G ove r n o r
New member
"קללות הן סוג של תשובות אצלך?"
לא. בוא נבחר עימות אחד, לפי בחירתך, וננתח יחד את הדרדרותו לבטויים חריפים. 'לגבי ה"שכל" שנמצא אך אינו נראה לא ענית ורק קיללת' בדיחה זו היא של הליצן הריקא ההוא, הרקדן קל הרגל המפליא לפזז, משום שציקלונו ריק. מפעלו, הפקת הסרט המעוות "הרצל והציונות", ע"י חברת קש שלו "אצבע משולשת - הפקות", מזכה אותו בדמוי לצואת כלבים. הליצן הלזה הוא מנהיג כאריזמטי של קהל-שוליים (אוכלוסית-גומחא). יש בו בשדון המרקד משהו המדבר במיוחד אל המשקעים הדלוחים ביותר בכור החברתי, אלה המצויים אפילו למטה מפתח נקוז הבוצה אשר בקרקעית. אנקות ההתפעלות שאתה עד להן, באתרו, למקרא שטויותיו המופרכות בהבל-פה של בוגר-תיכון, מעידות על איכות קהל זה. אמנון מכיר ויודע שלעולם לא יוכל לחרוג מגבולות גומחא זו, והדבר _מעבירו_ על דעתו. מכאן השנאה הבלתי נשלטת. "לא כל מה שלא רואים הוא לא קיים!" בוודאי שלא כל מה שלא רואים הוא _כן_ קיים. ובמלה "רואים" אני מתכוון לכל סוג של תצפית, גלוי ומדידה, בין ישירות ובין עקיפות, בעזרת תהליכים ומכשירים שלפעמים נדרשות שנים להגותם ולתכננם. גם אם אין אנו יכולים "לראות" משהו, בשלב מסוים, עדיין ניתן לשער את התנהגותו, והרבה פעמים זה מתאמת מאוחר יותר, כאשר מצליחים לתכנן ולבנות מכשיר מדידה רגיש דיו, או הוגים רעיון מבריק למדידה עקיפה (דוגמא: הניוטרינו, שקיומו ותכונותיו נחזו ע"י אנריקו פרמי ב- 1933, נותר "תיאורטי" וחמקמק עד 1956, עת גלוהו פרד רינס וקליד כואן). אין למדע מה לומר על ענינים אימטריאליים (המוח _אינו_ אימטריאלי. החוקרים הצליחו למפות את מרכזי הפעילות השונים שלו). על ענינים אימטריאליים ניתן לטעון כל דבר, גם טענות אמונה יהודית, והטענות לא תהיינה ניתנות להפרכה, אולם גם לא לאימות. עצתי לפאגאנים/עכו"מים: השארו בחיק המחוזות האימטריאליים של עולם הלימבו. רק שם תהיו בלתי פגיעים. כל חריגה ממסתור זה עלולה להחריב את עולמכם... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)...
לא. בוא נבחר עימות אחד, לפי בחירתך, וננתח יחד את הדרדרותו לבטויים חריפים. 'לגבי ה"שכל" שנמצא אך אינו נראה לא ענית ורק קיללת' בדיחה זו היא של הליצן הריקא ההוא, הרקדן קל הרגל המפליא לפזז, משום שציקלונו ריק. מפעלו, הפקת הסרט המעוות "הרצל והציונות", ע"י חברת קש שלו "אצבע משולשת - הפקות", מזכה אותו בדמוי לצואת כלבים. הליצן הלזה הוא מנהיג כאריזמטי של קהל-שוליים (אוכלוסית-גומחא). יש בו בשדון המרקד משהו המדבר במיוחד אל המשקעים הדלוחים ביותר בכור החברתי, אלה המצויים אפילו למטה מפתח נקוז הבוצה אשר בקרקעית. אנקות ההתפעלות שאתה עד להן, באתרו, למקרא שטויותיו המופרכות בהבל-פה של בוגר-תיכון, מעידות על איכות קהל זה. אמנון מכיר ויודע שלעולם לא יוכל לחרוג מגבולות גומחא זו, והדבר _מעבירו_ על דעתו. מכאן השנאה הבלתי נשלטת. "לא כל מה שלא רואים הוא לא קיים!" בוודאי שלא כל מה שלא רואים הוא _כן_ קיים. ובמלה "רואים" אני מתכוון לכל סוג של תצפית, גלוי ומדידה, בין ישירות ובין עקיפות, בעזרת תהליכים ומכשירים שלפעמים נדרשות שנים להגותם ולתכננם. גם אם אין אנו יכולים "לראות" משהו, בשלב מסוים, עדיין ניתן לשער את התנהגותו, והרבה פעמים זה מתאמת מאוחר יותר, כאשר מצליחים לתכנן ולבנות מכשיר מדידה רגיש דיו, או הוגים רעיון מבריק למדידה עקיפה (דוגמא: הניוטרינו, שקיומו ותכונותיו נחזו ע"י אנריקו פרמי ב- 1933, נותר "תיאורטי" וחמקמק עד 1956, עת גלוהו פרד רינס וקליד כואן). אין למדע מה לומר על ענינים אימטריאליים (המוח _אינו_ אימטריאלי. החוקרים הצליחו למפות את מרכזי הפעילות השונים שלו). על ענינים אימטריאליים ניתן לטעון כל דבר, גם טענות אמונה יהודית, והטענות לא תהיינה ניתנות להפרכה, אולם גם לא לאימות. עצתי לפאגאנים/עכו"מים: השארו בחיק המחוזות האימטריאליים של עולם הלימבו. רק שם תהיו בלתי פגיעים. כל חריגה ממסתור זה עלולה להחריב את עולמכם... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)...