פינת הבדיחה היהודית - או הבדיחה בכלל

Eldad S

New member
נהדר


בשלב הזה לא אוסיף תיקונים כלשהם, כי היום כבר מסתיים.
אבל קאבה יוכל להוסיף, ואם לא - אוסיף אני מחר.
לילה טוב

ולהשתמע מחר!
 

מיכי 10

Member
יופי.


אבל אוף, חשבתי שתרגמתי יפה. נורא קיוויתי שאין לי שגיאות הפעם. חוץ ממה שכתבתי בסוגריים, כשלא הייתי בטוחה מה עדיף.

אז ככה:
1. את ענייני sia - ŝia, דורון לימד אותי, לבקשתי, בשיחת טלפון. וזה שלא הפנמתי, זאת אשמתי בלבד. אחפש איפה רשמתי, ואלמַד את זה אחת ולתמיד.
2. אני יודעת, כי למדתי מהמילון, ש-
edziĝi = לשאת אישה
edziniĝi = להינשא לגבר

שמתי לב, שמשום מה, בזמן האחרון כבר לא שומרים על האבחנה הזאת, ולפעמים אפילו הופכים בה את היוצרות, בעברית.
בעיני זה חבל, כי זה נראה לי מעשיר את השפה.
 

מיכי 10

Member
כן, בוודאי ובהחלט. תודה


זו לגמרי תקלדה (תקלת הקלדה) שלי, וגם בקריאה שנייה לא שמתי לב אליה.
תודה, שאול!
 

kabeemulo

New member
חביב מאד


ולבקשת אלדד, להלן תיקונים:
&nbsp
בכותרת: tiuN ŝercon. כמו כן, לא הבנתי מה הכוונה ב־‎*enfan*semajna. (אולי semajna infanrevuo?)
sia. מדובר בחבר שלה עצמה, לא של מישהי אחרת.
promesas כבר נאמר.
אני אישית מעדיף פה post ke על־פני "סתם" post. אני לא יודע מה נחשב פה תקני ומה לא. (אני מתיחס לזה כמו בעברית: אפשר לומר "אחרי החתונה", או "אחרי שנתחתן.)
באספרנטו (אולי להבדיל מבעברית) יש הגיון מאד ברור בפעלים edziĝi (להפוך לבעל) ו־edziniĝi (להפוך לאשה [רעיה]). היות שפה מדובר בחתונה של שניהם, שבמהלכה אחד מהם edziĝos ואחת edziniĝos, הפועל המתאים הוא... geedziĝi

"אאזין לכל מכאוביך"? לא בטוח שזה הולך (גם בעברית). בכל אופן, תרגום מילולי יהיה mi aŭskultos ĉiujn viajn afliktojn (יש פה כמה נקודות: aŭskulti עם מושא ישיר, לא עם al, צריך להיות ĉiuj – אין כזה דבר ĉioj, סיומת הרבים j – לא i, ואמנם de vi זה לא טעות, אבל via עדיף).
&nbsp
שוב תודה!
 

kabeemulo

New member
אכן שאלה טובה!

באמת מקובל post kiam. ומה לגבי "לפני"? antaŭ ol

זה לא באמת הגיוני, אך כך מקובל. נראה לי שאם מנסים להצמד להגיון, בעצם אין סבה לא להסתפק ב־antaŭ וב־post כמושהם, או להוסיף ke.
אבל מקובל באמת post kiam, ולא post ke כפי שכתבתי קודם.
 

מיכי 10

Member
תודה על כל התיקונים. אבל רגע, אולי לא תרגמתי נכון אם

כך הבנת. לא "מכאוביך", אלא "הצרות שלך".
וכדי שלא יהיו עוד אי-הבנות, הנה הגִּרסה העברית, שלפני התרגום:
בחורה אומרת לחבר שלה: "מאמי, אחרי שנתחתן אני מבטיחה שאני אקשיב לכל הצרות שלך".
"אבל מאמי, אין לי צרות", הוא עונה.
"אני יודעת. אמרתי אחרי שנתחתן."
 

Eldad S

New member
זה מזכיר לי

את האספרנטיסט המסור שלמון (Andreo Ŝalamon, karmemora). מדי פעם הייתי מדבר אתו בטלפון, והוא תמיד היה מדבר על siaj coresoj (על הצרות שלו).
הוא יצר צורה אספרנטיסטית מיוחדת (צורת ריבוי לריבוי) למילה היידית צרות - Cores.
 

מיכי 10

Member
כנראה אין מילה ממש קולעת. אפשר לומר

sufero, אבל זה סֵבֶל.
או aflikto, שזה צער או עצב.
אז בחרתי במילה זו, ומסתבר שהיא לא מתרגמת בדיוק את המילה 'צרות'.
בגרמנית למשל, 'צרה' מתורגמת ל- Leid, שהיא בעצם 'צער'. או Not - מצוקה.
גם mizero = מצוקה.
 

kabeemulo

New member
אני חושב שהתרגומים שציינת לעיל אינם מדויקים.

הכי קולע ל"צרות" זה לדעתי problemoj.
 

מיכי 10

Member
problemoj הן סתם בעיות. אבל כרצונך.

ואת התרגומים האלה מצאתי במילונים. לא המצאתי בעצמי.
 

kabeemulo

New member
הרצון שלי איננו רלוונטי, והתרגומים אינם מדויקים,

ללא קשר למי המציא או מצא אותם ואיפה. (פה אמור היה להיות אייקון של חיוך, אבל אני מנסה לשלוח בלעדיו, בעקבות הטיפ של מיכל בשרשור אחר.)
&nbsp
נגיד mizero זה בעצם אומללות, לא מצוקה, לא? (לא שאני בטוח כרגע איך הייתי מתרגם מצוקה...)
&nbsp
problemoj הן אכן בעיות; בהעדר תרגום קולע יותר אני אישית הייתי בוחר במלה הזאת גם בשביל צרות. ומה ההבדל, בעצם, בין בעיות וצרות?
 

מיכי 10

Member
בעיני יש הבדל! לא ניסיתי אף פעם להגדיר, אבל לי "צרות"

נשמעות כמשהו רע שנוחת עלינו, וקשה לצאת ממנו. בעוד ש"בעיות" אינן חייבות להיות שליליות כל כך, ואפשר יותר להתגבר עליהן.
לא בא לי לחפש דוגמאות כרגע, כי יש לי עוד הרבה מטלות הערב.
 

kabeemulo

New member
בוודאי שיש הבדל!

אבל קשה להגדיר מהו, נכון? אני חושב שצרות הן סוג של בעיות, וכאמור, בהעדר תרגום קולע יותר כך הייתי מתרגמן.
 

מיכי 10

Member
אגב, קראת את הטיפ חוסך הזמן והעצבים שלי, ואת הבדיחה

גם קראת??
 

kabeemulo

New member
בוודאי!

אני מכיר גרסה יותר... "כואבת" שלה. אולי אעלה אותה בהמשך : )
 
למעלה