🪭shake it OFF💃🏻

[Lhuna3]

אל תדאגו, יש סוף טוב לסיפור: קבוצת תלמידים עזרו לי ואחת עזרה לי להגיע לכיתה ואז כשאמרתי למרצה מה קרה, היא דאגה שיביאו לי קרח וזה בהחלט עזר לשבור את הקרח.

יפה!

אל דאגה, מצאתי עזרה.

טוב לשמוע

כן, ברור. אני לא אפרוש עכשיו. פשוט זה מזכיר לי את תקופת הצבא שהעמסתי על עצמי (רק שעכשיו אני פחות נהנית, שם לפחות חזרתי הביתה והצלחתי למצוא עיסוקים אחרים).
והפחד שלי הוא בעיקר שזה יגיע למצב שאני כבר לא ארצה לעשות שום דבר אחר באופן כללי.

מבינה

 

[didalf]

לא משהו.

אם תרצי לשתף... את יודעת שאנחנו פה לתמיכה ועידוד (כמובן רק אם יתאים לך, זה בסדר גם אם לא)

מה שלונה אמרה.

וול, זה התחיל בכך שנפצעתי עוד לפני השיעור הראשון (התנפחה לי השפה ונפצעתי באזור הגבה).
חוץ מזה, אני לא מצליחה להתרכז ולהתעניין בחומר (קרה לי גם היום, זה לא שהחומר שמלמדים לא מעניין אבל אני לא מסוגלת להיות נוכחת בשיעור), הלכתי לאיבוד כמה פעמים וזה נורא מתסכל כי אין לי כוח (פיזי) ללכת לאיבוד וזה בתורו גורם לי לעייפות (נפשית) ואני חושבת שהמעגל הזה מזין את עצמו.
ודבר אחרון, אני מפחדת שאני לא אספיק לקרוא את כל מה שאני צריכה וכתוצאה מכך ישבתי אתמול וניסיתי לקרוא חלק מהדברים שאני צריכה לאחד השיעורים, אבל גם לא הספקתי הכל וגם לא נהניתי מהזמן שלי בבית.
לא הכל מאוד גרוע, כן? השיעורים כן מעניינים אבל המחשבה של לחזור הביתה ולהמשיך לעסוק בנושאים האלה גורמת לי לעצב גדול.
היום בבוקר קמתי והתבאסתי שאני צריכה לצאת מהבית, בסופו של דבר אני עושה את זה אבל זה מרגיש לא שווה את זה.
וזה לא רק קשור ללימודים, אני מרגישה שזה מוציא לי את הטעם מהחיים, בקטע שאפילו אם הייתי מפסיקה עם הלימודים, כבר לא הייתי רוצה לתפקד בחיי היום יום שלי.

אני מאד גרועה בהלגיד דברים מעודדים אז אני רק שולחת לך חיבוק גדול

אוי! איך את מרגישה עכשיו? עוד כואב?
איזה מבאס זה ועוד על ההתחלה!

את חושבת שיודעת להגיד למה זה? זה היה לך בעבר גם בלימודים בבית ספר? זו הפרעת קשב, או שאולי בגלל הפציעה, או ההתרגשות והחששות?

זה גם מאוד מבאס באמת. אני מניחה אבל שלפחות בעניין הזה זה משהו שיעבור בקרוב אחרי שתכירי את המקום מספיק טוב ותזכרי את הדרך לכל הכיתות שאת צריכה.

לימודים אקדמאיים בהחלט יכולים להיות מאוד תובעניים, בעיקר שנה ראשונה אני זוכרת שזה היה לי מאוד overwhelming והרגיש עמוס וקשה
ובתואר שלך באמת בטח יש הרבה חומר קריאה.
וזו הרבה פעמים התחלה קשה לכולם, ועבורך יש גם את הקושי הפיזי והפציעה שהוסיפה על זה, אז על אחת כמה וכמה שיש לך הצדקה להרגיש מותשת/מוצפת ומיואשת.
אני מקווה שתתני לזה בכל זאת זמן למרות שזה מרגיש נורא קשה כרגע...
במקרה הכי גרוע בד"כ אפשר לקחת פחות קורסים בסמסטר ולפרוש את התואר על קצת יותר סמסטרים (זה מה שאני בזמנו עשיתי) ואז יש פחות עומס.
אבל אני חושבת שזה עוד מוקדם בשבילך לזה. רק תזכרי כשאת כל כך מרגישה מיואשת - שיש פתרונות, יש דרכים להקל... אז גם את היאוש והבאסה, למרות שהם מובנים - אולי לא לקחת כל כך לקיצוניות.
לנסות ולראות איך הולך.
ולפעמים בהמשך דברים נראים פחות נוראיים ממה שהם נראים בהתחלה... אולי גם תכירי חברים/ות חדשים/ות וזה ירגיש לך כיף יותר

שוב כל מה שלונה אמרה, פלוס שולחת לך חיבוק גדול

 

[dilia snake]

וול, זה התחיל בכך שנפצעתי עוד לפני השיעור הראשון (התנפחה לי השפה ונפצעתי באזור הגבה).
חוץ מזה, אני לא מצליחה להתרכז ולהתעניין בחומר (קרה לי גם היום, זה לא שהחומר שמלמדים לא מעניין אבל אני לא מסוגלת להיות נוכחת בשיעור), הלכתי לאיבוד כמה פעמים וזה נורא מתסכל כי אין לי כוח (פיזי) ללכת לאיבוד וזה בתורו גורם לי לעייפות (נפשית) ואני חושבת שהמעגל הזה מזין את עצמו.
ודבר אחרון, אני מפחדת שאני לא אספיק לקרוא את כל מה שאני צריכה וכתוצאה מכך ישבתי אתמול וניסיתי לקרוא חלק מהדברים שאני צריכה לאחד השיעורים, אבל גם לא הספקתי הכל וגם לא נהניתי מהזמן שלי בבית.
לא הכל מאוד גרוע, כן? השיעורים כן מעניינים אבל המחשבה של לחזור הביתה ולהמשיך לעסוק בנושאים האלה גורמת לי לעצב גדול.
היום בבוקר קמתי והתבאסתי שאני צריכה לצאת מהבית, בסופו של דבר אני עושה את זה אבל זה מרגיש לא שווה את זה.
וזה לא רק קשור ללימודים, אני מרגישה שזה מוציא לי את הטעם מהחיים, בקטע שאפילו אם הייתי מפסיקה עם הלימודים, כבר לא הייתי רוצה לתפקד בחיי היום יום שלי.

יש עוד דברים שאולי מקרינים למתערבבים בזה? אולי המלחמה הזאת? כי זה מרגיש כאילו זה לא הלימודים אלא משהו גדול יותר.

+ מה שלונה ועדי אמרו.

חיבוקים

 

[keren or5]

וול, זה התחיל בכך שנפצעתי עוד לפני השיעור הראשון (התנפחה לי השפה ונפצעתי באזור הגבה).
חוץ מזה, אני לא מצליחה להתרכז ולהתעניין בחומר (קרה לי גם היום, זה לא שהחומר שמלמדים לא מעניין אבל אני לא מסוגלת להיות נוכחת בשיעור), הלכתי לאיבוד כמה פעמים וזה נורא מתסכל כי אין לי כוח (פיזי) ללכת לאיבוד וזה בתורו גורם לי לעייפות (נפשית) ואני חושבת שהמעגל הזה מזין את עצמו.
ודבר אחרון, אני מפחדת שאני לא אספיק לקרוא את כל מה שאני צריכה וכתוצאה מכך ישבתי אתמול וניסיתי לקרוא חלק מהדברים שאני צריכה לאחד השיעורים, אבל גם לא הספקתי הכל וגם לא נהניתי מהזמן שלי בבית.
לא הכל מאוד גרוע, כן? השיעורים כן מעניינים אבל המחשבה של לחזור הביתה ולהמשיך לעסוק בנושאים האלה גורמת לי לעצב גדול.
היום בבוקר קמתי והתבאסתי שאני צריכה לצאת מהבית, בסופו של דבר אני עושה את זה אבל זה מרגיש לא שווה את זה.
וזה לא רק קשור ללימודים, אני מרגישה שזה מוציא לי את הטעם מהחיים, בקטע שאפילו אם הייתי מפסיקה עם הלימודים, כבר לא הייתי רוצה לתפקד בחיי היום יום שלי.

איזה מבאס לשמוע! אני מסכימה עם מה שאמרו שזה מאוד מציף וקשה!! אבל גם אני מציעה (ויודעת שלא קל) לנסות לזכור שהרבה פעמים ימים ראשונים במסגרות חדשות זה קשה מאוד, כי מאוד קשה להתרגל לשינוי. אבל זה ממש הגיוני שהיום הראשון יהיה קשה ומציף, וזה לא בהכרח מעיד על מה שיהיה בהמשך.
בתור פרפקציוניסטית בעצמי, אני זוכרת כמה היה קשה לי כשלא הייתי מצליחה לסיים שיעורים או את משימות הקריאה, וזה הלך כ"כ רחוק אצלי מעבר להיגיון. אני לא הייתי ניגשת למבחנים אם לא הייתי מרגישה שאני מוכנה מספיק (ואני מדברת ברמה שיכלתי נגיד לקבל 70 או משהו, אבל לא, אצלי זה אם אני לא בטוחה שאני מקבלת מעל 90 אני סתם לא ניגשת), אז גם פה, ואני יודעת כמה שקשה, אבל לנסות לתת לעצמך קצת חסד. את לא חייבת תמיד לסיים את כל הקריאה או את כל השיעורים. זה בסדר אם את לא עושה הכל מושלם ואם לא סיימת את כל המשימות שצריך לעשות. זה קשה לכולם! וכמעט לכולם קשה עם זה ולא מצליחים לסיים את הכל. זה ממש נורמלי וטבעי!
ואגב, רציתי לשאול אם הבעיות האלה היו לך גם בלימודים בבית ספר? ואיך התמודדת עם הדברים האלה אז?
זה ממש מבאס לשמוע כמה היה קשה לך היום, אבל אני עדיין מקווה שתנסי לתת לזה עוד הזדמנות כי שוב מניסיון, להתחיל משהו חדש זה הרבה פעמים מציף וקשה, אבל הרבה פעמים זה רק בהתחלה ככה וזה נהיה יותר קל בהמשך

בעיקר הלחץ היה שפחדתי לאחר. אל תדאגו, יש סוף טוב לסיפור: קבוצת תלמידים עזרו לי ואחת עזרה לי להגיע לכיתה ואז כשאמרתי למרצה מה קרה, היא דאגה שיביאו לי קרח וזה בהחלט עזר לשבור את הקרח.

שמחה שהיו גם חוויות חיוביות

לא, נראה לי שזה בעיקר תחושת עצב על השינוי.

כמו שאמרתי חשוב לזכור שהרבה פעמים להתחיל מסגרת חדשה זה מאוד קשה ומציף כי באמת שינוי יכול להיות מאוד קשה לפעמים. תנסי להיאחז במחשבה הזאת שההתחלה הרבה פעמים לא מעידה על מה שיקרה בהמשך

 

[keren or5]

חלום שחלמתי....
טוב אז היה חלום קרו בו הרבה דברים ואת הרוב אני לא זוכרת, אבל את הסוף כן, אולי כי זה היה בסוף וזה היה קצת משונה. אז זה היה חלום כזה שברובו הרגשתי רע ואני לא זוכרת לגמרי מה עשיתי, אבל הרגשתי רע עם עצמי. ואיכשהו נקלעה לסיטואציה בחורה שהייתי איתה בתיכון (ולא ראיתי אותה מאז, שנים, מה שכן, אני זוכרת ששנאתי אותה והיא תמיד גרמה לי להרגיש רע עם עצמי). בקיצור באיזה שלב היא באה ואומרת לי - what's your problem? (נראה לי כתגובה על זה שריחמתי על עצמי על זה שחרא לי בחיים), ואז אני כזה עונה לה- את יודעת מה? את צודקת, אני לא צריכה להרגיש רע, אני נאה, אני חכמה, אני מצחיקה וכשבאתי להמשיך להלל את עצמי, היא כזה עושה לי- טוב את לא כזאת מצחיקה... ואז התעצבנתי עליה והייתי כזה- מאיפה את יודעת אם אני מצחיקה או לא? אנחנו בכלל לא מסתובבות ביחד, לא ראיתי אותך שנים! ואז היא כזה אומרת לי- אחותך אמרה לי! ואני כזה דיברת עם אחותי? והיא אמרה לך שאני לא מצחיקה? והיא אומרת לי - כן! ואני כזה- ממתי את ואחותי מדברות ומה פתאום אחותי אומרת עלי דברים כאלה? והתחלתי להתעצבן על כל הסיטואציה ואז התעוררתי... זה היה כ"כ מוזר!

 

[didalf]

חלום שחלמתי....
טוב אז היה חלום קרו בו הרבה דברים ואת הרוב אני לא זוכרת, אבל את הסוף כן, אולי כי זה היה בסוף וזה היה קצת משונה. אז זה היה חלום כזה שברובו הרגשתי רע ואני לא זוכרת לגמרי מה עשיתי, אבל הרגשתי רע עם עצמי. ואיכשהו נקלעה לסיטואציה בחורה שהייתי איתה בתיכון (ולא ראיתי אותה מאז, שנים, מה שכן, אני זוכרת ששנאתי אותה והיא תמיד גרמה לי להרגיש רע עם עצמי). בקיצור באיזה שלב היא באה ואומרת לי - what's your problem? (נראה לי כתגובה על זה שריחמתי על עצמי על זה שחרא לי בחיים), ואז אני כזה עונה לה- את יודעת מה? את צודקת, אני לא צריכה להרגיש רע, אני נאה, אני חכמה, אני מצחיקה וכשבאתי להמשיך להלל את עצמי, היא כזה עושה לי- טוב את לא כזאת מצחיקה... ואז התעצבנתי עליה והייתי כזה- מאיפה את יודעת אם אני מצחיקה או לא? אנחנו בכלל לא מסתובבות ביחד, לא ראיתי אותך שנים! ואז היא כזה אומרת לי- אחותך אמרה לי! ואני כזה דיברת עם אחותי? והיא אמרה לך שאני לא מצחיקה? והיא אומרת לי - כן! ואני כזה- ממתי את ואחותי מדברות ומה פתאום אחותי אומרת עלי דברים כאלה? והתחלתי להתעצבן על כל הסיטואציה ואז התעוררתי... זה היה כ"כ מוזר!

אני חושבת שאת צריכה לעשות בירור עם אחותך

 

[It's Always Sunny]

חלום שחלמתי....
טוב אז היה חלום קרו בו הרבה דברים ואת הרוב אני לא זוכרת, אבל את הסוף כן, אולי כי זה היה בסוף וזה היה קצת משונה. אז זה היה חלום כזה שברובו הרגשתי רע ואני לא זוכרת לגמרי מה עשיתי, אבל הרגשתי רע עם עצמי. ואיכשהו נקלעה לסיטואציה בחורה שהייתי איתה בתיכון (ולא ראיתי אותה מאז, שנים, מה שכן, אני זוכרת ששנאתי אותה והיא תמיד גרמה לי להרגיש רע עם עצמי). בקיצור באיזה שלב היא באה ואומרת לי - what's your problem? (נראה לי כתגובה על זה שריחמתי על עצמי על זה שחרא לי בחיים), ואז אני כזה עונה לה- את יודעת מה? את צודקת, אני לא צריכה להרגיש רע, אני נאה, אני חכמה, אני מצחיקה וכשבאתי להמשיך להלל את עצמי, היא כזה עושה לי- טוב את לא כזאת מצחיקה... ואז התעצבנתי עליה והייתי כזה- מאיפה את יודעת אם אני מצחיקה או לא? אנחנו בכלל לא מסתובבות ביחד, לא ראיתי אותך שנים! ואז היא כזה אומרת לי- אחותך אמרה לי! ואני כזה דיברת עם אחותי? והיא אמרה לך שאני לא מצחיקה? והיא אומרת לי - כן! ואני כזה- ממתי את ואחותי מדברות ומה פתאום אחותי אומרת עלי דברים כאלה? והתחלתי להתעצבן על כל הסיטואציה ואז התעוררתי... זה היה כ"כ מוזר!

וואי לרגע חשבתי שאת ואחותך לא מדברות
מה שכן, לפחות עמדת מול אותה הבחורה (גם אם זה בחלום...)

 

[Lhuna3]

זהו אין לי זמן יותר לכלום, כי נתקלתי בזה:

אליפות העברית תשפ"ה

hebrew-academy.org.il

 

[didalf]

זהו אין לי זמן יותר לכלום, כי נתקלתי בזה:

אליפות העברית תשפ"ה

hebrew-academy.org.il

 

[LeAnnDyIan]

זהו אין לי זמן יותר לכלום, כי נתקלתי בזה:

אליפות העברית תשפ"ה

hebrew-academy.org.il

לחצתי על הלינק וסגרתי אותו באותה מהירות.
טירגר אותי קצת עשה לי פלאשבקים לבגרות בלשון

 

[didalf]

לחצתי על הלינק וסגרתי אותו באותה מהירות.
טירגר אותי קצת עשה לי פלאשבקים לבגרות בלשון

נכנסתי גם לראות במה מדובר אבל ברגע שהוא ביקש הרשמה יצאתי.
למה צריך להרשם לכל קשקוש?? תנו לי לשחק סתם!

 

[Lhuna3]

אני לא אגיד לכם כמה פעמים כבר שיחקתי בזה (כי אני לא יודעת, לא ספרתי), אבל אני כרגע סביב מקום 250 מתוך 10034.

 

[Lhuna3]

אגב את אחת התשובות שם ידעתי בזכות הפורום: מהו נכדן? הנכד של האח!

 

[dilia snake]

אני לא אגיד לכם כמה פעמים כבר שיחקתי בזה (כי אני לא יודעת, לא ספרתי), אבל אני כרגע סביב מקום 250 מתוך 10034.

ככה זה שאת כ"כ זקנה שישבת פעם על תה עם במבה עם אליעזר בן יהודה.

 

[Lhuna3]

ככה זה שאת כ"כ זקנה שישבת פעם על תה עם במבה עם אליעזר בן יהודה.

אני דווקא די גרועה, רוב הפעמים אני מקבלת משהו בין 40-60 מתוך 100 0אבל בזכות שאלות חוזרות אני משתפרת )

 

[טוני החתול]

היו כמה שניחשתי נכון.
אני לא יודע איך קיבלתי 38 נקודות מתוך 100 אם היו 20 שאלות. כלומר כל שאלה אמורה 5 נקודות.
אבל אני מניח שאם הייתי מנחש הכל אז הייתי מקבל 25.

 

[Lhuna3]

אני לא יודע איך קיבלתי 38 נקודות מתוך 100 אם היו 20 שאלות. כלומר כל שאלה אמורה 5 נקודות.

זה באמת נורא מוזר, כי אני שיחקתי כבר המון פעמים ותמיד התוצאה כפולה של 5. אני לא מבינה איך יצא לך ככה!

 

[טוני החתול]

זה באמת נורא מוזר, כי אני שיחקתי כבר המון פעמים ותמיד התוצאה כפולה של 5. אני לא מבינה איך יצא לך ככה!

אני מיוחד

 

[didalf]

זה באמת נורא מוזר, כי אני שיחקתי כבר המון פעמים ותמיד התוצאה כפולה של 5. אני לא מבינה איך יצא לך ככה!

אני מיוחד

הוא ניק, הוא התחכם כ"כ עם איזה תשובה שנתנו לו חצי ניקוד.

 

[didalf]

ניסיתי גם כי מה שחשוב זה שעקפתי את ניק