כל מי שירד על מקסיוטה היה צריך לצפות בגמר הקפיצות לנשים היום ולקבל קצת פרופורציות כדי להבין שזה קורה לטובות מכולן, אפילו לשמונה שהגיעו לגמר אולימפי (כולל קנדית אחת שסיימה את התחרות עם ציון 0).
ודרגת הקושי הגבוהה יותר הייתה מוסיפה לו בסה"כ עשירית, זה לא מה שהיה מביא לו מדליה (זה ידוע לנו בדיעבד) ולעומת זאת לו העלייה בדרגת הקושי הייתה מובילה לנחיתה לא טובה הוא היה יכול לאבד עשירית ואף יותר, אז אם הוא הרגיש שהוא כרגע לא מסוגל, עדיף כך.
אני לא חושבת שהוא "בנה על זה שהאחרים יפשלו"; הוא עשה את מה שהוא יכול לעשות, הם עשו את מה שהם יכולים, והם יכולים יותר. ככה זה בספורט. מלכתחילה גם בדרגת הקושי המקסימלית שהוא מסוגל לה וגם בתרגיל מושלם הוא עדיין היה גבולי; זהב לא היה יוצא מזה.
אני מבואסת אבל לא מאוכזבת. לא ציפיתי למדליה, קיוויתי לה, וידעתי שזה גבולי מאוד. לראות את שטילוב בגמר התעמלות הביא לי רק כבוד וגאווה ואני מסירה בפניו את הכובע.
ולכן אין סיבה שהשופטים יעניקו לנו "נקודות ייחוס" כלומר הם באים מראש עם סטיגמה שזה מקרי שאלכס שם.
והם לא כל כך טועים, אתם רואים עוד מתעמלים באופק? או נבחרת אחת של התעמלות באוניברסיטה (בארה"ב בעשרות אוניברסיטאות גדולות יש נבחרת..)
אם היו לנו 30 מתעמלים צעירים במסלול המראה להגיע להישגים של אלכס זה היה משמח יותר.
הבאזז הגדול שנוצר סביב אלכס, זה אולי יקדם במשהו את המודעות לענף הזה ויוביל לשיפור מסוים בו מבחינת מספר מתעמלים/ות ומבחינה תקציבית/תשתיתית.
מצד שני, זאת תקווה יותר מדי אופטימית- ההתעמלות פשוט לא בנויה לאופי הישראלי, שבנוי לחפיף ול"יהיה בסדר".
...היא שהיא מצריכה אימונים סדירים מגיל צעיר מאוד. כלומר, צריך איזשהו ארגון שיהיה אחראי על הילדים האלה בערך מגיל 5 עד שהם מגיעים לתחרויות הבינלאומיות. מי יעשה את זה? בתי הספר? אגודות הספורט? אין לנו תשתית ארגונית מהסוג הזה בארץ.
פליקס אהרונוביץ', בן 24, סיים מקום 32 במוקדמות לקרב רב. הוא לא ברמה של שטילוב, אבל הוא ברמה אולימפית ויש לקוות שעד ריו ישתפר. אבל זה נכון, אחד או שניים זה מעט מאוד... גם אותי היה משמח לראות עוד הרבה מתעמלים צעירים ברמה כזאת וחבל לי מאוד שהתחום הזה לא זוכה כאן להצלחה כמו בארה"ב.
מסוים, כי אין שטף רציף של ספורטאים להזין את הכמות ברמה הגבוהה. זה כך גם בשחייה במדינות אירופאיות שונות, זה בא בגלים (בוקי צ'יש דיבר על כך) אפילו במדינה כמו רוסיה זה קורה (בשחייה; לא בהתעמלות כמובן).
אומנם הוא לא נתן תרגיל נוראי כמו לפני 4 שנים אבל הוא גם לא נתן את תרגיל חייו. או אפילו תרגיל טוב מאוד. הייתה לו ירידה אחת גסה עם הרגל וחלק מהאלמנטים שלו לא בוצעו בצורה נקייה.
גם אם הוא היה מבצע את התרגיל הרבה יותר טוב, אני לא חושב שזה היה שווה 15.8. יחד עם זאת, השופטים החמירו איתו קצת והקלו יותר מדי עם הסיני והיפני ואולי גם עם הרוסי. אי אפשר להיות אוביקטיבי לחלוטין וברגע ששופט שומע שעולה עכשיו מתמודד סיני או יפני, הציפיה ישר עולה. אומנם השם של אלכס הפך להיות בולט קצת בתחום הענף, קשה לי להגיד שרמת הציפיה מישראלי על הקרקע שוות ערך לסיני או רוסי.
כל הכבוד לאלכס, חבל מאוד לישראל (שוב) ורק עוד ציפיות ותקווה מלי קורזיץ. אין לחץ....
וודאי שלא מושלם; אף אחד לא עשה שם תרגיל מושלם, אבל היו תרגילים טובים יותר (וגם אם הוא היה עושה תרגיל טוב מאוד הם עדיין היו טובים יותר). אלכס היה בסדר גמור, לא הטוב ביותר שהיה יכול להיות אבל זה קשה מאוד להיות... בסה"כ עשה את שלו, בפועל הסיכוי למדליה היה קלוש לאור התרגילים המוצלחים של קודמיו והציונים הגבוהים שהם השיגו (שהוא מעולם לא השיג).
והמקסיקנים בקפיצה למים שסיימו עם כסף, הוא היה צריך להמר על תרגיל עם רמת קושי גבוה יותר. או שאולי הוא ידע שהוא לא מספיק טוב בזה (יחד עם הלחץ בגמר) והחליט ללכת על בטוח מאשר להתרסק.
כי הוא מסוגל להעלות אותה בסה"כ בעשירית וגם זה לא היה מקרב אותו למדליה. אין לו תרגיל בדרגת הקושי של הרוסי. כמו כן לו היה מעלה את דרגת הקושי היה עלול לפגוע בביצוע ביותר מעשירית ואז זה פשוט לא היה משתלם לו; כמו כן חשוב לזכור שבשובר שוויון מסתכלים על ציון הביצוע (זו הסיבה ששטילוב שישי ולא חמישי), ולכן במקרה גבולי כזה עדיף ביצוע מדויק יותר מהעלאת דרגת הקושי בקטנה.
והטענה היא שהנחיתה בסוף הפס השלישי הורידה לו 5 עשיריות. לו היה מקבל עוד 5 עשיריות הוא היה במקום השני עם 15.833 סופי; גם לו היה מצליח לקבל רק 15.8 (הפרש של 0.467 מהניקוד שקיבל בפועל) זה היה מספיק לו למקום השני כי הוא היה מקבל בביצוע יותר מאוצ'ימורה והרוסי. כמובן, זה הכול "אם"; מכיוון שהוא התחיל מדרגת קושי נמוכה יותר מהיפני והרוסי הוא היה צריך להפגיז בביצוע וזה לא קרה, כידוע; אבל לו היה דופק ביצוע מדויק היה לו מקום על הפודיום.