-=-=-
(יותר קל לי לכתוב ארוך ואין לי כוח לקצר, תהנה
)
א. אל תזלזל במדיום הזה, הוא נהדר ועם יכולות מדהימות. תקרא את הספר Scott McCloud / Understanding Comics, אמנם הפוקוס טיפה שונה אבל זה פותח את העיניים לגבי השימוש במילים "סדרת קומיקס" בשביל להקטין מערך התוכן או הסיפור.
ב. הוא לא הומצא בסדרה, סתם נטפקנות
חברה של הקומיקסאית המציאה אותו, הקומיקס פשוט העביר אותו לכל העולם..
ג. טוב, לענייננו - המבחן חשוב כי הוא כל כך פשוט שהוא מעביר מסר מאוד רציני. שתי דמויות נשיות (עם או בלי שמות תלוי בגרסת המבחן), זה כלום, מה הבעיה לעשות את זה? ואז אתה קולט כמה סיפורים נכשלים אפילו בזה - הפשטות של הקריטריון היא מה שיוצר את האימפקט.
שידברו זו עם זו - ורוב הסיפורים האחרים שאתה מכיר נופלים. האוונג'רס של ג'וס פאקינ ווידון נופל על זה. ואז קולטים כמה שוביניזם דולף מכל פינה של כל סיפור שאנחנו סופגים היום.
(אני לא אמשיך עם המבחן השלישי כי זה סתם יחזור על עצמו. השלישי מפיל את כל הסיפורים שאיכשהו נשארו שם)
אז הוא אומר המון על איך נשים מוצגות. אנחנו הדרדסית - יש בסיפור מישהו חכם, מישהו אמיץ, מישהו עצלן, ומישהו אישה. "אישה" זו קטגוריית אופי לשים בה דמות, וכל השאר אוטומטית "גבר". אני לא אומרת שזה בדוקטור הו, אני אומרת שזה בכללי התפיסה בסיפורים, ואנחנו לא שמים לב לזה. שזה יותר גרוע מאם היינו שמים לב, כי הרבה יותר קל לכעוס על דמות בסגנון של רידל שאומרת "אסור לנשים להצביע" מאשר על נסיך שכופה על נסיכה יחסים אינטימיים כשהיא לא בהכרה (היפהפיה הנרדמת, ואני לא צוחקת).
ד. בקשר לסרטי פורנו - בכדל לא קובע האם משהו הוא פמיניסטי או לא, אלא דרישת מינימום. גם אם סרט פורנו לסבי עובר אותו, הוא אחר כך יכשל כשידונו בייצוג האישה בו.
המבחן בעיקר מראה לנו כמה מהסיפורים שלא ברור שהם בעייתיים (לעומת פורנו) הם בעצם בעייתיים. כמו האוונג'רס (פאקין! ווידון!) (אני נותנת את הדוגמה הזאת כי ג'וס - פאקינ - ווידון - אם - בארזים - נפלה - בכדל!)
ה. מהראש, בלי לחפש באינטרנט, תן דוגמה של סרט שעובר את המבחן. כל הזמן והחלל, כל סרט שאי פעם היה או יהיה, ושהוא לא פורנו
ו. "נשים פחות עושות שטויות ופחות לוקחות סיכונים מיותרים" זו אמירה שוביניסטית. לך אני מוותרת הפעם, אבל זאת הנחת יסוד של כותבים, מה שאומר שהכתיבה שלהם.. היא.. שוביניסטית. לך ויתרתי, להם לא, כי הם מזריקים את השטות הזאת לראש של הצופים.
מאיפה בעצם זה הגיע? נסה לחשוב על ידידות שלך, הן לא עושות שטויות לפעמים? כולן סופר מחושבות? נסה לחשוב על ידידים שלך, הם ילכו להלחם בדרקון כי זה נראה להם נכון? אני מנחשת שאמרת את זה כי זה מה שהזריקו לך מגיל קטן בסיפורים..
ילד רואה Up, הוא לומד שהאיש יוצא להרפתקאות, והאישה מוותרת על ההרפתקאות ורואה בחיי בית ומשפחה הרפתקה אידיאלית. הסרט, אגב, לא עובר שום שלב בבכדל. הוא לומד שהוא יכול לצאת להרפתקאות גם בגיל מבוגר. ילדה שרואה את הסרט לומדת שלבשל לבעל זו הרפתקה. יש גבול עד כמה אפשר להזדהות עם המין ההפוך כששלך מיוצג בצורה כל כך מסוימת.
זה קצת קיצוני, מה שאני כותבת, כי אנחנו כולה בדיון אינטרנטי וכתבתי הרבה אז מי שהגיע לפה קורא כבר שטחי.. אבל אתה מבין שאני לא מתכוונת לזה פשוטו כמשמעו אלא שזה חלק קטן ממשהו הרבה יותר גדול. סרט שלא עובר בכדל הוא סתם סרט, אבל כש95% ממה שאתה צורך לא עובר בכדל יש פה בעיה, גם אם המבחן לא מושלם. זה אומר שב95% ממה שאתה צורך לנשים אין קול אמיתי.
פרק חג המולד היה טוב מבחינה פמיניסטית, בין השאר כי כשאני חושבת על היפוך מינים לדמויות זה לא הופך את הסיפור ליותר פמיניסטי, ולפעמים הופך אותו לפחות.
ובגלל שהרגשתי שלדמויות שהזכרתי בהודעה הקודמת, ואין פה סימון ספוילר טוב אז לא אפרט, יש אחלה חיים משלהן והדוקטור הוא רק פרק בהם, הן לא קיימות רק בשבילו כמו בהרבה סיפורים אחרים (כולל ריבר ואיימי) וזה כאילו מוסיף יותר נפח לסיפור. יותר עניין. אלו שתי נשים, שמדברות זו עם זו, לא על גבר, קצת.. והן מעניינות.
