אני לא חושבת שאי פעם צחקתי מסרט יותר
כשהולכים לסרט שמבוסס על ספר, או שהוא הולך להיות גרוע לגמרי (למשל דמדומים) ואז אפשר לצחוק על הסרט כל הזמן, או שהוא יהיה מעולה (לא מעולה הארי פוטר, מעולה פורסט גאמפ), ומה שעצבן אותי פה, זה שהם פשוט לא החליטו.
הסרט נראה כל הזמן כאילו הוא פשוט מכוון לתת הקדמה לסרט הבא, ז'אנר שדיי מתחיל להשתלט על העולם בזמן האחרון, והעובדה שהוא יצא אחרי שהסדרה נגמרה פשוט עוזרת לו להכניס אלמנטים שלא קשורים לסרט כדי לפתות את הצופים לקנות את הספרים ולקנות כרטיס לסרטי המשך, שאת זה ממש לא אהבתי.
ג'ניפר שחקנית מעולה, נורא נהניתי ממנה למרות שקטניס היתה דיי סתומה. הדמויות מפתח הבאמת מעולות שלצערי לא נתנו להם במה הם היימיטץ' (איפה החילזון?!) אפי (אליזבת בנקס שלנצח תזכר בתור קים מסקראבס) וסינה שהיה הדמות הכי קרובה לספר לדעתי.
אני חייבת להגיד שדווקא אהבתי את זה שהסרט הוא לא POV אלא נראה מהנקודת מבט של הצופה הממוצע בקפיטול, אבל חסרו לי כל מיני הבהרות שגם הרגישו לי כמו מכונה לשאיבת כסף מילדות בנות 12 שיגיעו לסרט הבא, למשל העובדה שלפי הסרט אם לא הייתי קוראת את הספר, הייתי חושבת שקטניס באמת מאוהבת בפיטה (למרות שג'וש נראה כמו ג'בטה). ומעבר לזה, נורא עצבן אותי הקיטש המתוכנן של להראות אותם מתנשקים במערה ואז להעביר לפריים של גייל, פשוט כל הסרט נראה לי כמו הכנה לסרט השני ואני שונאת את הוליווד שעושים את זה בזמן האחרון.
אבל למה להיות רק שליליים?
רוב הסרט לא הפסקתי להתפקע מצחוק, אם זה מסצינת הצרעות שהיתה פשוט קורעת, או מאפי כפרעליה, או מהזאבים שגם היו קורעים, או מהרומנטיות באוויר כשג'בטה מסתכל לקטניס בעיניים, ומורח לה משחה על הפצע, ואת הדם על כל הפרצוף.
קיצר, הסרט פשוט לא החליט איפה הוא, אני מציעה לגרי רוס בסרט הבא פשוט לקבוע מראש שהוא הולך להיות גרוע, ואני אוכל לצחוק ולזרוק פופקורן בלי רגשות אשם שמחללים את הספר
