לי קורזיץ - שיוט המדליות

dardor

New member
הרוח הייתה 15 קשר שזה בסדר

וזה היה יותר עניין של טקטיקה ופתיחה חזקה. למשל האוקראינית שהיא טובה ברוחות חזקות כמו לי (לפחות לפי המיקום בשיוטים עם רוח חזקה) לקחה החלטות טובות וסיימה 2 את השיוט
 

incognito1980

New member
רלוונטיים -- אולי; עדיין מביכים

אם אנחנו יכולים לנצח רק במצב מסוים מאד של רוח, אני חושבת שזה ניצחון בעייתי. התחרות הזו מתקיימת בכל מיני מצבים, ומי שניצחו התמודדו טוב יותר עם המצבים שהיו. אני חושבת שאסור לתלות ניצחון או הפסד בתנאים החיצוניים בלבד, כאילו אין מקום ליכולות הספורטאי.

אמירה זו אינה סותרת את העובדה שאני גאה בלי ובשאר הספורטאים שלנו; אני מאמינה שכל אחד עשה את המקסימום האפשרי בתנאים שהיו לו בכל תחרות או קרב.
 

dardor

New member
אז מה, אין מדליה אה?

אולי זה יעשה טוב לספורט הישראלי אם יעיפו כמה עסקנים
 

RoieS316

New member
לצערי אני די בספק

יאשימו את הספורטאים, יאשימו את הרוח, יאשימו את הקורה של מקסיוטה. העסקנים ישארו במקום שלהם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אין פה את מי להאשים; זה גם הרבה שאלה של מזל

לי לא נופלת ברמתה מהזוכות במדליות, פשוט שאלה של תזמון ומי מצליח יותר ברגע נתון. ככה זה בספורט.
 

RoieS316

New member
דיברתי בכללי על כולם

לי בכלל לא נופלת ברמה, היא כבר הוכיחה את זה. בקשר להסקת מסקנות ושינוי חשיבה ורחמנא לצלן יותר מקצוענות בכל מה שקשור להתנהלות, לא רואה את זה קורה.
אצלנו יגלגלו מאחד לשני את הכישלונות ואף אחד לא יעשה כלום.

הספורטאים האלו מגיעים להישגים, גם באולימפיאדות וגם באליפויות עולם ואירופה, למרות ההתנהלות וחוסר המקצוענות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אלה לא כישלונות. בכל תחרות יש רק זוכה אחד

ועוד שני סגנים, אבל זה לא אומר שאם מישהו ניצח אז השאר "מפסידים" או נכשלו. יש לנו ספורטאים טובים מאוד ומצוינים ולכן הם באולימפיאדה ובתוך חבורת המצוינים יש מצוינים יותר. מבחינתי גם להיות מקום 6, 10 או אפילו 20 בעולם זה הישג. לא הישג שמקבלים עליו מדליה, נכון, אבל הישג מכובד מ-א-ו-ד.
 

RoieS316

New member
לא כתבתי מילה אחת על כישלון

אני גם לא חושב שרמת הציפיות מלי קורזיץ או מאלכס שטילוב לצורך העניין היו מוגזמות. ומדליה היא לא חזות הכל.
דווקא באולימפיאדה הזו התחלתי באמת להעריך את הספורטאים האולימפיים שחיים רוב הזמן באפלה תקשורתית.

מה שכן אני מנסה לומר, זה שקודם כל אנחנו כבר לא בעידן של העיקר להשתתף, לפחות לא במקצועות מסוימים וצריך לשאוף למעלה.
ואם רוצים להתקדם, צריך להתחיל להפוך את הספורט ליותר מקצועני ופחות לתת לעסקנים לנהל. איגוד הכדורסל למשל נראה פשוט נורא. על הכדורגל אין מה לדבר.
הועד האולימפי מנוהל על ידי שני אחים שעושים מה שהם רוצים ומפילים אשמות על כל ספורטאי וספורטאית (מציע לך לראות מה ורשביאק אמר על ולריה מקסיוטה), לא ככה מתנהל ספורט מקצועני.

ואני כבר מוכן לתירוצים של הועד האולימפי, וכל החיצים שיהיו כרגיל מופנים לכיוונם של הספורטאים ולא לתהנהלות הקלוקלת של העסקנים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כתבת

"אצלנו יגלגלו מאחד לשני את הכישלונות ואף אחד לא יעשה כלום" ועל כך הגבתי שלדעתי אלה לא "כישלונות".

אנחנו אכן לא בעידן של העיקר להשתתף ואנחנו בהחלט שואפים למעלה, אבל לא כל שאיפה מסתיימת במדליה, ומכיוון שיש לנו מעט מאוד מועמדים ראליים למדליה מלכתחילה, ואף אחד מהם לא אגדה כמו מייקל פלפס, נקודת המוצא שלנו מלכתחילה גבולית והסיכויים לא גבוהים. אין ספק, צריך להשקיע כאן בספורט מלמטה ולטפח ספורטאים כך שיהיו לנו הרבה יותר ספורטאי צמרת ואז סיכויינו יגדלו והמצוינים שבמצוינים יצליחו גם להביא מדליות.
 
ברור שברמת המשלחת זה כשלון - כשלון צורב

באולימפיאדה מחלקים בערך אלף מדליות מכל הסוגים (ראה ויקיפדיה) שמתחלקות על פני עשרת אלפים ספורטאים. זאת אומרת בממוצע בערך אחד לעשרה ספורטאים זוכה במדליה (זה הממוצע - בארה"ב או בסין יש בערך מדליה לכל חמישה ספורטאים). אנחנו לא הצלחנו להביא מדליה אחת ל37 חברי משלחת. כלומר אפילו ביחס של אחד לארבעים לא הצלחנו. וזה למרות שהקריטריונים שלנו היו מחמירים מזה של הוועד האולימפי הבינ"ל ולמרות שארבעה או חמישה מחברי המשלחת שלנו השתתפו בתחרויות שבהם מחלקים ארבע מדליות ולא שלוש (ג'ודו).
 
למעלה