נוירומנסר), לקבוע אווירה (שוב, נוירומנסר), ולקדם את העלילה.

מה שאני מבקשת מכם הוא תיאור של אדם* בחדר. מבלי לספר לנו דבר על המספר, או למה הוא נמצא בחדר עם האדם הזה, כתבו לי תיאור שאבין ממנו מה היחסים בינהם, ומה מצב הרוח של המספר.

*כן, זה יכול להיות חייזר / חתול / אשה מהממת ביופיה. לא אכפת לי.

מוכנים?
 
אף אחד/אחת?

בשביל שלא יהיה שומם לחלוטין אני בכל זאת אפרסם משהו שכתבתי לתרגיל, אבל... זה קטע חריג וטפשי ולא בטוח שעונה על דרישות התרגיל.

כהרגלו, הוא לבש חולצה לבנה אשר היה כתוב עליה "אתה חלאה ואני לא מאמין שבגדת בי עם העז הזאת" שערו היה חלק כמשי (למען האמת, שערו היה משי זהותית) והוא לבש מגפי עור שהיו מורכבות מנשל שהיה לי בגלגול קודם, פניו היו עגולות ושמנמנות והאף שלו היה גדול כמעט כמו של היהודונים ההם, כלומר בגודל רגיל (מה חשבתם, אנטישמיים?!) הוא גם החזיק ראש כרותה של עז שנראתה לא רע והייתי עושה לה טובה קטנה, אם אתם מבינים למה אני מתכוון (נגיד להוציא את הכלב שלה לטיול או סתם סקס), ועדיין היתה לו צלקת על הפנים בצורת קוד Java שמקבלת שני מספרים ומחזירה מספר אקראי (שנקבע להיות 7549) שהיתה עדות לקרב עם המכשפה ההיא שחשבה שזה יהיה משעשע להפוך בני אדם לחיות (ואפילו לא מסיבות אידיולוגיות או משהו, סתם "חיחיחי"), בקיצור, הוא היה נראה משגע בטירוף: ממש "בוא תפסיק עם השטויות האלה ואני אוציא את שמוליק לטיול".
 

אלודאה

New member
המם...

לא ממש עונה לדרישות התרגיל.
רוצה לנסות לשכתב כך שכן יתאים לדרישות (כלומר, אדם בחדר, תיאור שמאפשר להבין מה מצב הרוח של המספר/ת ומה יחסו/ה לאדם שבחדר?
 
תודה, נראה לי שאני אנסה להחליף את הנושא

למשהו רציתי יותר.

כעקרון, האופציה המיידית שעולה לי לראש (שנראית לי די נדושה) היא כמובן תיאור של מישהי/מישהו מאוהב/ת. לצערי, אני די מתקשה לעשות את התרגילים כאן בצורה רצינית ומוצלחת
(אפילו את הדבר הבסיסי הזה!)... אנסה, אבל לא בטוח שאצליח.
 

MeSofer

New member
רעיון טוב,

לשנות את הנושא.
תיאורים איז א ביץ'... בגלל זה בחרתי בתרגיל הזה. קשה באימונים קל ב...לא. לא שייך.
כתבת קטע קליל והומוריסטי,עכשיו אני סקרנית לקרוא מה תכתוב כשתכתוב משהו רציני יותר. קדימה, לעבודה
 
והנה ניסיון יותר רציני

חבל שלא נותנים חלון זמן גבוה יותר לעריכת שגיאות כמו "רציתי" במקום "רציני" המבוססים על בלבול אותיות שאפילו לא צמודות אחת לשניה


בכל אופן, הנה מה שיצא לי (החלטתי קצת להקל על עצמי):

היא נראתה כאלו נפטרה לפני ימים רבים ורק כעת האל נזכר שגם לפני "תחיית המתים" יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת, אבל למרות זאת, נשאר לה אותו חיוך מדבק אשר מקנה תחושה של חמימות נעימה אפילו בזמנים הקשים ביותר.
 

MeSofer

New member
כך מנתחים משפט בודד בחמישים משפטים:

אוקי. אם הבנתי נכון מדובר פה בתיאור של גופה של אישה שנפטרה לפני ימים רבים, אבל השתמרה במצב טוב במיוחד, כולל החיוך המיוחד שלה. יכול להיות שיש כאלו שיגידו שלמעשה אין פה תיאור. זה נכון שגם אחרי קריאת המשפט אנחנו לא יודעים כלום על המאפיינים הפיזיים של האישה, אבל לי באופן אישי אין בזה צורך. אני כמעט תמיד מעדיפה להחליט לעצמי בעצמי איך נראה האדם שאני קוראת עליו. מבחינתי שלא יהיו תיאורים בכלל של תכונות פיזיות אלא אם כן לתכונה פיזית יש קשר ישיר לעלילה. (הכוונה לתיאורים של הדמויות. תיאורי מקומות, צבעים, ריחות וכן הלאה זה משהו אחר). אז פה ברור שהגופה שמורה ושהמספר מחבב את הנפטרת ולי זה מספיק. שאפו. סומכת עליך שבהמשך תיידע אותי אם מדובר באישה צעירה או זקנה, כי זה לטעמי כן חשוב לעלילה.
&nbsp
עכשיו לענייני מבנה. לדעתי ישנן שלוש בעיות במבנה המשפט (sorry):
1. סרבול- עדיף לחלק לשני משפטים.
&nbsp
2. אחרי החלוקה בכל אחד משני המשפטים יש בעיה:
&nbsp
2.1 חלק ראשון: "היא נראתה כאלו נפטרה לפני ימים רבים ורק כעת האל נזכר שגם לפני "תחיית המתים" יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת." למה האל נזכר רק כעת? ברור שהוא חשב על זה מהרגע שהיא מתה, כי עובדה שהיא השתמרה.
אני מציעה: למרות שנפטרה לפני ימים רבים היא נראתה כאילו האל חשב שגם לפני תחיית המתים יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת. (תחיית המתים לא צריכה מרכאות לטעמי).
וזהו. מבחינתי לעצור כאן. אני כבר קיבלתי את התמונה המנטלית שהתכוונת אליה.
&nbsp
2.2 חלק שני: " אבל למרות זאת, נשאר לה אותו חיוך מדבק אשר מקנה תחושה של חמימות נעימה אפילו בזמנים הקשים ביותר." למה "אבל למרות זאת"? "אבל למרות זאת" מראה על ניגוד. פה אין ניגוד. היא נראית מספיק טוב כדי לקום מהמתים כמו שהיא באותו הרגע, אבל למרות זאת יש לה חיוך יפה? מה מנוגד פה? (או שלא הבנתי נכון?)
אני מציעה: היא שכבה שם ועל פניה אותו החיוך המדבק, זה שתמיד הקנה תחושה של חמימות נעימה, אפילו בזמנים הקשים ביותר.
וביחד: למרות שנפטרה לפני ימים רבים היא נראתה כאילו האל חשב שגם לפני תחיית המתים יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת. היא שכבה שם ועל פניה אותו החיוך המדבק, זה שתמיד הקנה תחושה של חמימות נעימה, אפילו בזמנים הקשים ביותר.
מה דעתך?
&nbsp
 
תודה על הביקורת המפורטת

למען הנוחות, אני אעתיק את הסיפור מחדש ואפצל לחלקים:
חלק א' - היא נראתה כאלו נפטרה לפני ימים רבים ורק כעת האל נזכר שגם לפני "תחיית המתים" יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת.
חלק ב' - אבל למרות זאת, נשאר לה אותו חיוך מדבק אשר מקנה תחושה של חמימות נעימה אפילו בזמנים הקשים ביותר.

מה זאת אומרת "בהמשך"?! מצופה ממני גם להמשיך את הסיפור?!
כן, גם מסכים לגבי ההעדפה ל"חוסר תיאורים", אני נוטה להעדיף סיפורים שהם ריקים בקטע הזה ומכילים כמה שפחות תיאורים.

בקשר לפרשנות, כעקרון, הכוונה שלי בהתחלה היתה שונה ממה שכתוב בהודעה, וזה כנראה מעיד על כשלון כלשהו בתרגיל כי הפרשניות לתיאור אמורות להיות כמה שיותר קרובות. אני אתאר את מה שאני חשבתי עליו, על אף שגם התיאור שלך די מתאים לקטע:

בחלק הראשון, התכוונתי לתיאור של מישהי שנראית דווקא מאוד רע (כפי שנוהגים לתאר לפעמים "גופה מהלכת") שגם מראה לנו איזשהי הערכה גבוהה של המספר כלפי האדם השני מבחינת מידות מוסר. ה"רק נזכר כעת" נקבע בגלל שכיבכול התחייה שלה היתה אמורה להתרחש ישירות, אבל עדיין הגוף שלה נראה במצב הרה אסון [1].

בחלק השני (שהתיאור בו הוא בסה"כ די אופייני ו"קיטשי"), התכוונתי בעיקר להדגיש שיש לה איזשהו חיבה (כי היא מחייכת אליו) וכן שהם מצויים בזמנים קשים, וזאת למרות המצב הרע שהם נמצאים בו וכן המצב הגופני הרע שהיא נמצאת בו.

אבל הרעיון שלך בסה"כ נהדר ככה שאין לי בעיה לבצע טרנספורמציה. הבעיה היא שנראה שחסר בו ה"יחס של הדמות השניה למספר" [2] אשר, לפי מה שהבנתי, נדרש מההודעה הפותחת של אלדואה, ככה שאם רוצים לבצע שינוי (אבל אפשר תמיד לזרוק את דרישות התרגיל לפח
), אז מה שעשוי להתאים הוא להראות שהחיוך הזה מתקבל כאשר היא נפגשת עמו (בסה"כ יצא לי די מאולץ):

"למרות שנפטרה לפני ימים רבים היא נראתה כאילו האל חשב שגם לפני תחיית המתים יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת. היא שכבה שם ועל פניה אותו החיוך המדבק שתמיד הופיעה כשנפגשנו, והיה מקנה תחושה של חמימות נעימה, אפילו בזמנים הקשים ביותר."

[1] אני אציין שסוג של שאבתי השראה מ"החיים על פי נד" (על אף שלא התכוונתי לתת לגיבור הנוכחי או למישהו מהעולם את הכוחות שם) - זאת סדרה על אדם שיכול בנגיעה להחיות מתים (תחת הגבלות מסוימות). אם נניח הוא מקים לתחייה אנשים זמן רב לאחר פטירתם, אז ההשלכות הביולוגיות של ריקבון וכד' עדיין נשתמרות. http://en.wikipedia.org/wiki/Pushing_Daisies

[2] ואולי יכול להיות שגם "הקבוצה הריקה" יכולה להיות מתאים כאן לתיאור יחסו של הדמות למספר.זה יצא הגיוני כי בסה"כ מדובר בגופה שאין לה רגשות.
 

MeSofer

New member
עכשיו הבנתי!

מסתבר ששגיתי לגמרי,
שכמוני.
אולי ה"למרות" הפיל אותי? כלומר היא לא נראית רע למרות שנפטרה לפני ימים רבים, אלא בגלל שנפטרה לפני ימים רבים.
מה דעתך להוריד את ה"למרות"?:
להיא נפטרה לפני ימים רבים ונראתה כאילו האל חשב שגם לפני תחיית המתים יש מישהי שמגיעה לה הזדמנות נוספת. היא שכבה שם ועל פניה אותו החיוך המדבק שתמיד הופיעה כשנפגשנו, והיה מקנה תחושה של חמימות נעימה, אפילו בזמנים הקשים ביותר."
 

shccer

New member
הנה מה שאני הבנתי מהתיאור

האישה היא דמות משמעותית בחיים של המספר. משהו בה מרגיש לי אמהי ביחס אליו (התיאור של החיוך שעוזר בזמנים הקשים)
האישה במצב רע כרגע (נראית כמו גופה). אני קלטתי את זה, למרות שאני יכול להבין למה זה יכול להיות מבלבל.
המספר עצוב וכועס על המצב/מציאות/עולם שגורמים לה להיות במצב קשה (משהו באיך שהוא תיאר את זה ש"אלוהים נזכר שגם לפני תחיית המתים יש מי שמגיע לה הזדמנות נוספת, עושה לי אסוציאציה של כעס כל העולם)
בקיצור הצלחת להעביר לא מעט בתיאור הקצר הזה. שאפו.
הדברים היחידים שצריך לשפר זה את הניסוח, שקצת מסורבל, ולנסות להבין איך עושים את התיאור ליותר ברור. אתה יכול להוסיף בהתחלה איזה פעולה שהאישה עושה כדי שיהיה ברור שהיא חיה, למרות שנראה לי שאם הייתי נתקל בתיאור הזה באמצע סיפור הייתי מבין שהיא לא מתה (אלא אם זה הדבר הראשון שהייתי קורא עליה, ואז יש מצב)
 
תודה


זה משעשע לראות את הפירושים השונים שנותנים כאן (שעלו על המקור בדרכם). מזכיר במידה מסוימת את המערכון של אנדרוס: https://www.youtube.com/watch?v=fiZCYB_ZLjA .

אהבתי את האזכור לגבי הכעס (שלא חשבתי על זה לפני), אני אאמץ זאת בחום.

לגבי הקשר עצמו, אני יותר כיוונתי לכיוון הרומנטי (הסתמכתי על כל מיני תיאורים שזכורים לי מהתרבות הפופלרית לגבי "המבט שלה גורם לך להבין שהכל יהיה טוב" או כל מיני שטויות בסגנון), אבל אולי יש שיטענו טיעונים פרוידנים לגבי כך שקשר האהבה הרומנטי קשור במהותו גם לאהבה אמאית או משהו בסגנון (...).

לגבי התיקון, לא יודע עד כמה "מותר" להוסיף פעילות של האנשים (אבל כבר גיליתי שהערתי לך ולמיסופר על "חוסר הבעת תחושות" של הצד השני שזה היה מוטעה
), אבל במחשבה שנייה, אולי אפילו אין צורך בכך... ייתכן שחוסר הבהירות הזאת לגבי השאלה חיה/מתה משחקת כאן איזשהו תפקיד. עכשיו, נותר לנסות להפוך אותה לחתול או משהו
 

shiningSnow

New member
אני דווקא כן הבנתי כמו המשמעות שהתכוונת אליה במקור

אבל קראתי את התיאור שלוש פעמים כדי להבין את זה

&nbsp
עם זאת קשה לי לראות איך אפשר להפוך את זה לפחות מבלבל בלי לשנות לגמרי את כל המשפט (ניסיתי...)
 
תודה


זה מה שקורה כשמפרסמים קטע לא ברור במהותו.


אולי אפשר לעשות לקטע ניתוח כירורגי ולשנות אותו חלקית ע"י שינוי החלק המתחכם שבו:

בבירור הזמן נתן בה את אותותיו, אבל עדיין נשאר לה אותו חיוך מימים עברו אשר מקנה תחושה של חמימות נעימה אפילו בזמנים הקשים ביותר.

לצערי, כעת אני פחות מבחין בתחושות של המספר שזה מוזר כי דווקא המשפט השני נועד להבאת תחושת המספר.
 

shiningSnow

New member
עכשיו זה מאוד מובן

ומעביר בגדול את אותה סיטואציה. אבל אני מניח שאתה מפסיד חלק הפרשנויות, התחושות והניואנסים שנלוו למשפט המקורי כמו שהדגים shccer. מצד שני, כשמפרשנים סיפורים יותר מדי מגיעים הרבה פעמים לפרשנויות שהכותב בכלל לא כיוון אליהם...
הייתי אומר שאם אתה כותב ספרות גבוהה ומתוחכמת ומנסה לזכות בפרס נובל לך על הגרסה הראשונה, אבל אם אתה רוצה לכתוב רב מכר שאחד האדם יכול לקרוא וליהנות ממנו הגרסה השנייה עדיפה
 

בלגונה

New member
כן הבנתי את הכוונה

שהמספר מתאר את הדמות כמכוערת כמו גוויה.
אבל יש בעיית ניסוח. המשפט שלך ארוך מידי ומבלבל. תנסה לחלק אותו לכמה משפטים ולסדר אותו קצת אחרת.
עם זאת- נראה לי שהתיאור שלך הכי קרוב למטרת התרגיל. כי באמת תיארת דמות ויחסים בין הדמות למספר, בלי להוסיף תיאורי רקע ועלילה...
 
למעלה