4X22

[כותב פורח]

לא סתם 'יש מצב', בטוח!

הסופר אמר. הנרי לא נולד שם אז הוא לא שייך לספר

(אמה כן. היא אפילו קיימת כבר בספר הישן.)

בגלל זה אמרתי "מראש" -- בחנות בסטוריברוק, כשהסופר ועוצלי דיברו

מה הוא עומד לכתוב.

 

[אביטל186]

בדיוק לכן אין מה לדון

על מה רמפל חשב לעצמו להיות בלי הנרי. הוא פשוט דפק את כולם רמפל. שלגי רעה ואומללה, רגינה טובה ןגם אומללה, אין כאן שום חוקיות של גייבורים מפסידים ונבלים מרוויחים. משהו ראה את זה? רק זלינה קיבלה איזה עצם מהדיל שלה עם רמפל

 

[mayalice]

אם אני לא טועה גם הוק לא נולד ביער המכושף

והוא כן הופיע בספר. למרות שהוא כן הגיע ממקום שהיה מודע לכך שקיימים עולמות אחרים אז אולי זה משנה משהו?
ראינו כבר שאין בעיה לעבור בין עולמות או להיכנס לתוך הספר, או לשנות את הדמויות בו לחלוטין, אז למה לא לכתוב את הנרי לתוך הסיפור?
ואני לא חושבת שרמפל ידע מה בדיוק הסופר הולך לכתוב לגבי כול הדמויות האחרות, היה אכפת לו רק מהסוף הטוב של עצמו.
&nbsp

 

[כותב פורח]

אולי זה קטע של עולם עם קסם או בלי?

הייתי נותן לעוצלי להנות מהספק שהוא לא ידע מה הסופר יכתוב, אבל הסופר

נראה ממש בצד שלו.

הוא ברח מרג'ינה ישר לחנות של עוצלי, חיכה כבר לתת לו סוף שמח

שאל אותו מה הוא רוצה, הם החליטו יחד מה עוצלי יזכור מביי

הסופר כתב אותו בתור הדמות הכי נערצת

שם אותו עם בל

ואפילו סידר להם ילד.

יותר הגיוני שעוצלי הסכים לוותר על הנרי לטובת כל זה, אחרי הכול, מה אכפת לו? הוא לא יזכור אותו ולא ירגיש צער. אכפת לו רק מעצמו.

אם היה אכפת לו מניל / בל / הנרי והוא היה קצת אוהב אותם ולא רק את עצמו, הוא היה משאיר את הנרי עם המשפחה שלו, ונותן לבל בחירה.

 

[אביטל186]

זה ברור שרמפל בשלב הזה של גסיסתו, כבר לא מזיז לו האם הנרי

יצטרף או לא.אחרי הכל הוא לא ממש הסב לא אושר רב.
וזה לא מה שישתלב טוב, עם הבן שלו שנהרג במלחמת העוגרים. איך יש לו בן??
אז סתם לתקוע אותו בתור ילד שלא קשור לכלום, לא יתרום למטרה להיות שמח

 

[אביטל186]

אני חושבת שהקטע הוא לא האם הגעת מהיער המכושף

אלא אם הגעת מעולם האגדות, כאילו זה בסדר שהם מפוזרים בכמה ממלכות, אבל כולם
מעולם קסום. לכן הוק זה לא בעיה.
לעבור בין עולמות זה כן בעיה... ראי ערך רמפל.. שניסה להגיע לבן שלו. לקוסם יש כוח מטורף והו איכול לעבור מעולם לעולם וגם השוליה, אבל זהו זה.
הספר כנראה יכול להשפיע רק על מי ששייך לממלכה קסומה.הנרי גם לא היה אמור להינזק מהכל מיניי קללות שנחתו עליהם בסטורי'
גם אני חשבתי שהסופאר כתב מה בא לו, אבל אכשהו מזכירים את רמפל בתור האחראי למצב כל אחד מהם.
לפחות אמה, והוק.

 

[niviri]

זה שהם מניחים לבד שרמפל אחראי להכל לא אומר שזה נכון

אני חושבת שבאמת על שאר הדמויות האחרות הסופר החליט לבד, ולו רק מהסיבה הפשוטה שלא היה זמן לזה. אם הוא היה יושב ומדסקס עם גולד על גורל כל השאר, הלב שלו כבר מזמן היה קורס סופית

 

[כותב פורח]

גולד בטח לא התעניין בכל תושבי הממלכה...

אפילו הסופר לא כתב חיים לכל אחד, הוא לא מכיר את כולם, זה כמו הקללה של רג'ינה, רק עם פחות זמן... יש דברים שנשארים לידי הקסם או ההמשך הטבעי של ההתרחשויות.

למשל מעתיקים חיים של כפרי פשוט לפני כל הקללות

ומוסיפים את השינויים שרלוונטים אליו במציאות שבה שלגייה והגמדים רעים

ועוצלי גיבור

אבל עוצלי דאג לסדר עם הסופר מה הוא יזכור שם, אז זה אומר שהוא ידע מה יקרה עם הנרי ובל. בל תהיה איתו, ואת הנרי לא צריך.

 

[niviri]

נכון, היה לו אכפת רק מהחיים שהוא יקבל

וזה נשמע הגיוני, בגלל שהוא רצה זכרונות טובים מהבן שלו זה אומר שהנרי לא קיים.

 

[אביטל186]

חחחחח נכון! לא מדמינת את רמפל

נותן הוראות לסופר מה לכתוב לכל אחד..אחרי הכל
הוא לא הסופר, ותשוקת הסופר היא לכתוב ולחרטט דברים.
כנראה הוא הורה לו לכתוב רק את מה שקשור ישירות אליו. וביננו, המושיעה אכן קשור ישירות אליו..
הוא חייב לנטרל אותה ולו רק כדי להיקרא לייט וואן..

קרע אותי מצחוק הדבר הזה..

 

[אביטל186]

הם הסבירו את הקטע עם הלב של רמפל

שזלינה הביאה לו את השיקוי, אבל זה לא ירפא אותו לגמרי, עד שהוא יחזור לסטוריברוק ושם הקסם עוד יחזיק אותו.
יחזיק אותו, אבל לא ירפא. היה לו זמן מוגבל לתקן את הלב שלו לפני שהוא הופך לסתם קורי דרקנס מעופפים בצורת אדם.
ידענו שהחזרה לעיירה לא תחזיר אחורה.
את התהליך של השחרת הלב שלו שום קסם לא יעצור, רק המעשים שלו.

 

[niviri]

נו, הקסם בסטוריברוק היה אמור להחזיק אותו. הוא לא החזיק.

 

[אביטל186]

אבל לא להחזיק לעד. זה היה אמור לעכב את הבאות.

ואם הוא היה מתנהג טוב זה היה מחזיק יותרץ המעשים שלו דפקו הרבה

 

[niviri]

עדיין לא עובד.

הלב שלו אמור להיות שחור כבר הרבה זמן.
עד עכשיו הוא הצליח להחזיק אותו בעזרת קסם ככה שהוא תיפקד כרגיל ולא הרגיש כלום. יוצא מסטוריברוק, חוזר, ופתאום אותו קסם לא מספיק לו אפילו לנשום סדיר חצי שניה.

 

[כותב פורח]

כבר בניו יורק המחלה מהלב השחור

היא רעיון חדש...
&nbsp
אם היו חושבים עליו מראש, היו אומרים אותו כבר מזמן, והבעיה של עוצלי הייתה מחמירה בהדרגה

&nbsp
נראה שברגע שחשבו על הרעיון ישר ניצלו אותו וישר הריצו אותו לשיא.
&nbsp
המאפיין הזה חוזר בסדרה כבר מעונה 2...

&nbsp
זה לא שאין רעיונות טובים, להיפך, יש יותר מדי, והיוצרים מקפצים מאחד

לשני

בהתלהבות, במקום להיצמד לקו עלילה אחד מסודר ולתכנן מראש איך להתחיל אותו, איך לפתח אותו, ואיך רוצים לסגור אותו.
&nbsp
די דומה לבעיית הדמויות המתחלפות... נותנים להם את כל הלב לכמה פרקים

ואז זורקים אותן

ועוברים לדמויות הזמניות הבאות.
&nbsp
קהל היעד של הסדר הוא לא ילדים, אלה היוצרים שמתנהגים לפעמים כמו ילדים.
&nbsp

 

[Y. Welis]

גם היוצרים וגם קהל היעד. אותו החומר

 

[כותב פורח]

קהל היעד של הסדרה

הוא מבוגרים, ילדים, ומבוגרים שחושבים שהסדרה מיועדת לילדים קטנים.

שתי הקבוצות הראשונות רואות את הסדרה בגלל הנאה מהאגדות והדמויות.

אין לי מושג למה הקבוצה השלישית רואה את הסדרה.

 

[niviri]

my point exactly

 

[אביטל186]

בדיוק בסברת את כוונתי מושלם!

 

[הלדיל]

עד עצם היום הזה בארץ אחרת חלק ראשון

אני חושב, בכנות, שהסופר _ממש_ רתח על רג'ינה בגלל שדחתה את הצעתו הנדיבה. יש פה כבר אלמנט של הגזמה. האם זה רק אני או שהוא נתן לרג'ינה מאפיינים התנהגותיים שמתאימים יותר לאמה? כל הקטע שהיא קוראת להנרי 'ילד' מאד נשמע כמו משהו שמתאים לאמה. גם הדרך היבשה ונטולת ההומור שבה היא מתנהלת יותר מתאימה לאמה מאשר לרג'ינה. שלגיה המרשעת יותר מזכירה את קורה מאשר את רג'ינה. מרגישים שהיא נהנית מהכח שברשותה - ופחות תרה אחרי אהבת ההמונים כמו רג'ינה. לגבי ההיפוך, עוץ לי גוץ לי ביקש מהסופר שיכתוב אותו כגיבור שבלפייר יוכל להתגאות בו.

כאדם העוסק בכתיבה, אני באמת ניסיתי להבין איך בנוי הפרק. הוא לא מסיים שום עלילה. ברור גם משאלתה של המעריצה שרג'ינה אמורה להישאר בחיים.

הנרי, בפירוש, הפגין בגרות בפרק. והרבה.