100 עובדת על עצמכן.

../images/Emo8.gif../images/Emo19.gif

היה כיף לקרוא ,מאוד כיף לקרוא:) אגב, מספר 23 נכון גם לדעתי
שונאת את האנשים האלה
 

מ ו ג ה

New member
מזדהה איתך כמעט בהכללל../images/Emo47.gif

חחח וגמאני כל שנה הולכת לפסטיגל..ואני עידין בת 15...ואני רוקדת וקופצת שם ולא אכפת לי... זה נותן לי אשליה שאני חוזרת לילדת
 

Elanus

New member
את בט'?../images/Emo2.gif

חשבתי שאת יותר גדולה. וקראתי היה מעניין:)
 

ברוש36

New member
../images/Emo8.gifקראתי../images/Emo23.gif

הרגת אותי שקראת לאחותך אורטל והתכחשת לשם שלה
. את מותק אמיתית
 

Ne§t£A Gi®L

New member
../images/Emo8.gif../images/Emo108.gif

א. חברים שלי נמצאים המון ברמת ישי, ואומרים את אותו הדבר על המקום. לא הייתי שם, אבל יש לי אנטי מטורף למקום הזה. ב. אף אחד לא שם לב לפצעי הבגרות שלך חוץ ממך. ג. את משהו מיוחד, שתדעי לך. ד. מי לעזאזל מסוגל לחשוב שאדריכל ומעצב פנים זה אותו הדבר?!0:
 
תודה רבה לירי ../images/Emo9.gif

גם את בן אדם מקסים
לגבי א' - אממ... למה יש לך אנטי מטורף למקום הזה? זה אחלה מקום ! ב' - לא נראה לי! חברה שלי גם שמה לב
ד' - לא יודעת, לפעמים אני חושבת שכשאני אומרת 'אדריכלית' רב האנשים חושבים שזה כמו מעצבת פנים או משהו 0_O *רצה לבדוק אם גם את ענית על ה'שאלון' הזה...*
 

Ne§t£A Gi®L

New member
:) ../images/Emo108.gif

1. אני לירי, בת 16 וחצי. 2. תלמידת י"ב 3. קפצתי כיתה, בין א' לב'. בגלל זה הגיל המוזר. 4. אני לומדת בתיכון ממש טוב בראשון, מגמת אדריכלות. אני נורא נהנת מזה, וחשבתי על ללמוד את זה בעתיד... 5. כמו את רוב הדברים שאי פעם עסקתי בהם. נורא קל לעניין אותי, ואני באמת הייתי רוצה ללמוד הכל. אני מאד אוהבת לצבור ידע. 6. פרשתי לפני שבועיים מכיתת אומנות, כי הבנתי שלצייר זה לא בשבילי. 7. נדיר נורא שאני מרימה ידיים, צריך שאני באמת אסבול בשביל שזה ייקרה. איכשהוא, אני תמיד מוצאת סיבות למה להתמיד ולמה טוב לי בכ"ז. 8. באופן כללי, אני בנאדם נורא אופטימי, כמעט תמיד שמחה ומחייכת. 9. כבר כמה אנשים אמרו לי שהם חשבו שאני ממש סנובית כשרק הכרנו, וזה נורא לא ברור לי, כי אני באמת מנסה להיות נחמדה לכולם. מסתבר שזה לא תמיד מצליח
10. חברות נאמנה1: אני והחברה הכי טובה שלי, חברות הכי טובות כבר 6 שנים. 11. חברה נאמנה2: אני מרשה לעצמי לרדת רק על החברות הכי טובות שלי. אדם סימפטי, כבר אמרתי? 12. יש לי 2 חתולות. אחת מהן סיאמית, בת 8, בשם מארי. השנייה מעורבת [רגודל+בריטי], נורא יפה, בת 4 חודשים-ויש לה מלא שמות [נושקה, ז'וז'ה, מישל. כן, חרא שמות, אני יודעת]. 13. יש לי גם 9 תוכים, שבד"כ אני פשוט שוכחת שהם שם. הם פשוט תקועים במרפסת. 14. אפרופו חיות, יש לי אח אחד, מבוגר ממני ב11 שנים [מתמטיקה1: הוא בן 27]. אני נורא אוהבת אותו, למרות שהוא מתקשה להאמין לזה. 15. מתמטיקה2: מסתדרת טוב עם מתמטיקה. שנה שעברה היה לי מורה תותח, השנה נפלתי חזק-על כיתה נוראית ומורה לא משו. די חבל. 16. יש לי חדר נורא יפה:) עיצבתי אותו [סוגשל] בעצמי, והוא נורא..."לירי" כזה. נכנסים אליו, ופשוט מבינים שזה שלי. זה נורא כיף. 17. אף פעם לא הצלחתי להתמיד בכתיבת יומן. זה נורא מצחיק, לקרוא נסיונות שלי לכתוב אחד כזה-בהתחלה כתבתי פעם ביום-יומיים, ולאט לאט המשפט הראשון נהיה "לא עדכנתי בחודש האחרון...". 18. כנ"ל בלוגים. 19. אני חושבת שהאינטרנט גרם לבני הנוער להיות דכאוניים יותר, ולשקוע ברחמים עצמיים. זה די עצוב, בעייני, שכל כך הרבה אנשים חותכים ורידים, ובאמת שסתם, כי זה מגניב. אני מאמינה שהאינטרנט די הרס אותנו. 20. אפרופו, קיבלתי הרגע הודעה ממישהו. 21. שנישק אותי אתמול. הייתי בשוק. 22. אני לא יודעת מה לענות לו. 23. אתמול היה אחד הערבים הכי מוצלחים בחיים שלי-היה סלסה, ורקדתי ממש טוב. היו 3 ריקודים מעולים, עם 2 רקדנים שאני נורא אוהבת לרקוד אתם. אהה, היה אדיר. 24: שביזות: הלכתי לישון ביום ו' ב4 וחצי, קמתי ב9 ביום שבת, עבדתי 6 שעות עם ילדים [סוגשל קייטנה], יצאתי ב8 לסלסה, רקדתי 4 שעות. הלכתי לישון ב2. סיימתי היום ב5. 25. כי אני לומדת תרגום. אל תעשו את הטעות הזו בחיים. 26. הדבר הראשון שעשיתי הבוקר היה ללכת ממש מהר 4 ק"מ-2 מהבית לבצפר [איחרתי-אז הלכתי ממש מהר], וה2 הנוספים-כשהגעתי לכיתה ונכנסתי לשיעור ספורט, וגיליתי שיש מבחן-ללכת 2 ק"מ. 27. השגתי את התוצאה הכי גבוהה בכיתה [בהפרש של דקה וחצי ממי שהגיע אחריי]-16 דק'. כבוד. 28. אין לי חבר. 29. נפרדתי ממנו לפני קצת פחות משבוע. 30. וטוב לי עכשיו, אני מרגישה שמאז שנפרדנו הכל נהיה חיובי יותר. זה פשוט..מוזר, כי באמת שלא חשבתי שרע לי איתו. 31. לפניו, הקשר האחרון שהייתי בו, נמשך חצי שנה. 32. עם הבחור הזה, היה לי ממש ממש טוב. באמת, הייתי שלמה עם עצמי, הרגשתי שהוא באמת אוהב אותי, הרגשתי בטוחה נורא. הימים שלי היו יפים, כל יום. הוא לא נתן לי להיות עצובה. 33. אבל נפרדתי ממנו, כי הבנתי שאני כבר לא אוהבת אותו. 34. הוא עדיין לא התגבר. 35. הוא החבר הכי טוב שלי היום. זה יוצר מצב מוזר. 36. באופן כללי, אני מרגישה די חרא בגלל זה, כי אני פשוט סופרת את הזמן עד שהקשר יתפוצץ-וכשזה ייקרה-זה יהיה רע. אני לא יכולה בלעדיו. 37. אני שונאת שיחות חולין. זה נורא מיותר בעייני-שני הצדדים מרגישים שלא בנוח עם השיחה הזו, ומתים לעוף משם. אני משתדלת למנוע שיחות כאלו עד כמה שניתן. 38. באופן כללי, אני די אדם של תכלס. אני שונאת להמרח עם דברים, ואם משהו חוזר על עצמו-נמאס לי ממנו מהר מאד. 39. ולמרות זאת, ממש קשה לי "לקום וללכת". אני מסוגלת לגרור חודשים מעגלים לא סגורים. 40. המעגל הלא סגור הכי גדול שלי, לא נסגר כבר שנתיים וחצי. זה נורא. 41. אני בפורומים כבר הרבה יותר מדי זמן, 5 שנים. זה די עצוב, אבל...כיף לי. מה לעשות. 42. הולי קראפ, זה כמעט שליש מהחיים שלי. *מעכלת* 43. ניגנתי על פסנתר 9 שנים, ועשיתי הפסקה. אני נורא רוצה לחזור, וקצת מפחדת, ודוחה את זה בגלל זה. זה די מבעס. 44. אני רוקדת סלסה, ואני מאושרת. פעמיים בשבוע- 6 שעות של אושר. 45. אני סוגשל כתבת בראש1, למרות שבגלל העצלנות שלי, אני כותבת נורא מעט. 46. אני סופרת את הימים ל: 1. פסטיבל הסלסה, 6-7 בינואר, על הכינרת. 47. 2. הרגע גיליתי שאין שומדבר שהפסטיבל השכיח ממני את כל שאר הדברים שאני מצפה להם. זה די גרוע-הסלסה השתלטה לי על החיים. 48. אני חושבת שאני יפה. 49. אני יודעת שאני לא פוטוגנית.
 

Ne§t£A Gi®L

New member
חלק II../images/Emo108.gif

50. אני מודעת לעובדה שאני מכוערת בתמונות, וזה נורא מצחיק אותי, לראות תמונות שלי. למרות שאחרי זה אני יושבת שעות ובוכה על זה שאני מכוערת. 51. הרופא שלי גזר עליי שלא ללעוס מסטיקים. אני חושבת שאני אמות. 52. למרות שאני לא מכורה למסטיקים, למען האמת. אני מסתדרת טוב מאד בלי...הבעייה מתחילה בסלסה, כשאין לי מה ללעוס. או בבצפר, כשאני צריכה את המנטה הממש חריף הזה, שיעיר אותי באמצע ירמיהו י"ז, או משו כזה. 53. אני מכורה למוזיקה. זה משהו שתמיד עשה לי טוב, תמיד יעשה לי טוב, ואני יודעת שיהיה שם תמיד. 54. אני מאד אוהבת ומעריכה את ההורים שלי, ואנחנו משתדלים לריב כמה שפחות. 55. I AM AN IKEA JUNKY. וזה די מבעס, לאהוב את הרהיטים שיש לכל העולם בבית. 56. יש לי דעה נחרצת כמעט על כל נושא שבעולם, גם אם הרגע הציגו לי אותו. 57. אני אוהבת להתווכח עם אנשים על דברים מטומטמים. 58. זה נורא מצחיק, כי איכשהוא זה תמיד מגיע לזה שלצד השני נמאס, והוא פורש בשיא/משתכנע. 59. כשהכרתי כמה אנשים עקשניים כמוני, חשבתי שהם נורא מעצבנים ושנאתי אותם לעד. 60. בכלל, אני חושבת שאם הייתי מכירה את עצמי, אני לא בטוחה שהייתי שומרת איתי על קשר קרוב. 61. אני נורא ביקורתית כלפי עצמי, אני לא באמת אוהבת שומדבר שאני עושה. 62. למדתי לחיות עם זה לאחרונה, כי הבנתי שאני לא חייבת להקשיב לכל ביקורת שיש לי על עצמי. זה די מסובך ומוזר, אני יודעת, אבל זה כבר גובל בסאדיזם-מזוכיזם. אני סוגשל נהנת בלהעביר את הביקורת, וסוגשל נהנת להרגיש רע איתה. 63. הרבה אנשים אומרים עליי שאני מוזרה. 64. כשמתקרבים אליי, מבינים שאני לא, ושאני אדם נורא הגיוני בשורה התחתונה. 65. באמת! 66. צמידים1: הסתובבתי עם הצמיד של בוםבמלה2003 שנה וחצי. 67. צמידים2: כרגע על היד: בוםבמלה 2005, בראשית 2005, צמיד מאיטליה, גומיה שחורה דקה, גומיה שחורה עבה. בקרוב גם חוט אדום [הוא פשוט נפל!]. 68. הגומיה השחורה העבה, התווספה אתמול-נתתי אותה לחברה שלי באמצע יוני, והיא החזירה לי אותה אתמול, מסיבה לא ברורה. לא יודעת, גומיות זה לא מסוג הדברים שבאמת מחזירים. 69. כמו שקל. נורא מוזר לי, להחזיר שקל. זה מתקזז בסופו של דבר, לא באמת מחזירים שקל!! 70. יש לי יומן בצפר, באיטלקית, והוא נורא מושקע ויפה. מכיתה י', היומנים שלי היו נורא מושקעים ויפים. 71. בזה של כיתה י' כתבתי את כל התאריכים ביד$: גם העבריים. זה היה סיוט. 72. אבא שלי וטרינר, טייס ועוד מלא דברים. 73. אמא שלי ציירת, ובעברה הייתה דוגמנית. 74. הגנים דילגו דור-אני די הומנית, לא רואה תלת מימד, שונאת לצייר וממש לא חושבת שיש לי סיכוי כדוגמנית. אבל אני עושה מלא דברים$: 75. שידרתי שנתיים ברדיו, ופרשתי, בגלל סיבה מטומטמת, שגורמת לי לרצות לבעוט במשהו. 76. אני [נורא] פעילה במועצת התלמידים, וחברה בפרלמנט הנוער העירוני. כנראה שאהיה הדוברת של הפרלמנט. מתאים לי, לדבר בעבור כל בני הנוער בראשון. 77. אני נורא סוציאלית, באופן כללי, ועוזרת המון. אכפת לי נורא מהחֶברה, ואני נורא אוהבת לעשות דברים ולהתנדב. 78. אמא שלי אומרת שיש פער עצום בין האדם שאני מחוץ לבית, והאדם שאני כשאני בתוך הבית. 79. אני טוענת שזה בגלל שאני רואה את ההורים בשעות הזויות, כשכולנו כבר עייפים, אז אני לא בדיוק שמה לב למה שקורה. 80. היא טוענת שאני מדברת שטויות. 81. החדר שלי בבלאגן תמידי. אני חושבת שאחד המשפטים שאני אומרת הכי הרבה הוא "אני מארגנת את החדר". 82. אני מדברת אנגלית די טוב, למרות שיש לי חוקים די מוזרים בקשר לזה: אני לא מסוגלת לקרוא כמו שצריך באנגלית, ואני חייבת להיות מעורבת בתוך השיחה בשביל לדבר חלק. אכן, משכנע. 83. עצה1: אם אני עצבנית, כדאי להתרחק. אני מגעילה כשאני עצבנית. 84. עצה2: אני שונאת אנשים טיפשים. ממש ממש שונאת. 85. דבר חסר טאקט שעשיתי היום: סיטואציה-אני [170CM] ושתי חברות [150CM]. "אני שוקלת 60...זה לא כזה גרוע כמו שזה נשמע-כי אני גבוהה. אם את, למשל, היית שוקלת 60, היית בבעייה." *שתיקה מביכה* "את שוקלת 60, נכון?". [-"כן, אבל הרוב שרירים"]. זה דבר לירי להחריד. 86. עוד דבר לירי להחריד: ישבנו כל הכיתה בביתן באיזה טיול אחד, ועברה נמלה ענקית על הרצפה. התעורר ויכוח אם להרוג אותה או לא. בעודי נלחמת על זכויות בעלי החיים, נמאס למישהו, והוא קם להרוג אותה. קפצתי מהמקום בשביל לעצור אותו, דחפתי אותו וצעקתי "לאאאאאאאא". 87. הרגתי אותה תוך כדי. 88. נדיר שאני פותחת שיחות באייסי. לא ברור לי למה. 89. הזיכרון הראשון שלי-מגיל שנתיים, כשפתחתי את הסנטר. 90. פעם ראשונה שהסתפרתי-גיל 8. השיער שלי הגיע עד [הרבה] אחרי הברך. תמיד הסתובבתי עם צמה [ועד היום, אנשים זוכרים אותי בתור זאת עם השיער הארוך והצמה]. 91. אני אלרגית למשהו בצבעים: עשיתי קעקוע חינה וכשהחינה ירדה, נשארה לי בליטה בעור בצורת הקעקוע. צבעתי את השיער והתנפח לי הראש. קיבלתי שרשרת מהחברשלילשעבר, וכשענדתי אותה, התנפח לי הצוואר-כנראה בגלל הצבע. 92. עברתי 3 ניתוחים בחיים שלי-אחד בשביל להוציא משהו שנכנס לאוזן [פפ], והשניים האחרים בעיינים. 93. עברתי דירה 3 פעמים בחיים שלי-ואני נורא אוהבת את הבית שאני גרה בו עכשיו. הוא יפיפה בעייני, ועונה על כל הצרכים שלי. 94. באופן כללי, אני די מרוצה מהחיים שלי כרגע. למרות שזה נורא משתנה. 95. פעם חשבתי שאני אדם דיכאוני, וגם הייתי מטופלת אצל פסיכולוגית. עם הזמן הבינותי שהכל בראש שלי, ובאיך שאני מעדיפה לתפוש את הדברים. 96. פעם שנאתי את השם שלי וחשבתי שהוא מביא לי מזל רע, היום אני חושבת שהוא יפיפה. 97. אני שרה, ואני חושבת שאני שרה יפה. 98. אני עושה את המקסימום שלי כשאני עובדת תחת לחץ. 99. אף פעם לא באמת היה לי כינוי, למרות שתמיד רציתי שיהיה. פעם אחי היה קורא לי ליריקה, והוא האדם היחיד שהרשתי לו לקרוא לי ככה. היום הוא קורא לי ליר. אני שונאת שקוראים לי ככה, וכל פעם שהוא קורא לי ככה, אני רוצה לבכות, כי אני נזכרת פתאום בכמה שאין לי מושג מי אחי באמת-וכמה שהיחסים בינינו דפוקים. אני הייתי רוצה שהוא יהיה האדם הכי קרוב אליי בעולם, שיידע עליי הכל ושנהיה האחים הכי אוהבים בעולם. אבל זה לא הולך לקרות. 100. אני נורא צריכה חיזוקים מהסביבה שלי לגבי כל דבר שאני עושה. לפיכך, אם קראת, אני רוצה לדעת. שיהיה לך יום נהדר:)
 

ברוש36

New member
קראתי../images/Emo70.gifהכל-הכל|!!|

את כותבת מדהים לדעתי
שפה כ"כ גבוהה,יחסית למישהי בת 16.5:-O
 
למעלה