סיכום בסימן שבועיים בלי ג'ימי
- פותח הנושא אנטיבס300
- פורסם בתאריך
אז ככה
בישראל באופן עקרוני צריך תואר ראשון ותעודת הוראה. אין לי מושג מה התנאי קבלה לתעודת הוראה בישראל, ממה שסיפרו לי צריך דופק ותואר ראשון..... אני מקווה שזה לא כזה פשוט כמו שמורים ותיקים סיפרו לי......
אבל..... יש המון המון המון מורים בלי תועדת הוראה, ובעצם היתרון הבולט שיש לתעודת הוראה, ככה מורים ותיקים סיפרו לי, היא השתלמויות שמורים הולכים אליהם ומקבלים כסף במשכורת והפרשות לפנסיה. במבחן המציאות, יש המון מורים בלי תעודות הוראה, מלמדים מקצוע אותו לא למדו, ויש בלאגן מאוד גדול בתחום.
אני לימדתי תוך כדי תואר, בלי שום ניסיון בהוראה, ותוך חצי שנה הפכתי להיות מחנכת כיתה, מורה להיסטוריה ואזרחות (תחום שלא הכרתי ולא למדתי).
בארה"ב צריך תעודת מקצוע כמעט לכל דבר, ולכל מדינה יש החוקים שלה. קליפורניה היא המדינה הכי נוקשה מבחינת הכללים.
להתקבל לתעודת הוראה חייבים תואר ראשון. יש שני מבחנים שצריך לעבור לפני שמתקבלים לתעודת הוראה (למרות שאפשר להתקבל על תנאי). הראשון, מחבן ידע כללי - 50 שאלות באנגלית, 50 שאלות במתמטיקה, 2 חיבורים, 3 שעות מבחן, אפשר לגשת כל חודשיים עד שעוברים. השני, מבחן מקצועי לדספלינה שאת רוצה ללמד, 5 (או 6) שעות של מבחן, ברמת אוניברסיטה.
בנוסף צריך להגיש קורות חיים, טופס הרשמה, 2 מכתבי המלצות.
יש גם מסלול מיוחד לתואר שני ותעודת הוראה, אז גם צריך להוסיף חיבור.
מורים רבים צריכים לעשות תואר שני מקצועי, יש מסלולים למורים בלי תזה.
יש אנשים שבוחרים להפוך להיות מורים מחליפים, לזה לא צריך תעודת הוראה, אבל צריך לעבור את המבחן ידע כללי, ולספק את כל הטפסים שציינתי למעלה. בנוסף צריך להוציא מהשטרה דו"ח מיוחד, שיש בו פירוט של כל פשעי העבר.....
מאוד כיף כאן בחגים, יש הרגשה מאוד.... חגיגית.
השנה אני חושבת שנלך לעיר השכנה לראות זיקוקים, היא גם יותר גבוה מאיתנו אז אולי נוכל לראות את הזקוקים בכל העמק
בישראל באופן עקרוני צריך תואר ראשון ותעודת הוראה. אין לי מושג מה התנאי קבלה לתעודת הוראה בישראל, ממה שסיפרו לי צריך דופק ותואר ראשון..... אני מקווה שזה לא כזה פשוט כמו שמורים ותיקים סיפרו לי......
אבל..... יש המון המון המון מורים בלי תועדת הוראה, ובעצם היתרון הבולט שיש לתעודת הוראה, ככה מורים ותיקים סיפרו לי, היא השתלמויות שמורים הולכים אליהם ומקבלים כסף במשכורת והפרשות לפנסיה. במבחן המציאות, יש המון מורים בלי תעודות הוראה, מלמדים מקצוע אותו לא למדו, ויש בלאגן מאוד גדול בתחום.
אני לימדתי תוך כדי תואר, בלי שום ניסיון בהוראה, ותוך חצי שנה הפכתי להיות מחנכת כיתה, מורה להיסטוריה ואזרחות (תחום שלא הכרתי ולא למדתי).
בארה"ב צריך תעודת מקצוע כמעט לכל דבר, ולכל מדינה יש החוקים שלה. קליפורניה היא המדינה הכי נוקשה מבחינת הכללים.
להתקבל לתעודת הוראה חייבים תואר ראשון. יש שני מבחנים שצריך לעבור לפני שמתקבלים לתעודת הוראה (למרות שאפשר להתקבל על תנאי). הראשון, מחבן ידע כללי - 50 שאלות באנגלית, 50 שאלות במתמטיקה, 2 חיבורים, 3 שעות מבחן, אפשר לגשת כל חודשיים עד שעוברים. השני, מבחן מקצועי לדספלינה שאת רוצה ללמד, 5 (או 6) שעות של מבחן, ברמת אוניברסיטה.
בנוסף צריך להגיש קורות חיים, טופס הרשמה, 2 מכתבי המלצות.
יש גם מסלול מיוחד לתואר שני ותעודת הוראה, אז גם צריך להוסיף חיבור.
מורים רבים צריכים לעשות תואר שני מקצועי, יש מסלולים למורים בלי תזה.
יש אנשים שבוחרים להפוך להיות מורים מחליפים, לזה לא צריך תעודת הוראה, אבל צריך לעבור את המבחן ידע כללי, ולספק את כל הטפסים שציינתי למעלה. בנוסף צריך להוציא מהשטרה דו"ח מיוחד, שיש בו פירוט של כל פשעי העבר.....
מאוד כיף כאן בחגים, יש הרגשה מאוד.... חגיגית.
השנה אני חושבת שנלך לעיר השכנה לראות זיקוקים, היא גם יותר גבוה מאיתנו אז אולי נוכל לראות את הזקוקים בכל העמק
אני בטוחה שהגבתי על זה אתמול...
ואפילו בלילה חשבתי שאולי התגובה שלי הייתה בוטה מדי אז נכנסתי להסתכל עליה והבנתי שהיא בעצם בכלל לא פה.
בכל מקרה, המסלול בארה"ב נראה מכובד.
בישראל גם יש מסלול כמובן, אנשים מוציאים תעודת הוראה אחרי/ביחד עם תואר ראשון. יש הרבה שלא עושים זאת ומוסבים להוראה בלי תעודה ובלי רקע אמיתי.
הנקודה שלי היא שבישראל לא פשוט להיות מורה. מערכת החינוך עצמה לא מתגמלת ולא תומכת כראוי במורים. המערכת בעייתית וכולם מפנים אצבע מאשימה למורים.
ובמערכת כזאת, שאנשים שיש להם אפשרויות שונות מלבד הוראה, ינסו את האפשרויות האחרות (אלא אם כן בוער בתוכם הצורך ללמד ולחנך). מה שמוביל לכך שמי שהולך מלכתחילה להוציא תעודת הוראה, הם לא תמיד (ויש כמובן יוצאי דופן) האנשים המתאימים לחנך.
ואפילו בלילה חשבתי שאולי התגובה שלי הייתה בוטה מדי אז נכנסתי להסתכל עליה והבנתי שהיא בעצם בכלל לא פה.
בכל מקרה, המסלול בארה"ב נראה מכובד.
בישראל גם יש מסלול כמובן, אנשים מוציאים תעודת הוראה אחרי/ביחד עם תואר ראשון. יש הרבה שלא עושים זאת ומוסבים להוראה בלי תעודה ובלי רקע אמיתי.
הנקודה שלי היא שבישראל לא פשוט להיות מורה. מערכת החינוך עצמה לא מתגמלת ולא תומכת כראוי במורים. המערכת בעייתית וכולם מפנים אצבע מאשימה למורים.
ובמערכת כזאת, שאנשים שיש להם אפשרויות שונות מלבד הוראה, ינסו את האפשרויות האחרות (אלא אם כן בוער בתוכם הצורך ללמד ולחנך). מה שמוביל לכך שמי שהולך מלכתחילה להוציא תעודת הוראה, הם לא תמיד (ויש כמובן יוצאי דופן) האנשים המתאימים לחנך.
יש לי בטן מלאה על מערכת החינוך בישראל
למרות שהייתי בתחילת דרכי כמורה, ראיתי ושמעתי דברים מתוך מהמערכת עצמה כדי להבין איזו רקובה היא.
התפיסה השגויה כלפי מורים בישראל, התפיסה לפיה, שמורים נכנסים להוראה כדי להנות מהחופשים ועוד כל מיני הנחות לא מדויקות, הן בדיוק הטריגר לכשל המערכת. ההורים מזלזלים במורים ובתפקיד שלהם ובאותה נשימה מצפים מהם לחנך ולהיות קשוחים עם הילדים שלהם. אך אפשר לחנך לדבר סרה במורים שהילדים שומעים, ואז לשלוח אותם לבית הספר ולצפות שהם יכבדו את הצוות.
השורה התחתונה היא שלהיות מורה זה שליחות, ומי שאין לו את תחושת השליחות, לא שורד את המערכת, או שהופך להיות מורה מהסוג הגרוע.
לדעתי, הכל מתחיל ומסתיים בחינוך וכבוד, גם אם שונאים מקצוע, או מורה, או את המסגרת, ברגע שאין חינוך וכבוד, אין השכלה או מסגרת מתאימה להשכלה. וזו הבעיה העיקרית של מערכת החינוך הישראלית על רגל אחת, לדעתי האישית, גם מהחוויות האישיות שלי, מול הורים, ילדים, והמערכת עצמה, ממה ששמעתי ממורים ותיקים (שרובם אמרו לי לברוח כמה שיותר מהר), ומקרובי משפחה שהיו בתור המערכת, חלקם עדיין במערכת.
לגבי מסלול הלימודים, אני מכירה המון אנשים שעשו הסבה מקצועית להיות מורים, הרבה אחרי שהם סיימו תואר ראשון והתחילו את הקריירה שלהם. ההבדל העקרי שאני רואה בין המערכות היא הדרך בה מתקבלים למערכת. בארה"ב מאוד מסודרים, ואי אפשר לדלג על השלבים הראשונים, ואם כן, זה מאוד לא נפוץ. האמריקניים מסודרים מאוד בניירת ותעודות, קשה להתרגל לזה, כי בארץ המערכת פרוצה מאוד. זה לא רק "מרפקים" או "פרוטקציה", זו מערכת שמוכנה לקלוט את כולם ואין סינון בסיסי, ואין סינון באמצע הדרך, והמערכת לא פולטת מורים שלא צריכים להיות שם.......
ארה"ב היא ארץ ענקית, לכל מדינה יש את החוקים, תוכנית לימוד, ותקציב שלה. מורה שלמד בניו יורק או אוהיו, לא בהכרח יכול ללמד בקליפורניה או אריזונה. אני לא מכירה מספיק את מערכת החינוך האמריקנית, ומאז שהייתי תלמידת תיכון כאן, המון השתנה, אז אני עוד לא יכולה להעיד על הכשלים של המערכת, הבת שלי סיימה כיתה א', ואנחנו גרים בעיירת שמנת בה מערכת החינוך הטובה במחוז, וועד הורים מדהים. המערכת בארה"ב לא מושלמת, בנוסף לקשיים של המורים, משום מה כל מיני פסיכים מרגישים צורך להכנס לבתי ספר ולרסס כיתות שלמות של תלמידים, אז זה גם שיקול שאני חושבת עליו בלי סוף, לא רק בתור מי שרוצה להיות מורה, אלא גם בתור אימא. מה שכן יש כאן, והלוואי והיה בישראל, זה חינוך בסיסי, וכבוד, דבר שחסר בישראל.
למרות שהייתי בתחילת דרכי כמורה, ראיתי ושמעתי דברים מתוך מהמערכת עצמה כדי להבין איזו רקובה היא.
התפיסה השגויה כלפי מורים בישראל, התפיסה לפיה, שמורים נכנסים להוראה כדי להנות מהחופשים ועוד כל מיני הנחות לא מדויקות, הן בדיוק הטריגר לכשל המערכת. ההורים מזלזלים במורים ובתפקיד שלהם ובאותה נשימה מצפים מהם לחנך ולהיות קשוחים עם הילדים שלהם. אך אפשר לחנך לדבר סרה במורים שהילדים שומעים, ואז לשלוח אותם לבית הספר ולצפות שהם יכבדו את הצוות.
השורה התחתונה היא שלהיות מורה זה שליחות, ומי שאין לו את תחושת השליחות, לא שורד את המערכת, או שהופך להיות מורה מהסוג הגרוע.
לדעתי, הכל מתחיל ומסתיים בחינוך וכבוד, גם אם שונאים מקצוע, או מורה, או את המסגרת, ברגע שאין חינוך וכבוד, אין השכלה או מסגרת מתאימה להשכלה. וזו הבעיה העיקרית של מערכת החינוך הישראלית על רגל אחת, לדעתי האישית, גם מהחוויות האישיות שלי, מול הורים, ילדים, והמערכת עצמה, ממה ששמעתי ממורים ותיקים (שרובם אמרו לי לברוח כמה שיותר מהר), ומקרובי משפחה שהיו בתור המערכת, חלקם עדיין במערכת.
לגבי מסלול הלימודים, אני מכירה המון אנשים שעשו הסבה מקצועית להיות מורים, הרבה אחרי שהם סיימו תואר ראשון והתחילו את הקריירה שלהם. ההבדל העקרי שאני רואה בין המערכות היא הדרך בה מתקבלים למערכת. בארה"ב מאוד מסודרים, ואי אפשר לדלג על השלבים הראשונים, ואם כן, זה מאוד לא נפוץ. האמריקניים מסודרים מאוד בניירת ותעודות, קשה להתרגל לזה, כי בארץ המערכת פרוצה מאוד. זה לא רק "מרפקים" או "פרוטקציה", זו מערכת שמוכנה לקלוט את כולם ואין סינון בסיסי, ואין סינון באמצע הדרך, והמערכת לא פולטת מורים שלא צריכים להיות שם.......
ארה"ב היא ארץ ענקית, לכל מדינה יש את החוקים, תוכנית לימוד, ותקציב שלה. מורה שלמד בניו יורק או אוהיו, לא בהכרח יכול ללמד בקליפורניה או אריזונה. אני לא מכירה מספיק את מערכת החינוך האמריקנית, ומאז שהייתי תלמידת תיכון כאן, המון השתנה, אז אני עוד לא יכולה להעיד על הכשלים של המערכת, הבת שלי סיימה כיתה א', ואנחנו גרים בעיירת שמנת בה מערכת החינוך הטובה במחוז, וועד הורים מדהים. המערכת בארה"ב לא מושלמת, בנוסף לקשיים של המורים, משום מה כל מיני פסיכים מרגישים צורך להכנס לבתי ספר ולרסס כיתות שלמות של תלמידים, אז זה גם שיקול שאני חושבת עליו בלי סוף, לא רק בתור מי שרוצה להיות מורה, אלא גם בתור אימא. מה שכן יש כאן, והלוואי והיה בישראל, זה חינוך בסיסי, וכבוד, דבר שחסר בישראל.
כן, זה הרגעים האלה שכל המסביב
נעלם וזה רק את והיא - אני חולה על הרגעים האלה
תמיד אני מוצאת בהודעות שלך משהו שמקביל לחיים שלי - זה תמיד מדהים אותי.
השבוע הייתי בפגישה במכללת לוינסקי, מהעבודה מנסים לדחוף אותנו לעשות תואר ושם אפשר לעשות תואר ראשון+תעודת הוראה ב 4 שנים (שנה ראשונה מכינה רק למי שאין תעודת בגרות, אז למי שיש אז 3 שנים). אממה אני ממש מתבטת כי אומנם יש לי בגרות, אבל יש לי גם חצי תואר בפתוחה ואני לא יודעת מה לעשות כי קרוב לוודאי שבלווינסקי לא יכבדו לי אותו או אפילו את רובו. אני ממש מתלבטת......
מצד אחד לוותר על חצי תואר ולהשקיע עוד כסף וגם על משהו שלא ממש ממש מעניין אותי ומצד שני בגילי לא כדאי שיהיה לי משהו ביד כי העבודה הזו לא יכולה להיות לנצח היא מאוד מאוד קשה ותובענית וסזיפית.
נעלם וזה רק את והיא - אני חולה על הרגעים האלה
תמיד אני מוצאת בהודעות שלך משהו שמקביל לחיים שלי - זה תמיד מדהים אותי.
השבוע הייתי בפגישה במכללת לוינסקי, מהעבודה מנסים לדחוף אותנו לעשות תואר ושם אפשר לעשות תואר ראשון+תעודת הוראה ב 4 שנים (שנה ראשונה מכינה רק למי שאין תעודת בגרות, אז למי שיש אז 3 שנים). אממה אני ממש מתבטת כי אומנם יש לי בגרות, אבל יש לי גם חצי תואר בפתוחה ואני לא יודעת מה לעשות כי קרוב לוודאי שבלווינסקי לא יכבדו לי אותו או אפילו את רובו. אני ממש מתלבטת......
מצד אחד לוותר על חצי תואר ולהשקיע עוד כסף וגם על משהו שלא ממש ממש מעניין אותי ומצד שני בגילי לא כדאי שיהיה לי משהו ביד כי העבודה הזו לא יכולה להיות לנצח היא מאוד מאוד קשה ותובענית וסזיפית.
הדילמה לגבי זה:
לקח לי שנתיים וחצי לעשות את החצי תואר הזה, והחלק השני יותר קשה (קורסים מתקדמים ועבודות סמינריוניות), אז נגיד ויקח לי 3 שנים ואז אני מקבלת תואר בע"ה, אבל בלי תעודת הוראה. אני אוכל אח"כ לגשת לבן גוריון ולהשלים בשני סימסטרים תעודת הוראה, אבל אז אנחנו מדברים על 4 שנים.
איזו דילמה.
שבוע הבא אני הולכת לפגישה בלווינסקי לראות מה ניתן לעשות, ולפי מה שיגידו, וכמה נקודות הם יכירו לי, אני אנסה להחליט.
לקח לי שנתיים וחצי לעשות את החצי תואר הזה, והחלק השני יותר קשה (קורסים מתקדמים ועבודות סמינריוניות), אז נגיד ויקח לי 3 שנים ואז אני מקבלת תואר בע"ה, אבל בלי תעודת הוראה. אני אוכל אח"כ לגשת לבן גוריון ולהשלים בשני סימסטרים תעודת הוראה, אבל אז אנחנו מדברים על 4 שנים.
איזו דילמה.
שבוע הבא אני הולכת לפגישה בלווינסקי לראות מה ניתן לעשות, ולפי מה שיגידו, וכמה נקודות הם יכירו לי, אני אנסה להחליט.
דילמה מוכרת
גם אני עשיתי את הברור כמה פעמים שלמדתי בפתוחה.
את התואר דר אגב לקח לי 9 שנים להשלים, באמצע עשיתי כמעט 4 שנים הפסקה לא רצופה, לחופשות לידה, כמעט שנה כל אחת, שנה בה החלטתי שאני לא רוצה ללמוד יותר, ושעברנו לכאן, לקח לי עוד שנה וחצי לסיים את העבודות הסמינריוניות. אני זוכרת את תחושת הייאוש הקשה מהפתוחה, קורס ועוד קורס, לילות ללא שינה, ילדים ומשרה מלאה, ועדיין הסוף רחוק כלכך, עד שפתאום הוא כאן. אני מכירה המון נישם נפלאות שסיימו תואר בין גיל 35-45 בפתוחה, אחת מהן סיימה תואר ראשון בגיל 40, והתחילה תעודת הוראה ביום בו היא קיבלה את התעודה מהאונ'.
שיהיה בהצלחה, בכל מסלול אליו תחליטי ללכת.
גם אני עשיתי את הברור כמה פעמים שלמדתי בפתוחה.
את התואר דר אגב לקח לי 9 שנים להשלים, באמצע עשיתי כמעט 4 שנים הפסקה לא רצופה, לחופשות לידה, כמעט שנה כל אחת, שנה בה החלטתי שאני לא רוצה ללמוד יותר, ושעברנו לכאן, לקח לי עוד שנה וחצי לסיים את העבודות הסמינריוניות. אני זוכרת את תחושת הייאוש הקשה מהפתוחה, קורס ועוד קורס, לילות ללא שינה, ילדים ומשרה מלאה, ועדיין הסוף רחוק כלכך, עד שפתאום הוא כאן. אני מכירה המון נישם נפלאות שסיימו תואר בין גיל 35-45 בפתוחה, אחת מהן סיימה תואר ראשון בגיל 40, והתחילה תעודת הוראה ביום בו היא קיבלה את התעודה מהאונ'.
שיהיה בהצלחה, בכל מסלול אליו תחליטי ללכת.
מיד אדון בעניין...
שאלת השבוע:
השבוע העברתי בשדה תעופה המון נשים עם השם שלי, וכל אחת ניכנסה איתי לשיחה עליו. מה שמביא אותי לשאלה שלי:
אתם אוהבים את השם שלכם? היו אלטרנטיבות אחרות שנולדתם? למה החליטו דווקא עליו?
טוב, אז השמות שלי ושל אחותי הם שמות כל כך סטנדרטיים לאחיות. שני השמות מספר שופטים ואני מכירה אישית עוד 3 זוגות של אחיות שאלה השמות שלהם.
כשהייתי קטנה לא אהבת את השם כי חשבתי שהוא פשוט מדי, קצר מדי, נפוץ מדי ודי סתמי.
בשנים האחרונות גיליתי שהוא שם מושלם וקליט. ביחד עם שם המשפחה הקצר שלי, השם שלי פשוט נחקק במוחות של אנשים וצמד השמות ממש מוצלח.
דבר טוב/מעניין שקרה השבוע: אימצתי חתול!
ביום שלישי ראיתי מודעה בפייסבוק על חתול שהבעלים שלו נפטרה והוא יושב מסכן בעמותה בתוך ארגז קטנטן וצפוף ומחכה למישהו אחרת יוציאו אותו לרחוב.
זה חתול בית, שתמיד היה חתול בית, ולא יודע מה זה רחוב. לכן להוציא אותו רחוב זה די גזר דין מוות כי הוא לא ידע להסתדר ולהילחם ומה אלה המכונות הגדולות האלה שנוסעות ומה קורה כשעומדים בדרך שלהן וכו' וכו'.
בקיצור, הרמתי טלפון לעמותה, ואחרי הצהריים כבר נסעתי לקחת אותו (45 דקות לכל כיוון, הדרך חזרה איתו כשהוא מיילל ופוחד ואני נוהגת ומנסה להרגיע אותו בו זמנית הייתה לא סימפטית).
אז הוא חמוד, ושמנמן, בן שנה וחצי, ג'ינג'י שמח אוהב אדם ופינוקים. ניסיתי כל מיני שמות וכרגע מה שנתפס הוא מישמש.
ו... זהו... יש לי דייר חדש בבית
דבר פחות טוב שקרה השבוע: נסעתי למס הכנסה פעמיים השבוע
דבר מצחיק או ציטוט? (כן, זה חדש, לא להתעלם) ובכן, למישמש יש נטייה להתעורר בסביבות ארבע-ארבע וחצי כל בוקר. בלילה הראשון הוא חקר את הארונות ופתח וסגר כל ארון בבית. בלילה השני חקר את השידה ופתח את כל המגירות ובשלב מסויים נשכב לישון במגירה התחתונה. בלילה השלישי התעוררתי בארבע לקולות מיכל מתכת כלשהו מסתובב. ליד דלת חדר השינה שלי, לצד ערימות הנעליים, יש שני מיכלי סאנו נגד ג'וקים ויתושים. נשאר עוד מהדייר הקודם, לא הזזתי או השתמשתי בזה מעולם. בכל מקרה, בין שני המיכלים וערימות הנעליים החתלתול השתגע וקפץ והשתולל. ואז ראיתי! ג'וק קטן ברח משם והחתול אחריו!
רגע, בעצם זה לא מגה-מצחיק. טוב, אז לחתול יש הרגל מגונה מוזר ביותר. הוא הולך איתי לשירותים. כל פעם. פותח את הדלת ומתיישב בין הרגליים שלי. עד שאני מורידה את המים והוא קופץ מהרעש. אני יודעת שלחתולים יש נטייה לא לכבד פרטיות ולעבור או לדרוש דברים בזמן שהבעלים שלהם בשירותים, אבל אובססיה כזו עוד לא חוויתי.
מה ראיתי השבוע(סדרה, סרט, תוכנית מעניינת..): הגעתי לפרק 5 במלכה הלבנה. די נהנת.
מה שמעתי השבוע(שיר טוב, זמר/להקה... ועוד): קדחת.
מה קראתי השבוע(ספר, כתבה מעניינת וכו'..): מממ לא משהו מיוחד.
מה קניתי השבוע: הוצאתי מעל 500 ש"ח על דברים לחתול! ארגז חול, חול, כף לחול, קערות אוכל ומים, אוכל וכו' וכו'.
תוכנית לשבוע הבא: לקנות לחתול 2-3 צעצועים. הוא אוהב לשחק. אה, ולעבור אצל הוטרינר שיגזור לו ציפורניים!
תמונת השבוע: מישמש בתנוחת שנת הבוקר.
שבת שלום
חמודון!!
סיכום חתולי משהו
אני והוא יודעים שבשניה שאנחנו נכנסים לבית ביחד, אנחנו מתחילים בחיפושים אחר כלבלב
האמת שאני לא נעולה על גור..להפך נראלי שבא לי דווקא קצת יותר בוגר, לא בטוח שיהיה לי זמן לעשות לו את האילוף של לרדת למטה..וגם, לגורים יש המון ביקוש ולבוגרים פחות..אני רוצה..להציל כלב..
אני והוא כל הזמן משתעשעים בלדבר על סוגים וגזעים ויש גזע אחד שאנחנו ממש אוהבים (ביגל) אבל ברור לשנינו שאנחנו לא עומדים לשלם אלפי שקלים (או אפילו אלף אחד) על כלב כשיש כל כך הרבה מכלאות והסגרים ועמותות שמחזיקות כלבים נהדרים שרק מחפשים בית...אז, יום אחד..בעוד כמה חודשים..אנחנו נהיה הבית של אחד כזה..אני כבר לא יכולה לחכות!
בכל מקרה, חברה שלי מהלימודים נורא הכניסה אותי לעולם החתולים (אצלה במשפחה דווקא כן קונים חתולי תחרויות באלפי שקלים) וקצת בא לי..אחרי שהכלב יתרגל וירגיש בבית..להביא לו חתולון
אני עוד לא יודעת איך זה עומד לקרות
אבל גם- להציל חתול מעמותה..ואני חולמת שזה יהיה כמו בסרטונים ביוטיוב של כלבים וחתולים שחיים בהרמוניה
לא שזה מפתיע או משהו
אבל יש גם את הסרטונים ההפוכים
שהחתול רודה בכלב
חתולים יותר טריטוריאליים מכלבים (זה ככה גם לגבי אנשים..חתולים יכולים לא לחבב תינוק שנולד אחרי שהם הגיעו..לא כולם כמובן..אבל מחברה שלי שמעתי סיפורים על החתול שלה ואחותה
)
אז בכל מקרה אני אביא את הכלב קודם
ואז כשהחתול יכנס הוא יצטרך להתמודד עם הבית כמו שהוא, יחד עם הכלב
מה גם שאני חושבת שחתול אני כן אביא בגיל צעיר יותר...
סיכום חתולי משהו
אני והוא יודעים שבשניה שאנחנו נכנסים לבית ביחד, אנחנו מתחילים בחיפושים אחר כלבלב
האמת שאני לא נעולה על גור..להפך נראלי שבא לי דווקא קצת יותר בוגר, לא בטוח שיהיה לי זמן לעשות לו את האילוף של לרדת למטה..וגם, לגורים יש המון ביקוש ולבוגרים פחות..אני רוצה..להציל כלב..
אני והוא כל הזמן משתעשעים בלדבר על סוגים וגזעים ויש גזע אחד שאנחנו ממש אוהבים (ביגל) אבל ברור לשנינו שאנחנו לא עומדים לשלם אלפי שקלים (או אפילו אלף אחד) על כלב כשיש כל כך הרבה מכלאות והסגרים ועמותות שמחזיקות כלבים נהדרים שרק מחפשים בית...אז, יום אחד..בעוד כמה חודשים..אנחנו נהיה הבית של אחד כזה..אני כבר לא יכולה לחכות!
בכל מקרה, חברה שלי מהלימודים נורא הכניסה אותי לעולם החתולים (אצלה במשפחה דווקא כן קונים חתולי תחרויות באלפי שקלים) וקצת בא לי..אחרי שהכלב יתרגל וירגיש בבית..להביא לו חתולון
אני עוד לא יודעת איך זה עומד לקרות
אבל גם- להציל חתול מעמותה..ואני חולמת שזה יהיה כמו בסרטונים ביוטיוב של כלבים וחתולים שחיים בהרמוניה
לא שזה מפתיע או משהו
אבל יש גם את הסרטונים ההפוכים
שהחתול רודה בכלב
חתולים יותר טריטוריאליים מכלבים (זה ככה גם לגבי אנשים..חתולים יכולים לא לחבב תינוק שנולד אחרי שהם הגיעו..לא כולם כמובן..אבל מחברה שלי שמעתי סיפורים על החתול שלה ואחותה
אז בכל מקרה אני אביא את הכלב קודם
ואז כשהחתול יכנס הוא יצטרך להתמודד עם הבית כמו שהוא, יחד עם הכלב
מה גם שאני חושבת שחתול אני כן אביא בגיל צעיר יותר...
אני ממש לא מבינה אנשים שקונים חיות
יש כל כך הרבה כלבים וחתולים בעמותות ובמכלאות, רק מחכים שיבואו לקחת אותם. ולא נשכח את כל חתולי הרחוב... וסתם אנשים שלא מעקרים ומסרסים את החיות שלהם ואז זורקים לרחוב את הגורים...
אני חשופה לכל המסחרה הזאת עם זיווג חתולים גזעיים ומכירת הגורים. זה פשוט דוחה אותי.
אנשים לא מחפשים חיית מחמד, הם מחפשים קישוט גזעי ולעשות ממנו כסף.
כל החתולים שהיו לי הגיעו או מהרחוב או מעמותות/אומנה.
בכל מקרה עם הגידול הנכון יש סיכוי טוב שכלב וחתול שחיים ביחד יהיו חברים טובים.
יש כל כך הרבה כלבים וחתולים בעמותות ובמכלאות, רק מחכים שיבואו לקחת אותם. ולא נשכח את כל חתולי הרחוב... וסתם אנשים שלא מעקרים ומסרסים את החיות שלהם ואז זורקים לרחוב את הגורים...
אני חשופה לכל המסחרה הזאת עם זיווג חתולים גזעיים ומכירת הגורים. זה פשוט דוחה אותי.
אנשים לא מחפשים חיית מחמד, הם מחפשים קישוט גזעי ולעשות ממנו כסף.
כל החתולים שהיו לי הגיעו או מהרחוב או מעמותות/אומנה.
בכל מקרה עם הגידול הנכון יש סיכוי טוב שכלב וחתול שחיים ביחד יהיו חברים טובים.
אני לא נכנסת להחלטות של אנשים
אני פשוט לא עומדת לעשות את זה
ועיקור וסירוס- אני מאוד בעד, בעיקר עיקור האמת
סירוס לא חייב כל עוד הולכים תמיד עם רצועה בעיקר בתקופות ייחום
הבעיה היא שעם הזמן הכלב עלול להפוך לעצבני ולנסות לברוח בתקופות ייחום
הוטרינרים בדרך כלל לא ממליצים ישר על סירוס וזה הגיוני..זה ניתוח לכל דבר עם כל הסיכונים
אני חושבת שאם מגדלים נקבה, וכמובן לא רוצים גורים, אז לעקר אותה
זה כמו שמעקרים את חתולות הרחוב, לא מסרסים את הזכרים, אבל אם נגיע למצב שכל הנקבות מעוקרות אז יהיה בסדר..
בכל מקרה אני יודעת שעם חינוך טוב זה יעבוד אבל את יודעת מה קצ מפחיד אותי
הבאתי כלב, שזה מה שבראש ובראשונה חשוב לשנינו
והוא בבית והוא שלנו ואנחנו מתים עליו וכל הדברים שאני חולמת
ואז הבאנו חתול..והם לא מסתדרים
אבל
כבר הבאנו את החתול
אני לא אחזיר אותו
ואני בטוח לא אזרוק אותו לרחוב
ולמצוא אימוץ אחר זה לא מאוד קל
מה אני עושה אז?
אני כאילו מפחדת שיש סיכוי שהם לא יסתדרו ואז להשאיר אותם באותו בית זה עינוי בשביל שניהם (או אחד מהם לפחות) ו...אני לא באמת אוכל להפרד מאף אחד מהם
נראלי שאחרי שהכלב יגיע ויתאקלם אני אנסה לבדוק איך הוא מגיב לחתולים
אולי אמצא מישהו מהחברים שיש לו חתול ונבדוק את זה איכשהו
לא יודעת
בגלל זה אני חושבת להביא חתול גור, שיתרגל מגיל צעיר, וזה בהנחה שהכלב באמת יהיה עדין עם חתולים..
בקיצור זה תכנון רחוק מידי
אבל אני מאוד מאוד רוצה שילוב כזה..
אני פשוט לא עומדת לעשות את זה
ועיקור וסירוס- אני מאוד בעד, בעיקר עיקור האמת
סירוס לא חייב כל עוד הולכים תמיד עם רצועה בעיקר בתקופות ייחום
הבעיה היא שעם הזמן הכלב עלול להפוך לעצבני ולנסות לברוח בתקופות ייחום
הוטרינרים בדרך כלל לא ממליצים ישר על סירוס וזה הגיוני..זה ניתוח לכל דבר עם כל הסיכונים
אני חושבת שאם מגדלים נקבה, וכמובן לא רוצים גורים, אז לעקר אותה
זה כמו שמעקרים את חתולות הרחוב, לא מסרסים את הזכרים, אבל אם נגיע למצב שכל הנקבות מעוקרות אז יהיה בסדר..
בכל מקרה אני יודעת שעם חינוך טוב זה יעבוד אבל את יודעת מה קצ מפחיד אותי
הבאתי כלב, שזה מה שבראש ובראשונה חשוב לשנינו
והוא בבית והוא שלנו ואנחנו מתים עליו וכל הדברים שאני חולמת
ואז הבאנו חתול..והם לא מסתדרים
אבל
כבר הבאנו את החתול
אני לא אחזיר אותו
ואני בטוח לא אזרוק אותו לרחוב
ולמצוא אימוץ אחר זה לא מאוד קל
מה אני עושה אז?
אני כאילו מפחדת שיש סיכוי שהם לא יסתדרו ואז להשאיר אותם באותו בית זה עינוי בשביל שניהם (או אחד מהם לפחות) ו...אני לא באמת אוכל להפרד מאף אחד מהם
נראלי שאחרי שהכלב יגיע ויתאקלם אני אנסה לבדוק איך הוא מגיב לחתולים
אולי אמצא מישהו מהחברים שיש לו חתול ונבדוק את זה איכשהו
לא יודעת
בגלל זה אני חושבת להביא חתול גור, שיתרגל מגיל צעיר, וזה בהנחה שהכלב באמת יהיה עדין עם חתולים..
בקיצור זה תכנון רחוק מידי
אבל אני מאוד מאוד רוצה שילוב כזה..
בטח שמסרסים חתולי רחוב!
מה איתך?
אולי את לא מודעת לזה שאלה זכרים כי הביצים שלהם הצטמקו לגודל כמעט בלתי נראה אבל ברור שמסרסים חתולי רחוב!
חתולי רחוב לא מסורסים הם אגרסיביים, תוקפניים, טריטורייאלים, הם הולכים מכות כל הזמן, נפצעים כל הזמן, מתרוצצים כל הזמן ונחשפים ליותר מחלות- גם מחלות שמועברות על ידי קיום יחסי מין.
חתולי רחוב כן מסורסים הם הרבה יותר חביבים, עדינים, וחיים הרבה יותר.
אורך חייו של חתול מסורס, בין אם חתול בית או רחוב, ארוך משמעותית מחתול לא מסורס.
אני לא מבינה את ההיגיון בלא לסרס חתול בית. למה שהוא יסבול כל כך בתקופת ייחום? למה שהבית ייסבול מהריח שהוא מפיץ? ומהתנהגות של חתול מיוחם?
בכל מקרה, לגבי כלבים אני פחות מבינה.
והאמת שיש בטיעון שלך משהו מאוד... קשה לי להגדיר...
כן, אם לא רוצים גורים שיעקרו את הנקבות, למה צריך לסרס את הזכרים? הם הרי לא אלה שנכנסים להריון והבעלים שלהם צריכים לחשוב מה לעשות עם הגורים.
זכרים, רק השתובבו קצת, למה לשאת בתוצאות?
קצת מקביל עבורי ל- אם הבחורה רוצה לשמור על עצמה שתיקח גלולות. לא כיף לי עם קונדום, היא במילא תישא בתוצאות, לא אני.
מה איתך?
אולי את לא מודעת לזה שאלה זכרים כי הביצים שלהם הצטמקו לגודל כמעט בלתי נראה אבל ברור שמסרסים חתולי רחוב!
חתולי רחוב לא מסורסים הם אגרסיביים, תוקפניים, טריטורייאלים, הם הולכים מכות כל הזמן, נפצעים כל הזמן, מתרוצצים כל הזמן ונחשפים ליותר מחלות- גם מחלות שמועברות על ידי קיום יחסי מין.
חתולי רחוב כן מסורסים הם הרבה יותר חביבים, עדינים, וחיים הרבה יותר.
אורך חייו של חתול מסורס, בין אם חתול בית או רחוב, ארוך משמעותית מחתול לא מסורס.
אני לא מבינה את ההיגיון בלא לסרס חתול בית. למה שהוא יסבול כל כך בתקופת ייחום? למה שהבית ייסבול מהריח שהוא מפיץ? ומהתנהגות של חתול מיוחם?
בכל מקרה, לגבי כלבים אני פחות מבינה.
והאמת שיש בטיעון שלך משהו מאוד... קשה לי להגדיר...
כן, אם לא רוצים גורים שיעקרו את הנקבות, למה צריך לסרס את הזכרים? הם הרי לא אלה שנכנסים להריון והבעלים שלהם צריכים לחשוב מה לעשות עם הגורים.
זכרים, רק השתובבו קצת, למה לשאת בתוצאות?
קצת מקביל עבורי ל- אם הבחורה רוצה לשמור על עצמה שתיקח גלולות. לא כיף לי עם קונדום, היא במילא תישא בתוצאות, לא אני.
אני יודעת מחברה
שהחתול שלה הוא חתול תחרויות שלא מסרסים אותו
והחתול הקודם שלה לא היה סובל פשוט כל תקופת ייחום היו מביאים לו נקבה
אני די נגד כל העניין הזה..אבל שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה אני מניחה..
גם ההורים שלי סירסו עכשיו את הכלב שלהם
יש עם זה המון בעיות כשלא מסרסים, מה שאמרת על תוקפנות וכאלה, מחלות, סרטן הערמונית
אני לא חושבת ככה בעניין של אנשים אבל אני יודעת שהרבה חושבים ככה, שהבחורה תהיה אחראית על לא להכנס בטעות להריון. כל עניין האחריות על הריון לא רצוי צריך להיות על שני הצדדים ולפחות אני כן עובדת ככה שהוא לוקח הרבה מהאחריות..כי לי נמאס מהגלולות
אבל זה לא מה שהתכוונתי אליו אצל החיות
זה לא שאמרתי שרק הנקבות ישאו בתוצאות.
מסיבות בריאותיות אני מאוד תומכת בסירוס, אני פשוט אומרת שטכנית אם את מעקרת מין אחד, אז גורים לא יהיו.
אבל כן אפשר לפחות לקחת אחריות על העניין הזה, יש לך כלב לא מסורס, אז רצועה, ולשאול כל כלב שמתקרב אם זו נקבה ואם היא מעוקרת
בסופו של דבר את לא יכולה להכריח את המגדל לנתח את הכלב שלו, אבל את יכולה להעלות מודעות להתנהגות הולמת, לזה התכוונתי
ומגדלים של כלבות נקבות פשוט הרבה יותר חשופים ל"סיכון" נקרא לזה..אם את לא מעקרת את הכלבה וקרה משהו, הכלב שעשה את זה הוא לא זה שיתקע עם הגורים. אז ברור שזו לא האחריות שלך לבד, אבל בשבילך, אם את יודעת שלא יהיה לך איך לתת לגורים מענה, עדיף לא להכנס למצב הזה. למרות שבעיקרון גם נקבות אפשר פשוט ללכת עם רצועה ולשמור שלא יקרה כלום.
יש לי מעט ויכוחים איתו כי הוא אמר שהוא לא יהיה מוכן לסרס (אפילו שם מאמצים מעמותות הם די דורשים את זה) ואני קצת כן רוצה
עוד יהיו דיונים אינסופיים בנושא
וסורי, אני הייתי בטוחה שרק מעקרים חתולות, תודה שהשכלת אותי
שהחתול שלה הוא חתול תחרויות שלא מסרסים אותו
והחתול הקודם שלה לא היה סובל פשוט כל תקופת ייחום היו מביאים לו נקבה
אני די נגד כל העניין הזה..אבל שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה אני מניחה..
גם ההורים שלי סירסו עכשיו את הכלב שלהם
יש עם זה המון בעיות כשלא מסרסים, מה שאמרת על תוקפנות וכאלה, מחלות, סרטן הערמונית
אני לא חושבת ככה בעניין של אנשים אבל אני יודעת שהרבה חושבים ככה, שהבחורה תהיה אחראית על לא להכנס בטעות להריון. כל עניין האחריות על הריון לא רצוי צריך להיות על שני הצדדים ולפחות אני כן עובדת ככה שהוא לוקח הרבה מהאחריות..כי לי נמאס מהגלולות
אבל זה לא מה שהתכוונתי אליו אצל החיות
זה לא שאמרתי שרק הנקבות ישאו בתוצאות.
מסיבות בריאותיות אני מאוד תומכת בסירוס, אני פשוט אומרת שטכנית אם את מעקרת מין אחד, אז גורים לא יהיו.
אבל כן אפשר לפחות לקחת אחריות על העניין הזה, יש לך כלב לא מסורס, אז רצועה, ולשאול כל כלב שמתקרב אם זו נקבה ואם היא מעוקרת
בסופו של דבר את לא יכולה להכריח את המגדל לנתח את הכלב שלו, אבל את יכולה להעלות מודעות להתנהגות הולמת, לזה התכוונתי
ומגדלים של כלבות נקבות פשוט הרבה יותר חשופים ל"סיכון" נקרא לזה..אם את לא מעקרת את הכלבה וקרה משהו, הכלב שעשה את זה הוא לא זה שיתקע עם הגורים. אז ברור שזו לא האחריות שלך לבד, אבל בשבילך, אם את יודעת שלא יהיה לך איך לתת לגורים מענה, עדיף לא להכנס למצב הזה. למרות שבעיקרון גם נקבות אפשר פשוט ללכת עם רצועה ולשמור שלא יקרה כלום.
יש לי מעט ויכוחים איתו כי הוא אמר שהוא לא יהיה מוכן לסרס (אפילו שם מאמצים מעמותות הם די דורשים את זה) ואני קצת כן רוצה
עוד יהיו דיונים אינסופיים בנושא
וסורי, אני הייתי בטוחה שרק מעקרים חתולות, תודה שהשכלת אותי
והקטע של ה"לא סובל"
התכוונתי שפשוט היו מביאים לו מה שהוא צריך
ברגע שאת נותנת לחתול לפרוק את הצרכים שלו, הוא לא מרגיש סבל מתקופת הייחום
מה שהבית והמשפחה היו צריכים לעבור כל תקופת ייחום זה משהו אחר
אבל החתול, מה אכפת לו, יש לו עניינים, והוא בסדר עם זה..
הוא היה חתול ברור והלך לעולמו בשיבה טובה
את לא באמת יכולה לדעת מה עובר על החתול, אבל אני מניחה שהסידור של להביא לו נקבה זה יותר טוב מלהחזיק חתול לא מסורס בלי לתת לו לעשות את זה
או שאולי לא
יצא לי לשמוע ממישהי שרצתה לסרס את הכלב שלה ואמרו לה "כן אבל תתני לו לפחות תקופת ייחום אחת ותביאי לו נקבה" והיא אמרה שאם את נותנת לו לעשות את זה ואחר כך לוקחת את זה ממנו זה יותר גרוע
כאילו, אם הוא לא ידע מה הוא מפסיד זה לא יפריע לו
זה קצת להכנס לשטח שאנחנו בכלל לא מבינים, אף אחד לא באמת יודע מה עובר על החיות שלנו, או איך הן באמת מרגישות בנושא..
התכוונתי שפשוט היו מביאים לו מה שהוא צריך
ברגע שאת נותנת לחתול לפרוק את הצרכים שלו, הוא לא מרגיש סבל מתקופת הייחום
מה שהבית והמשפחה היו צריכים לעבור כל תקופת ייחום זה משהו אחר
אבל החתול, מה אכפת לו, יש לו עניינים, והוא בסדר עם זה..
הוא היה חתול ברור והלך לעולמו בשיבה טובה
את לא באמת יכולה לדעת מה עובר על החתול, אבל אני מניחה שהסידור של להביא לו נקבה זה יותר טוב מלהחזיק חתול לא מסורס בלי לתת לו לעשות את זה
או שאולי לא
יצא לי לשמוע ממישהי שרצתה לסרס את הכלב שלה ואמרו לה "כן אבל תתני לו לפחות תקופת ייחום אחת ותביאי לו נקבה" והיא אמרה שאם את נותנת לו לעשות את זה ואחר כך לוקחת את זה ממנו זה יותר גרוע
כאילו, אם הוא לא ידע מה הוא מפסיד זה לא יפריע לו
זה קצת להכנס לשטח שאנחנו בכלל לא מבינים, אף אחד לא באמת יודע מה עובר על החיות שלנו, או איך הן באמת מרגישות בנושא..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.