פרק שאני מאוד אוהב, אם כי הוא פחות טוב מהכמה הקודמים לו. אבל זה לא אשמתו.
הפרק יחסית לוקח הפסקה מההווה וכל מה שמתרחש בוולפראם והארט,
אבל כן קשור לזה.
שם הפרק הוא "למה אנחנו נלחמים?" כי זאת בעצם התהיה הכללית. של הפרק, של העונה, של הסדרה.
האם זה נכון לעשות כל מה שאפשר בשבי לנצח במלחמה, גם אם זה אומר להפוך בן אדם לערפד.
יש קטע שבו לוסון כועס על הנאצי על כך שהם מוכנים להשתמש בערפדים ונחרד לגלות שגם הממשלה שלו חושבת בכיוון הזה ואומר:
You don't win a war by doing whatever it takes. You win by doing what's right.
*תמיד היה לי די ברור שאני מסכים איתו, אבל כיום אני ממש מעורער בנושא.
לוסון מרגיש ש60 שנה הוא לא היה ממש מפלצת כמו ערפדים אחרים, למרות שהוא ניסה.
בסופו של דבר זה באמת לא מובהר טוב לדעתי למה הוא החליט לחזור ולספר לנו את הסיפור שלו,
אבל זה לדעתי מתנקז למה שהוא אומר לאנג'ל רגע לפני שהוא הורג אותו:
Come on, chief. Give me a mission.
אני לא בטוח לגבי זה, אבל לדעתי הדבר העיקרי שהוא שונה בו הוא לא זה שהוא הפך לערפד על ידי ערפד עם נשמה,
אלא זה שהוא הפך לערפד למטרה טובה. שום ערפד אחר לא עורפד למטרה טובה.
ולוסון מראש הוא אדם חדור מטרה לפעול למען הטוב הכללי.
כל זה מתחבר עם אנג'ל בגלל שאנג'ל כל הזמן מחפש את המטרה שלו,
וכמובן בעונה הזאת הוא תוהה האם כל מה שהוא עושה למען המטרה שלו הוא מוצדק.
בכל מקרה חוץ מכל הבלה בלה בלה, זה פשוט מצחיק לראות את ספייק בשנות ה40.
אני מת על זה:
Angel: You're a Nazi.
Spike: What?... Oh! No, I just ate one.
וגם אחר כך כשהוא מסביר ללוסון שספייק הוא לא נאצי, הוא פשוט אוהב את המעיל.
אני גם מאוד אהבתי את הנוכחות של הערפדים האחרים.
יש את הרוסי שמעוצבן שאנג'ל לא שמע עליו ומתפאר בהישגים שלו ובסוף אומר שהוא היה המאהב של רספוטין (יש פרק של באפי שבו היא מדברת על כך שרספוטין בטח היה ערפד)
ויש את The Prince of Lies המגוחך
*זכור לי שמתישהו דיברנו על השם הזה כי ציינו משהו על זה. אה אולי זאנדר קרא ככה לדרקולה.
ומשהו נחמד זה שגילינו קצת על המקור של היוזמה (הארגון הצבאי של ריילי) שמסתבר היה קיים עוד בשנות ה40. ומסתבר שכבר אז התחילו לחשוב על איך לשלוט בערפדים.
יש קטע מעולה בשיחה של אנג'ל וספייק שהם אומרים את זה:
Angel: I'm not getting trapped at the bottom of the sea.
Spike: And I'm not getting experimented on by his government.
(מצחיק כי כל אחד מהם בעצם מתאר את מה שיקרה לו בעתיד)
קצת טריוויה:
השחקן שמשחק את לוסון הוא ישראלי במקור - אייל פודל
הקומיקאי מייקי די (מSNL) משחק את אחד החיילים על הצוללת
השחקן שמשחק את נסיך השקרים הוא קמדן טוי ששיחק בעבר בבאפי גם את אחד הג'נטלמנים, גם את הגנראל (היצור שניסה לאכול את העור של ווילו בעונה 7) וגם את האובר-ואמפ.
מה שלא הבנתי בסוף זה לאן הוא הלך, ולמה אנג'ל אמר שהוא יהרוג אותו? נטו כי הוא ערפד? כי אני לא רואה אותו הורג את ספייק.
עדיין לא הבנתי אז למה נגמר ביניהם ככ רע ולמה הוא נזכר רק עכשיו?
נראה לי ברור שאנג'ל מאיים על לוסון שהוא יהרוג אותו אם הוא יראה אותו שוב כי הוא קרוע בין זה שמצד אחד הוא לא רוצה לתת לערפד להמשיך להרוג אנשים כ אז זה במידה מסויימת על מצפונו.
אז למה הוא לא הורג את ספייק - זאת שאלה טובה בלי קשר. אני חושב שחלקית לפחות זה בגלל שאנג'ל מרגיש קשור אליו אישית. הם היו חלק מאותה חבורה לאיזה 18 שנה. והם גם חלקו במידה מסויימת את דרוסילה. גם יכול להיות שבמידה מסויימת זה בגלל שהוא לא היה בטוח שהוא יוכל לנצח את ספייק ולא רצה לקחת את הסיכון שספייק יביס אותו וירצח את החיילים.
אבל יותר נראה לי שזה קשור לכך שספציפית הוא גם מרגיש יותר חובה על להרוג את לוסון, בגלל שהוא יצר אותו ולכן הקורבנות העתידיים של לוסון הם יותר על מצפונו.
לוסון מרגיש רע כלפי אנג'ל בגלל איך שהוא התייחס אליו אחרי שהוא עירפד אותו. אבל גם באופן כללי כמו שאמרתי על כך שהוא מרגיש חסר מטרה בגללו.
לגבי למה עכשיו - את זה לוסון מסביר בהתחלת הפרק. הוא אומר שבמשך שנים הוא מדי עשור בדק מה קורה עם אנג'ל. הוא תמיד ראה את אנג'ל חי ברחובות, בקושי חי, אוכל עכברים. אבל אז פתאום הוא מגלה שאנג'ל הפך לגיבור שלוחם בפשע. ובמקביל מנהל את וולפראם והארט. נראה לי שבגלל שלוסון תמיד חיפש מטרה היה לו קשה לקבל את זה. הוא היה חייב לבדוק עם אנג'ל, איך זה שפתאום יש לו מטרה, ולמה.