הבנתי כבר מזמן שאתה כועס על כמה דברים
שונים, אז אשתדל לענות לך על כל אחד מהם:
1. לעובדה ש
עברו עשרה ימים מאז שכתבת עד שהיא הגיבה, באמת
אין חשיבות. (זה קרה רק כי בקיץ היתה פעילות נמוכה בפורום בלשנות, ולכן השרשור שלך היה עדיין בדף הראשי כשהיא נכנסה וכתבה. בד"כ הדפים רצים בפורום.
2. תראה, התגובה הראשונה שלה בפורום בלשנות, היתה יותר משעה לפני שהיא כתבה בשרשור שלך. שם היא
התנצלה תחילה על כך שהיא אורחת, וכתבה בצורה די חריפה (אבל טובה, לדעתי) לאותה אישה שפתחה את השרשור של "משפטי השראה בעברית" עבור הנכדה ה"מדהימה" שלה. ושלמרות שניסינו לעזור לה, כתבה בצורה מאד לא נעימה, בלשון המעטה.
3. אני בטוחה ומשוכנעת ש"כרובית ניצנים" לא באה אלינו
על מנת לחרחר ריב ומדון, אלא בגלל נושא הפורום. מה גם שהיא באה מפורום אחר, שעוסק בענייני שפה. והיא הגיעה גם אל פורום השפה העברית. נראה לי שהיא מתעניינת במיוחד בשפות!
זה ש"על הדרך" היא מצאה את הדברים שלך, ומסתבר שהיא שמאלנית קיצונית, זו כבר בעיה אחרת...
4. קראתי עכשיו שוב את דבריה אליך, והפעם ממש בעיון. אני מודה שכשקראתי אותם באותו יום, התרכזתי הרבה יותר בתלונתהּ אלַי, ובטיפול בשרשור הזה, כולל המסרים האישיים ששלחתי לך, וכולל העברת הדף אחורנית. אני מצטערת על כך שלא הייתי מספיק ערה למילים שלה כלפיך. יחד עם זה, הן לא מצדיקות את ה"התנפלות" ו"ליבוי הסערה" שלך כאן, בפורום תח"צ, וכינויי הגנאי כלפיה.
אני גם מצטערת שלא כתבת לי תלונה אישית, במסר, כי אז בטוח שהייתי מטפלת בעניין אחרת. ומתנצלת בפניך על חוסר העירנות שלי.
5. אחרי שקיבלתי עוד תגובה אגבית על שרשורי
שאינם מסומנים, וראיתי שהשרשור שלך ממשיך בדף השני, החלטתי "לרקוד על שתי החתונות" בצורה יצירתית, כלומר, לטפל בשתי הבעיות ביחד. ובכך גם החזרתי את השרשור שלך לדף הראשי.
6. למרות הכל, אני מבקשת ממך לצאת מהסרט הזה עכשיו, כי רק אתה ואני יודעים מה ואיך כתבת לה בפורום בלשנות. וזו התגובה היחידה שמחקתי אי פעם מפורום, בגלל התבטאות פוגענית, והודעתי לך על כך במסר. גם זו היתה פעולה של טכניקה שמצאתי בעצמי: למחוק הודעה אחת, בלי שיימחק כל מה שמתחתיה.
{את אותה הודעה העתקתי עם הכינוי שלך ועם התאריך והשעה, לתיקיית בלשנות על המחשב שלי, כדי שאם תרצה אותה בחזרה, תהיה לי אפשרות לשלוח לך אותה. אבל לא לשימוש בפורום, כמובן
}.
מבטיחה לך שלהבא איה זהירה יותר עם פורומים פוליטיים, ולא אהיה סלחנית כפי שהייתי כלפי שרשורים מסוג כזה, ללא קשר לצד של כל אחד - ימין או שמאל, גם אם ייכתבו בצורה פוליטית.
"מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין", או משהו כזה. נכון?
מאחלת בזאת שבת שלום, שבת של מנוחה ושלווה, לך ולכל משתתפי הדיון מכל קצווי הקשת הפוליטית ובכלל, בתקווה שבזה נסיים את הפרשה הזאת. נכתבו בה המון מילים, ועכשיו מספיק, לעניות דעתי.
להשתמע כאן ובפורום בלשנות,
מיכל.
