לא הכל אמור לתרום לעלילה
אנחנו רואים אך ורק דברים שתורמים לעלילה, וזה לא ככה ברוב סדרות הטלוויזיה או בעונות הקודמות. צריך ליצור תחושת מציאות.
בעונות הקודמות ראינו את המשפחות שלהם (ואם לא, לפחות ידענו שהן קיימות), ראינו אותם לומדים ומדברים על בית הספר, הם הזכירו חברים שהיו להם מחוץ לשמיניה, ראינו אותם משחקים בפלייסטיישן/מציירים/רואים טלוויזיה/עושים ספורט/שומעים מוזיקה (או לפחות מדברים על הדברים היום-יומיים האלה) – עושים דברים שאנשים, ובעיקר בני נוער, עושים.
איך זה שמאז הפרק הראשון של העונה לא ראינו לקוחות בבאולינג?
דורי כרופא מתלמד אמור להיות עסוק מאוד, אבל כמו שאר חברי השמיניה המקורית, זה נראה שהוא כל היום נמצא בבאולינג או בהאנגר, או לפחות זמין בכל פעם שצריכים אותו שם.
אני לא מבקש שאשכרה יראו לנו את דורי בבית החולים או את ניני ממלצר, אבל אפשר להכניס איפשהו משפט על הנושא, או לשים כמה ניצבים בבאולינג, או להראות את הגר מורחת לק או מדברת עם/על החברות שלה (כי אני מניח שהיא הייתה מקובלת) וכו'.