לא לפי סדר מסוים; מאלה שאני כן זוכר
(בעיקר בגלל שקניתי אותם שישבו לי על המדף ליום שארצה לקרוא אותם שוב, מתישהו; בניכוי אלה שאכזבו אותי קצת בקריאה מחודשת)
הסיפור שאינו נגמר/מיכאל אנדה - קראתי אותו פעם אחת לפני כעשרים שנה (פלוס?) ונשארו לי רק זכרונות טובים מהחצי הראשון שלו. מתישהו אקרא שוב.
1984/ג'ורג' אורוול - קצת איטי, די עצוב כמוה שהוא רלוונטי, ומעולה. קראתי רק בשנה האחרונה.
פרנהייט 451/ריי בראדבורי - עצוב כמה שהוא רלוונטי, ומעולה. קראתי פעם שניה בשנה האחרונה (אני חושב).
הידרומניה/אסף גברון - המד"ב הישראלי שאני הכי אוהב (מהמעט שקיימים ומהעוד יותר מעט שקראתי). ואני כבר לא זוכר ממנו מספיק. צריך לקרוא אותו שוב. מתישהו.
מצרפי המקרים/יואב בלום - הפנטזיה (?) הישראלית שאני הכי אוהב (מהמעט שקיימים ומהעוד יותר מעט שקראתי), גאוני בכמה רמות, כולל כמה משפטים שהייתי צריך לחקוק על הקיר כדי לזכור אותם. לצערי לא עשיתי את זה אז אני זוכר רק שניים. בהחלט צריך לקרוא שוב.
האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?/פיליפ ק' דיק - הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בתקופה שהוא היה היחיד שקניתי, ומעולם לא אכזב אותי (שמעת את זה, פק"ד? כשרצית יכולת!). הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה אבל אין ספק שהוא ספר אווירה מגניב וכיפי (בדרכו הדכאונית).
קץ הילדות/ארתור סי קלארק - לא זוכר הרבה אבל קניתי אותו אחרי הקריאה, זה אומר שאהבתי. צריך לקרוא שוב.
העיר והכוכבים/ארתור סי קלארק - לא זוכר הרבה מלבד כמה רעיונות ממש מקוריים שאהבתי שם. צריך לקרוא שוב.
מלבד הכלב/קוני וויליס - הספר הכי שמנמן שקראתי בהכי פחות זמן, ספר לחובבי מסעות בזמן, לחובבי היסטוריה, לחובבי כיף. סוגשל בחזרה לעתיד כזה. חייב לקרוא שוב, זכור לי שהיה ממש ממש ממש כיף וזו בדיוק הסיבה שהוא הספר שאני הכי חושש להתאכזב ממנו בקריאה שניה.
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה/דאגלס אדאמס - לא זוכר מספיק, אבל כנראה שהיה כיף כי הגעתי עד הרביעי בסדרה, אני חושב, שסבלתי בו ממנת יתר של קריקט שהביאה לאובדן עניין. מצד שני, זה היה לפני עשור פלוס. הגיע הזמן לנסות שוב. מתישהו.
חץ הזמן/מרטין איימיס - ספר לא כ"כ מדובר, שמספר סיפור סוגשל-הפוך-כרונולוגית מנקודת מבט של נשמה של בנאדם שנולדה הפוך, מה שעושה כל מיני טוויסטים ממש מעניינים. חייב לקרוא שוב.
שרלוק הולמס/ארתור קונן דויל - נו, שרלוק הולמס. קראתי כמה פעמים את כל הסיפורים, אבל לא בשנים האחרונות.
שר הטבעות/ג'.ר.ר. טולקין - יושב לי על המדף, אז כנראה שנהניתי ממנו. לא זוכר מספיק, גדול מדי מכדי להתחייב לקרוא אותו שוב בקרוב. כנראה.
נזכרתי בזכות הרשימה, כי הם לא על המדף:
המשחק של אנדר/אורסון סקוט קארד - הספר שזרם לי הכי מהר בהיסטוריה.
בשורות טובות/ניל גיימן וטרי פראצ'ט - זוכר אותו כמגניב, לא זוכר ממנו מספיק.
יש עוד על המדף שהם בהחלט לא יהיו הראשונים שיעלו לי בראש למשמע שאלת הספר הטוב. אני בטוח שיש כאלה שאהבתי ולא קניתי אותם, אז הם לא על המדף ואני לא זוכר אותם כרגע. ואני בטוח שיש כאלה שעדיין לא קראתי ואני לא יודע עדיין שאני אוהב