מישהו יכול בבקשה לומר לי שהכל בסדר? אני במצב מעט מוזר, הכל יחסית בסדר אבל למרות זאת בא לי לפתוח את החלון ולקפוץ (סליחה שאני מדברת בשפה כזאת). מן הסתם זה לא יקרה, אבל אני ממש צריכה שמישהו אחר שהוא לא אני יגיד את זה
אני באמת מאמין שיהיה בסדר.
תודה! כן וכן, אולי גם תחושה חוסר ביטחון. התחלתי את היום בלחץ כי עבודה לא טובה שהגשתי קיבלה ציון, ממש נכנסתי מזה לחרדה, בסוף הציון בסדר. אבל אני לא מצליחה להיות רגועה, מרגישה שזה משליך על שאר השיעורים שאני לא לומדת, שאם אני לא מבינה ממש משהו אחד, אז אפשר לוותר מראש על הכל. מפה לשם, זה העלה מחשבות לא ממש נעימות. ככה שלמרות שהכל בסדר מבחינת אקדמית, אני מרגישה קצת מעורערת ברמה הרגשית, תוהה אם בכלל משתלם לחיות. אני כמובן יודעת את התשובה (כדי להסיר ספק, התשובה היא כן) אבל המחשבות האלה תמיד נמצאות אצלי בראש.
אני מכיר כאלו מחשבות. פיקפוק עצמי. ההרגשה שאם משהו אחד לא הולך אז כבר הכל חרא ואין טעם.
ויש לי את תרופת הקסם שתגרום לך להרגיש נפלא. אוקי אין לי, אבל אולי ניסוי מחשבתי.
תסתכלי אחורה לתקופה בעבר שהיה לך נורא קשה ותחשבי מה היית עושה אם באופן קסום היו עושים לך טרנספורטציה מוחית לשם.
אני זוכר את עצמי בסביבות כיתה ה' בפחד שאני לא אצליח בלימודים, מבויש לדבר עם רוב הילדים האחרים בכיתה שלי, לא בטוח שהחברים שלי באמת מחבבים אותי, מפחד מההשלכות של כל דבר שאני אעשה. אבל אם אני שם את עצמי שם עכשיו אז מה אכפת לי מה כל האנשים האלו חושבים? ומה זה היה משנה אם הייתי נכשל בכל המקצועות בכיתה ה'?
אז עכשיו אני מנסה לשים את עצמי בעתיד מסתכל חזרה על ההווה ורואה שכל מה שמטריד אותי זה לא כזה ענקי כמו שזה מרגיש כרגע.
אני מקווה שזה עוזר. זה לפעמים עוזר לי.
אבל זה לא פתרון קסם. לפעמים פשוט מרגישים חרא וצריך לתת לזה לזרום עליך ולעבור.
משהו אמר שאולי בתשעה באב מה שמוכיח שיש להם חוש הומור.
זה יהיה סיוט. אין לי כוח לחכות עוד 8 ימים (כן, אני יודע שהיום הראשון באב, יש לי מישהו בעבודה שמבשר לנו על כל תחילת חודש עברי).
דיי זה מטומטם, אנחנו מפחדים לעשות תוכניות מהיום למחר או להחליט איך לחגוג לאבא יום הולדת(היה לפני עשרה ימים, אבל אצלנו תאריך זה המלצה) בגלל המצב המחורבן הזה
דווקא אין לי בעיה לקבוע תוכניות. פשוט הכל בספק מסוים. מחר גיס שלי ושני האחיינים טסים לאירלנד (אלא אם כן) ומחרתיים אחותי ואחיינית שלי מצטרפות אליהם (אלא אם כן) וביום חמישי אני הולך לראות את הסרט בורדרלנדס (אלא אם כן)
ואתמול שמעו אצלנו ממש חזק את הנפילות מה שמוסיף לחרדה הקיומית הכללית..
אוי, אני מצטער.
אצלנו לא שמענו נפילות. וכבר הרבה זמן גם לא שמענו יירוטים.
