שמחה רבה שרשור פסח תשע"ד הנה בא!

[הבת המתהוללת]

שמחה רבה

שרשור פסח תשע"ד הנה בא!

בין ארון למגרה, הבא נשמר את המתכונים משרשורי פסח קודמים בבית הישן.

אני חושבת שכדאי להעביר לכאן את המוכרים והטובים ולהוסיף מתכונים חדשים מומלצים, אם יש.

חג אביב שמח!

 

[הבת המתהוללת]

טיפים להתארגנות שפויה לקראת ליל הסדר

 

[הבת המתהוללת]

פורים בפתח-הכונו לפסח/אורני

 

[הבת המתהוללת]

טיפים של גבינה צפתית

טיפ קטן שהנהגתי לפני כמה שנים. אולי מוכר. מכינה לוח ובו משימות יומיות. בכל יום יש משימה שהיא ממש חובה לפסח (לדוגמה - ארונות המזווה) ומשימה שהיא לא באמת עניין של בעיה של חמץ (לדוגמה - אריחי האמבטיה). כך מגיעה לחג יותר רגועה.

כבר היו פסחים שלא ניקיתי את כל החלונות ובאמת לא נפלו השמים.

מראש חודש (היום) אני מנסה כל יום ללמוד משהו הקשור לחג. כך אני לא מרגישה שכל ההכנות לחג מסתכמות בענייני חומר.

אישית גם מצאתי שעדיף לי לקנות את מצרכי החג בנגלות. שהות

ארוכה בסופר עושה לי לא טוב ועגלה עמוסה שכבר קשה לנווט עוד

יותר. יש כאלו שיגידו שזה בזבוז זמן ועדיף לקנות הכל בבת

אחת אבל עדיף ככה.

חשוב לדעתי לא להסתכל על החברות והשכנות המתכוננות

ולהתחיל לערוך השוואות (בסגנון "אוי! היא כבר גמרה את כל

הקניות" "היא כבר עושה את התנור!").

והכי חשוב - לנסות למצוא שמחה בעבודה. אשרינו שזכינו להתכונן לחג החרות במדינת ישראל!

חודש טוב וחג שמח.

 

[הבת המתהוללת]

טיפים של סמדרה

בסביבות ט"ו בשבט מתחילים להוריד מלאים בבית -
ארונות המטבח שלי מוגבלים ואני רוצה לפנות מקום למוצרי פסח ולכלים.
אז מתחילים לשים לב מה יש בבית, מכינה רשימת חיסול (לא רק מוצרי חמץ). לא מתפתה לכל מיני מבצעים בסופר, קונה רק מה שנחוץ
וכך מגיעים לפסח עם ארונות ריקים יחסית - וזה כיף לחדש את המלאי לחג.

רשימת קניות מוכנה משנה שעברה-
זה כיף לשלוף אותה (נמצאת אצלי בקובץ וורד, עם התפריטים משנתיים האחרונות) ולעדכן לחג הקרוב

בימים האחרונים שלפני החג - הילדים מכינים נקניקיות וקבבים קנויים על המנגל החשמלי במרפסת. ושם גם אוכלים.עם פיתות.
הם מתענגים על ג'אנק פוד שלא נכנס לביתנו לעיתים מזומנות. הבית נשאר נקי וההוצאה הכספית ממש לא יקרה.
לגיוון ארוחות הערב -טוסטים במרפסת

במידת האפשר -לבשל את המנות הבשריות לחג מראש ולהקפיא
בשנה שעברה המטבח היה כשר, כל הכלים הוחלפו כבר 3 ימים לפני החג ובישלתי מנות בשריות, הכנתי קינוחים ואפיתי עוגות.
הדברים סומנו, נארזו היטב והוקפאו.
כך במהלך החג היה זמן לטיולים, כשרק היה צריך לבשל תוספות ולהכין סלטים.
זו היתה פריבלגיה של שנת חופש....
השנה זו אופרה אחרת,
מצד שני השנה אני לא מארחת לליל הסדר

 

[הבת המתהוללת]

לשמור רשימות וחשבוניות עד סוף הפסח/יעלה

לשמור רשימות וחשבוניות עד סוף הפסח, לשים הכל במעטפה גדולה :

את הרשימות שהכנתם לקניות לפני החג,
את כל החשבוניות כי בטוח נקנו דברים נוספים,
התפריט שתוכנן ומה הוכן בסופו של דבר,
את המתכונים של המנות הכי מוצלחות,
מה נוסף בחג שני ובחול המועד.
כל הארה / הערה אחרת שיכולה לעזור בשנים הבאות...

את המעטפה הזו שמים במקום הראשון שתפתחו לקראת הפסח, במקום הכי בולט בארון הפסח.

כך תוכלו לבדוק ולתכן עוד לפני הטיפול בכלים.

אגב, טיפ של אמא שלי... את ספרי הבישול של פסח ומחברת המתכונים, שומרים גם באותו מקום עם המעטפה.

אז נכון שכיום יש מחשב ואפשר לשמור הכל במחשב. אני מעבירה את הרשימה משנה לשנה כבר יותר מעשור...
אבל... מעדיפה את המעטפה כי לוקחת אותה לחדר שינה כבר אחרי פורים, ואז משתמשת בזה כחומר קריאה לפני השינה. זה מביא רעיונות ועוזר לחדש קצת במשהו מדי שנה.

פסח כשר ונעים לכולם !

 

[הבת המתהוללת]

רשימת כלים/חנהפ

איזה כלים צריך להוסיף לארסנל כלי פסח, את הרשימה הזו התחלתי לפני שנים כשהתחלתי לעשות פסח בבית, ב"ה כבר כמעט לא מוסיפה (כמעט תמו מקומות האיחסון), אבל זה היה מעולה כי אף פעם לא זכרתי משנה לשנה וכך אחרי פורים יכולתי לבדוק את הרשימות ולקנות בנחת את החסר

עוד פרט שהוספתי היה האם קניתי יותר מידיי ונשאר הרבה, כמובן שיש ציון מי ומכמה מתארחים

 

[הבת המתהוללת]

רשימת כלים שמתכננים להגעיל/סמדרה

רשימת כלים שמתכננים להגעיל

אנחנן באופן קבוע מגעילים:

סכו"ם חלבי ובשרי של שבת ויום חול

1-2 סירים שיש בהם צורך

גביעי כסף

מלקחיים , וכפות הגשה גדולות (בלי חלקי פלסטיק)

השנה, כיוון שיוצא בשבת, נגעיל גם את קומקום הנירוסטה שמשמש להכנת תמצית תה

 

[הבת המתהוללת]

רשימות קניות של חברות הפורום

 

[הבת המתהוללת]

תפריטים לליל הסדר

 

[הבת המתהוללת]

קווים לדמותו של תפריט ליל הסדר בבית אורני

ברוב השנים אני מארחת בביתי - בני משפחה וגם חברות. התפריט מאד מסורתי, למרות אינספור ההצעות החדשניות שמופיעות כל שנה
בעיתונים. ממזרח וממערב - כי זה המוצא שלנו - והמנות נבחרות בהתאם לאורחים ולהעדפותיהם.
חשוב לציין שאנחנו אוכלי קטניות.

התפריט מתחיל בארוחת צהריים שהיא תמיד בשרית, והמנה הראשונה היא ממש חוק בל יעבור שעבר אלינו מבית חמותי - מרק עשיר בירקות בתוספת קניידלך קטנים במיוחד.
אחר כך יש משהו בשרי עם תוספות וכמובן סלט. בדרך כלל עוף כלשהו.
שכחתי לציין עוד משהו מסורתי - עוגיות מצה עשירה שאנחנו לא נוהגים לאכול בחג עצמו, מהוות נשנוש של אמצע הבוקר בתוספת יוגורט (או סתם לבן למי שלא אוהב יוגורט).

לפני הדלקת נרות - כולם יושבים ומנשנשים משהו. זה מפני שיעבור עוד זמן עד שנגיע לסעודת הסדר ולפעמים גם יש אורחים שמגיעים מרחוק. בדרך כלל אוכלים כבד קצוץ על פריכיות אורז ולשונאי הכבד הקצוץ - סלט מתפוחי אדמה מבושלים בקליפתם + ביצה קשה חתוכים גס, מתובל בשמן זית ובמלח גס. בשנה שעברה הייתה אורחת טבעונית ועוד אורחת שלא אוכלת ביצים קשות ושונאת כבד, והוספתי למנה הזו גם ממרח אגוזים.

בקערת הסדר כמובן חרוסת לפי המסורת הייקית, חזרת לפי המסורת הייקית (לבנה וחריפה) וזרוע כבש.

למנה ראשונה - בדרך כלל שני סוגי דג - גפילטע פיש וסלונה (מתכון של דודה שלי, עשוי בתנור עם עגבניות ובצל). בשנה שעברה חידשתי לכבוד כלתי והכנתי במקום סלונה דג מרוקאי חריף עם פול ירוק ופרוסות תפו"א, לפי המתכון של המחותן שלי, אבי הכלה. גם האשכנזים כאן התלקקו.
עם הגפילטע מוגשת גם חזרת אחרת, אדומה, פחות חריפה מזו של הייקים אבל גם לא ממש מתוקה. בכל זאת אנחנו לא פולנים. גם הגפילטע שלנו לא מתוק.

מרק - שמכיל ירקות, נתחי עוף, קוביות בשר וקניידלך משודרגים (ממולאים בשר כמו קובה או שבבצק שלהם מעורב בשר טחון עם בצל מטוגן).

עיקריות - אני מכינה בדרך כלל 3 מנות בשריות ובוחרת לפי העדפות האורחים. ברור שנשאר אחר כך אבל אני מחלקת למנות ומקפיאה. בשנה שעברה לא בישלתי במהלך כל חול המועד כי היה שפע במקפיא.
אני תמיד משתדלת לשלב מאכלים עונתיים - טלה וירקות אביב כגון ארטישוק, מגוון קטניות ירוקות וכיו"ב.

ואלה מנות הדגל מתוכן אני בוחרת כל שנה -
רבע כבש/כתף כבש - ממולא באורז עם כל מיני גודיס.
לבבות ארטישוק ממולאים בשר.
גלילות חזה עוף ממולאות פטריות ואגוזים (לטבעונית הכנתי כנ"ל מפרוסות חציל) - מתכון שקיבלתי מאיליס.
לשון בפטריות.
צלי בקר עם זיתים (המתכון המקורי הוא של קיצי ומכינה לפי השדרוג של מרילין)
שוקיים עם פול ירוק, כוזברה וארטישוק ירושלמי.
אשפולו לפעמים משוקיים ולפעמים מצוואר טלה. זה רק אם אין כבש ממולא.
לטבעונית הכנתי תבשיל של פול ירוק, פולי אדממה, אפונה עדינה, שעועית הולנדית (רחבה) וארטישוק ירושלמי. מזל שהכנתי כמות גדולה כי כולם התלהבו.

תוספות -
אני ממעטת בזה כי התפריט מאד עשיר וגדוש.
סלטים - רק חיים. בדרך כלל 2-3 סוגים. זה בניגוד לארוחות חגיגיות רגילות שיש בהן גם סלטים מבושלים. לדעתי בארוחת הסדר זה ממש מיותר כי יש המון אוכל, וזה גם לא הולך טוב כל כך עם מצה.
ירק מבושל - בדרך כלל משולב בחלק מהמנות העיקריות.
פחמימות - נדיר שאני מכינה כי עד שמגיעים לעיקרית אוכלים מצה, קניידלך וכו', ולפעמים יש גם אורז משולב בתוך אחת המנות. מכינה מניפות תפוחי אדמה או תפוחי אדמה קטנים אפויים בשמן זית ובמלח גס, רק אם יש גם אשכנזים מובהקים שבשבילם פסח ותפו"א הם תאומים סיאמיים.

קינוחים -
למי יש כוח אחרי כל האוכל? אוכלים אצלי דברים שרק מרעננים ומשפיעים לטובה על התחושה הכללית. עוגה - בשום אופן לא. מגישה משהו מתוק וקטן ועוד משהו רטוב.
בשנה שעברה הגשתי (וזה מאפיין את הסדר אצלי גם בשנים אחרות) - פלחי מלון ואבטיח (בדרך כלל מסתפקים במלון אבל היו המון אורחים אז הגדלתי), טראפלס שוקולד, בוטנים (אפשר שקדים) מקורמלים וקומפוט/לפתן/מרק פירות משולב מפירות יבשים (שזיפים, צימוקים, דובדבנים) ופירות טריים (תפוח ואגס). למרבה ההפתעה אפילו זה נשמר נהדר בהקפאה, מחולק לכוסות חד"פ שמיועדות לשתייה חמה.

ארוחת בוקר בחג - מצה מרוחה בחרוסת ועוגת שכבות מצות ושוקולד של אמי ע"ה.
ארוחת צהריים בחג - לפתיחה שאריות דג מאתמול והמנה העיקרית היא בדרך כלל טבחה בזילי - מאכל טריפוליטאי מסורתי שמכיל שוקי עוף וצוואר טלה, אפונה (בזילי), ארטישוק ירושלמי ומי שמבשל בחג (אני מתייחסת לחג כמו לשבת) גם תפוחי אדמה. התיבול הוא כוזברה ותערובת של קינמון ופלפל שחור. אם יש פעוטות מוסיפים לזה גם כמה כדורי בשר.
בסעודה הזו גם מסירים את הבשר מהזרוע ומחלקים בין הסועדים.
מי שרוצה יכול כמובן לקבל מנה שחביבה עליו ונשארה מהסדר.
התוספת היא סלט גדול וצבעוני של חסה (בחלקה שאריות מצלחת הסדר שאצלנו היא ממש קערה) ושאר ירקות.

 

[הבת המתהוללת]

תפריט ליל סדר עתיק של אמרלדה

בעקבות השאלה של נועם כאן למטה על רעיונות צמחוניים לחג, התחלתי להרכיב, ולחשוב... ו...כן, זה בסיס לשינויים כמובן.

ורק תאחלו לי שכולם יהיו בריאים במשפחה המורחבת שלי, כי מה שקורה עם הדור המבוגר זה... פשוט נורא. כולל אמא. ואני רק מקווה שאוכל להשקיע.

אז ככה: ליל הסדר שלנו קטן. 7 מבוגרים, מתוכם שתי צמחוניות:

דג לאמא (אם אמצא מוסר...)

מרק עוף וקניידלך/מרק ירקות וקניידלך

צלי בקר בעשבי תיבול, שום ופיסטוקים

עוף ממולא תערובת קניידלך ושמיר

פשטידת פירה עם פטריות ובצל

בלינצ'ס תפוחי אדמה עם שני מילויים: עלי מנגולד מתובלים ופלפלים ובצלים

לבבות ארטישוק ממולאים תערובת קצוצה של אגוזים, פטרוזיליה וזיתים, אפויים

סלט כלשהו

עוגת שקדים קלילה של יאיר פיינברג
(אצלנו העיראקים, אף אחד לא אוכל עוגה בחג, יען כי הסילאן העיראקי המקורי עם אגוזים קצוצים עולה על כל קינוח אחר שאכלנו אי פעם, לעניות דעתנו העיראקית. אבל ליל הסדר הזה יש בו רוב ווזווזי, אז בכל זאת עוגה (גם אני חצי חצי, אגב, אבל זה רק בגופי, לא בנשמתי...).

הערות? הארות? רעיונות?

ואיך כתבה, שוב, נועם? יופי, עכשיו אפשר לנקות (אבל לא בא לי...)

 

[הבת המתהוללת]

ושינויים לתפריט של אמרלדה

עצת יעלה - הפאי יהיה מפירה בטטה ואבקת שקדים, עם ביצים ותבלינים, בשתי שכבות, כשביניהן שכבת מנגולד, פלפלים ובצלים (המקור הנפלא, אגב, הוא עם כבדים ובצל באמצע. אבל השלם (השלם זה במקום החצי, כן? סליחה... עניין של מודעות מגדרית: את שלמה גם בלעדיו, הוא שלם גם בלעדייך ורק משני השלמים נוצרת סינרגיה... וגומר...) השלם לא סובל כבד.

והחלטתי במקום מרק ירקות לצמחוניות, שלא מתות על מרק, להכין "צלי" בנוסח צימס לא מתוק, אפילו קצת מתובל (פלפל שחור, קינמון ואגוז מוסקט יהיו שם בטח ונראה מה עוד) עם קניידלך.

אז הנה מודל מתוקן:

דג מוסר לאמא

מרק עוף וקניידלך / תבשיל צימס מתובל וקניידלך

צלי בקר בעשבי תיבול, שום ופיסטוקים

עוף ממולא תערובת קניידלך ושמיר

פשטידת בטטות עם מלית מנגולד, פלפלים ובצלים

בלינצ'ס תפוחי אדמה עם פטריות ורוטב פטריות (ומעט תפו"א)

לבבות ארטישוק ממולאים תערובת קצוצה של אגוזים, פטרוזיליה וזיתים, אפויים

סלט כלשהו

פלוס סלט משקדים ירוקים פרוסים, אם יהיו, לימון ומלח.

עוגת שקדים קלילה של יאיר פיינברג

תותים, איך לא.

תודה רבה על האיחולים והמחמאות.

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת של אמרלדה

איך אתן/ם מכינות/ים את החרוסת שלכם ומאילו תפוצה/ות היא מגיעה? החרוסת אצלי היא סמל למסורת המשפחתית, ואני מתרגשת כשאני מספרת עליה. אז אני אספר, ומי שאין לו סבלנות יש לו רשות לדלג לסוף.

החרוסת העיראקית נקראת בעיראקית חלאק (שוא וצירה), ועשויה מסילאן - דבש תמרים (ארץ התמר, עיראק), בתוספת אגוזים או שקדים קצוצים או טחונים, ללא כל תוספת של מרכיב נוסף.

עד השנה שעברה במשפחה שלי היו מכינים את הסילאן לבד. לא, לא מומלץ. זה בדיוק מה שנקרא "להוציא את המיץ", תרתי משמע. היום כבר קונים סילאן מוכן ומי שרוצה לשמור - קונה אותו ללא סוכר, בחנויות טבע.

אבל לפחות לצורך שימור הפולקלור, זה דבר הסילאן:

את הסילאן מכינים מתמרים מסוג זהדי/זיהדי (תמר שקשה להשיג) או חסטווי (השמות בערבית), שהם תמרים רכים יחסית. הזהדי בהיר יותר, החסטווי כהה ונותן סילאן כהה מאוד. יש להניח שניתן להכין גם מהמג'הול הרך, אבל בזמנו הבדלי המחירים קבעו את סוג התמר. השניים האחרים היו זולים הרבה יותר. היום ניתן להשיג מג'הול בקופסאות של ק"ג ב-24 ש"ח לק"ג, וזהדי ב-20, כך שההבדל לא גדול.

מגלענים, משרים בסיר מכוסה עם מים 24 שעות. המים צריכים לכסות את התמרים ועוד קצת.

אחרי 24 שעות מניחים את הסיר על הגז ומתחילים לחמם. כל 10 דקות הופכים, כדי שלמטה לא ישרף וכדי שהתמרים העליוניים יתחממו. מחממים את זה עד חום שהיד יכולה לסבול בלי קושי. נניח, 40 עד 50 מעלות.

שופכים את תכולת הסיר החם (התמרים יחד עם הנוזל) לתוך שקית בד מנסורי גדולה, מעל לקערה גדולה. וכאן מגיע הקומנדו: סוחטים, סוחטים עד כמה שאפשר. בשלב הזה קוראים לכל בני השכנים, לכל בני הדודים, לכל נערות הג'ודו. רק צריך לזכור שכל הצעירים האלה, שיש להם כוח בידיים והם סוחטים - גם רוצים אחר כך צנצנת... קשה. קשה מאוד לסחוט את הסילאן. מוציאים את המיץ, כבר אמרנו? כמה שאפשר, כמה שיש כוח.

מחזירים את הנוזל בלבד לסיר, לגז. המיץ צריך לרתוח, אבל אתם צריכים לתפוס אותו לפני זה. יען כי הוא גולש כמו חלב - במהירות האור - מטנף את כל הסביבה ושורף את הגז. לכן, כשזה רק מתחיל לרתוח (ואתם כמובן עומדים לידו במתח ולא הולכים לשום מקום) מכסים את הסיר ומנמיכים את האש.

אבל לפני כן... טריק: אם אתם מיואשים מכמות הסילאן שיצאה לכם (שעוד יצטמק) לעומת כמות התמרים - הוסיפו סוכר. במקורי אין סוכר. סבא שלי עליו השלום היה כועס אם היו מוסיפים סוכר. אבל החבר'ה היו תמיד מוסיפים ולא מגלים לו, יען כי אחרת הידיים שלהם היו נשברות לסחוט תמרים לכל עם ישראל, אשתו ואחותו (רק בשביל המשפחה המורחבת היו כולם מתאספים בחצר, וסוחטים 10 ק"ג תמרים. אבל כאמור, כדי להגדיל את הכמות היו מוסיפים בין 3 ל-4 ק"ג סוכר). והאמת? עם הסוכר יותר טעים.

את הסוכר מוסיפים בהדרגה. רתיחה התחלתית, ק"ג סוכר, ערבוב, לחכות להמסה. רתיחה התחלתית ושוב וחוזר חלילה.

אחרי הרתיחה האחרונה, כאמור, מכסים ומנמיכים. מבשלים 5-6 שעות על אש נמוכה, ומצננים. בדרך כלל, המרקם יוצא קצת יותר דליל מזה המוכר מהצנצנות.

את החרוסת עם האגוזים הקצוצים אוכלים כמובן, לראשונה, בליל הסדר, בדרך כלל עם חסה. אחר כך, עם מצה (המצות השמורות המשפחתיות הן נושא לסיפור נפרד, והן רכות קצת, לפחות ביום הראשון). אחר כך, במקום ארוחת הערב. אחר כך, במקום קינוח. אחר כך לארוחות הבוקר כשהעיניים רק היו נפקחות, בריצה למטבח... אחר כך כל פעם שהתחשק משהו מתוק. וזהו. עד השנים האחרונות לא עלתה עוגה על שולחן החג בכלל. בשביל מה?

אבל יש סוד: בניגוד לסילאן התעשייתי, לסילאן המשפחתי לא היה אותו טעם אף פעם יום אחרי החג. אף פעם. אם נשאר. מצד שני, למי נשאר?

השלם מתעקש לקבל בשנים האחרונות חרוסת פולנית, אז אני מכינה אותה לפי הוראות שלו, ויש שני סוגים על שולחן הסדר. ואני מתפלאת איך מישהו יכול להעדיף אותה על דבש התמר הבלול באגוזים... טוב, נו. ירדתי מהפסים לגמרי, אז אתם תמשיכו, וסליחה על האורך.

יאללה, מתכונים.

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת מבושלת של תימנים-דוקה -נולי

רוסת מבושלת – של תימנים- דוקה - נולי
לנקות לברור את השומשום חום (אדום) לשטוף ולייבש בשמש. – להכין מראש (בערך שבועיים לפני החג.)


לטגן את הקמח מצה 3/4 כוס במחבת כמה דקות שיהיה קצת חום.
לטגן את השומשום 1- 1 1/4 כוס במחבת כמה דקות ולערבב שיהיה קצת חום.
זהירת זה קופץ וגם נשרף מהר.(כוס 250 מ"ל )
ניתן לטגן 3 ימים לפני או שבוע.

ערב לפני הכנת החרוסת
לנקות לשוטף תמרים לקטום ולהוציא חרצנים.

לשים בתוך סיר (גדול ועם דפנות גבוהות) שבו נבשל את החרוסת
חצי קילו תמרים שטופים עם 4 כוסות מים מהברז, ולהשרות כל הלילה מכוסה.


(ניתן להשתמש בתמרים שבחבילה בבוואקום.)
כוס מדידה 250 מ"ל

למחרת(הכנת החרוסת)
בבוקר למעוך את התמרים ביד עם כפפות .(או במועך פירה למעוך בהמשך שהסיר על האש.)אני מועכת רק ביד .
לטחון שומשום קלוי (שיהיה טרי ממש לפני הבישול).איזה ריח )
יש כאלה שגם טוחנים את הקמח מצה.
לשים בקערה את השומשום הטחון.להוסיף לקערה את הקמח מצה הקלוי ולערבב.
לשפוך מהקערה את השומשום והקמח מצה לסיר ולערבב עם כף.
להוסיף לסיר - לתבל
3 כפיות זנגביל טחון או חואג' קפה (אני שמה זנגביל טחון.)
3 כפיות קינמון טחון ולערבב.
לבשל ולערבב כל הזמן בכף גדולה ארוכה עץ או מתכת.
שלב ראשון לתת רתיחה ואחר להנמיך ולבשל באש נמוכה עם בעבוע קל.
זהירות החרוסת מבעבעת וזה קופץ.
לבשל כשעה או שעה וחצי.
אם צריך ניתן להוסיף מעט מים רותחים מדי פעם.
מכסה כמעט סגור הכוונה למחצה.
ניתן לבשל יום לפני ערב חג.(או בערב חג)
לתת לחרוסת להתקרר רבע שעה.
לשים בקופסאות פלסטיק לא מכוסה שימשיך להתקרר.
כשקר לגמרי לכסות ולהכניס למקרר.

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת כמסורת הייקים/אורני

אצלנו חרוסת כמנהג הייקים.

התחלתי לפני כמה ימים בכך שקניתי כמה תפוחים מזן מתוק שימתינו בסלסלה מחוץ למקרר, עד שיאבדו מעסיסיותם ויהפכו קמחיים למשעי. זה הכי מתאים לחרוסת הזו שאצלנו בסגנון הייקי, קוראים לה חרוזת, במבטא המתבקש.

שאר המרכיבים הם אגוזי פקאן טחונים, קינמון, יין מתוק ובמקרה הצורך ממש מעט סוכר.
בהשפעת סבתי העירקית מוסיפים גם תמרים ובשנים האחרונות גיליתי שנוח יותר להשתמש
בממרח תמרים.
מרסקים את התפוחים (במעבד מזון או בפומפייה דקה) ומערבבים עם כל השאר.
וזהו, מוכן.
אוכלים במהלך הסדר ואת מה שנשאר מורחים על מצה בחול המועד ונהנים.

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת של יעלה

אצלנו מכל הצדדים: תפוחים כמו חרמון + אגוזי מלך + יין + סוכר. בלי
שום תבלינים.

ומה שמעניין בסיפור: כשהייתי ממש קטנה, אחות של אמא שלי לימדה אותי להכין ומאז ועד היום, לא משנה איפה הייתי, זה הפך לתפקיד שלי.
אני מכינה ממש הרבה, כמעט 2 צנצנות גדולות של קפה, וכולם מתמרחים בימים הראשונים בארוחת בוקר.

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת נעמי דה פירסט

ממרח תמרים + יין אדום+אגוזים
לערבב ביחד.
זהו.

 

[הבת המתהוללת]

חרוסת של ST/אסתר כ

אצלנו: צימוקים תמרים מעוכים אגוזים טחונים