אוקיי, עם זה אני כבר מסכימה חלקית
בלבד (
, זה הולך להיות ארוך). ביחס של האוס כרגע לאנשים נכנס פקטור שעוד לא הזכרנו, והוא הסלידה מרחמים. האוס הרי היה על גג העולם לפני הרגל, רופא בעל שם עולמי, גאון מוערך ביותר, סופרסטאר בתחומו, ופתאום הוא נמצא בסיטואציה שבה כשסתם אנשים, בלתי סופרסטאריים בעליל, פוגשים אותו, הם מרחמים עליו, מה שאומר במידה רבה מתנשאים מעליו. זו מכה מטורפת לכל אגו, בטח לאגו כמו של האוס, ומקור עצום לתסכול. זו לדעתי הסיבה שהוא מקדים תרופה למכה (ואני מסכימה אתך שהוא מקדים תרופה למכה, רק לא לגבי המניע): הוא נמנע מלפגוש מטופלים כדי לחסוך מעצמו את המבטים והרחמים, ואם הוא כבר חייב לפגוש מטופלים, הוא מראש לא אכפתי, מראש תוקף, מראש מכריח אנשים לכעוס עליו ולשנוא אותו, כי כך אף אחד לא ירחם עליו. וכל זה לא בא כאמור לומר שלפני כן האוס היה וילסון, או שהוא לא הסתכל על המטופלים שלו כעל פאזל. ברור, רן, שהוא הרחיק מעליו אנשים מאז ומעולם-הוא מעולם לא היה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה (במובנים האלה, כי במובנים אחרים הוא דווקא מבין טוב מכולם את נפש האדם). יוּ אמר פעם שהוא מדמיין לעצמו את האוס כילד פלא שכנראה הצטיין בלימודים, מה שגרם לילדים האחרים לשנוא אותו (אמנם הראיה הזו עלולה להיות מושפעת מעברו האקדמי המפוקפק של יוּ עצמו, אבל אני חושבת שיש בדבריו מידה רבה של צדק), והכל טוב ויפה, זה מסביר את חוסר הכימיה הבסיסי שיש להאוס עם אנשים (ושהיה גם לפני הרגל), אבל זה לא מסביר איך הוא הפך לכזה מיזנטרופ סוציומט. כאמור, לדעתי זו מגננה: אם האוס יתנשא ראשון על מטופליו, אם הוא יעשה להם דה-הומניזציה לכדי רשימת סימפטומים על לוח, אז א. הם לא ירחמו עליו, כי קשה לרחם על מישהו שמתקיף אותך וב. זה הופך את דעתם עליו לבלתי רלוונטית, כי הם ממילא רק חידה שהוא שונא אבל מרתקת אותו (אם לצטט באופן חופשי את וילסון). אגב, הסלידה של האוס מרחמים באה לידי ביטוי לדעתי גם ביחסיו עם קמרון. אף אחד לא ישכנע אותי שהאוס לא לפחות מחבב את קמרון (במובן הרומנטי)-אתה לא הולך וקונה corsage ומשתדל להיראות טוב ומתייעץ עם חבר קרוב לפני פגישה עם מישהי שאתה לא שם עליה. הפגיעוּת שלו בסצינת המקרר שלפני הדייט פשוט לא משאירה מקום לספק. א-מה-מה, ברגע שקמרון הציבה אותו מול ה"סכנה" באופן כל כך ישיר ושאלה חד וחלק מה הוא מרגיש כלפיה, הוא מיד התחבא מאחורי המונולוג המטופש ההוא שלו (ואם לא היה אכפת לו, הוא יכול היה פשוט לומר כהרגלו "אני לא אוהב/מחבב אותך", הוא לא היה חייב לומר את מה שאמר. הפתיח המושמט לנאום שלו הוא למעשה "את מוצאת חן בעיני, אבל..."). הוא רוצה את קמרון, אבל החשש הכי גדול שלו הוא שהיא רוצה אותו בגלל הרגל, בגלל שהיא מרחמת עליו. והיא, הטמבלית, במקום לומר לו שהוא טועה... טוב, לא ניכנס לזה, זה לא רלוונטי כרגע. וכן, גם לבגידה של סטייסי יש חלק מאוד גדול בענין, ואני מניחה שזה חלק ניכר מהסיבה שוילסון הזהיר את קמרון לפני הדייט של עם האוס, אבל אני לא חושבת שזה מה שגורם להאוס להיות כזה... האוס, כי ממילא לאנשים רנדומאליים אין כזה כוח עליו. זה יותר רלוונטי לדעתי לניתוח יחסו כלפי הקרובים אליו.