מבחינתי זה השיר הכי טוב באלבום. כבר כשסיימנו להאזין לאלבום בפעם הראשונה חזרתי מיד לשיר הזה ושמתי אותו בריפיט למשך שעה. יש בו את כל המוטיבים שהופכים שיר ללהיט.
אני מאוד מקווה שהוא יצליח להם בתור סינגל כי בעיני הוא מוצלח יותר מפונטון, עם קידום נכון יכול להיות להם מקום ראשון שני עם הסינגל הזה.
ורשמים עם קרלס:
דילן: זה שיר מגניב!
אני אוהבת כאלה
קארן מגניבה!
רגע, אני חוזרת בי בקשר לגרמניה!
ליאן ריימס במקום השני שלהם
עזבי שזה עם השיר הכי לא קשור אבר אבל עדין. ליאן
לוק ליירד כבר מזמן ביסס לעצמו מעמד של כותב חם חם לוהט בעולם הקאנטרי. השירים שהוא כותב קלילים וכיפים ועושים מצב רוח. אני אוהבת את הכתיבה שלו וכאן יחד עם חברי הלהקה הוא מביא לנו שיר קיץ נהדר לרוד טריפ.
חן, נראה ליש מצאתי לנו שיר דרכים חדש לנסיעות המוות שלנו
וחלוקת הציונים עם קרלס (כאן כבר התחלנו להיות קצרות בזמן):
דילן: זה שיר חמוד כזה אבל מרגיש לי כאילו זה לא שיר שלהם. נשמע יותר ליידי איי כזה
טוב, אפילו שזה לא מתאים להם כל כך זה עדין נחמד אז 8
כל אלבום שלהם צריך איזה שיר כנסייה וזה השיר התורן. אני אוהבת אותו. הוא ממש נחמד. וגם נטלי אהובתה של דילן (אני עוקבת אחרייך בפייסבוק!) כתבה אותו... אני מחבבת אותה.
זה שיר ערב שקט. זה שיר למשמרת 'בית הקברות' של הקאנטרי.
אפשר למצוא במילים כל מיני דברים אבל כנסייתי הוא ממש לא.
break out of line, לקחת יוזמה חופשית, לעלות באש - אלו ממש לא דימויים דתיים ונהפוכו.
כשעצמתי את העיניים והקשבתי יכולתי לדמיין אותם צופיעים את השיר הזה עם איזו מקהלת כנסיית ענקית מאחוריהם עם אנשים שנושאים שלטי פרייז דה לורד בקהל. ככה הרגיש לי.
המיקום שלו ממש הורס לו את הפאנץ'.
מצד שני, השיר הזה הוא חומר קלאסי לשירים של סוף תקליט.
משהו שהאמנים אולי נורא אוהבים, אבל באמת שאין בו שום דבר שגורם לו להישאר בראש שלוש דקות אחרי שהוא נגמר.
אולי אם היו ממקמים אותו בין חמשתהשירים הראשונים של התקליט ולא בין שלושת האחרונים, היה לו סיכוי טוב יות להיכנס לפנתיאון.
זה שיר שדעתי עליו השתנה ממש לטובה מאז הפעם הראשונה שהאזנתי לו. הוא מייצג את כל מה שהתאהבתי בו בליטל ביג טאון בפעם הראשונה ששמעתי אותו. הוא קצת איטי במקומות מסוימים אבל כשאני עוצמת את העיניים ופשוט מקשיבה לו אני מוצאת את עצמי עם צמרמורות בכל הגוף. בעיני זה המדד הכי טוב לשיר- אם הוא מצליח לרגש, הוא טוב.
חוץ מזה שנטלי המבי מוכיחה לי בכל פעם מחדש למה אני צריכה להוסיף אותה לרשימת הכותבים המועדפים עליי בכל הזמנים. היא פנטסטית!
וחלוקת הציונים עם קרלס:
קרלס: חביב
דילן: בנתיים זה היה הכי פחות מענין
7
קרלס: 7.
דילן: טוב אני משנה את הציון שלי ל-7.5. הסוף היה נחמד יותר
המיקום שלו בסוף התקליט עלול לעשות לו עוול.
זה שיר שהמאזינים השרופים אולי ישימו אליו לב.
אבל, הוא לא שיר ממש חזק, והמיקום לא מדהים, כך שיוצא שעורכים מוזיקליים בטח מפספסים או יפספסו אותו.
לזכותו יאמר שכשמקשיבים לו הוא יחסית סוחף וקיצבי ונחמד.
אין לו איזה ריף יוצא דופן או הרמוניות מסובכות, אבל הוא עושה את העבודה.