אני תמיד מעוניין לשמוע ביקורת,
אפליו אם אני לא מקבל אותה (כמו במקרה הזה), או אפילו לא חושב שהיא רלוונטית (כנ"ל) היא מאפשרת לי לדעת איך אני נתפס בעיני אחרים.
בכל מקרה, רשימה של דברים שלא עשיתי, אבל אתה חושב שכן:
לא אמרתי שאין לי דעה. אמרתי שאתה מניח שיש לי דעה, ושאני מנסה לשכנע אותך או להציג אותך בתור טיפש אם אתה לא מקבל אותה. נראה שהתעלמת מ"ושאני מנסה לשכנע אותך או להציג אותך בתור טיפש אם אתה לא מקבל אותה".
לא האשמתי אותך באג'נדה (אני אפילו לא מבין מה גורם לך לחשוב כך).
כן תהיתי מה אתה מנסה לעשות בתחילת השרשור, ושאלתי אותך את זה, בהתחלה בעקיפין ואז במישרין. בתגובה ענית לי שאתה מנסה "להראות שיש בעיה", בלי שום פירוט. מפה לשם, נתת שרשרת תשובות שלא נראו לי הגיוניות עד שהפסקת להגיב.
לא טענתי טענה. עניתי לשאלה ששאלת. אם היית אומר "תוכיחו לי שמדובר בפליטים, שבורחים מרדיפה או מלחמה במדינת המוצא שלהם , ותוכיחו מדוע המדינות השכנות לא מספיק טובות להם" לא הייתי טורח להגיב (טוב, אולי הייתי זורק איזו הערה על זה שאתה רוצה שיאכילו אותך בכפית במקום לבדוק בעצמך). חשבתי שאתה שואל כדי להבין איך מי שחולק עליך חושב, כשבפועל איתגרת את החולקים עליך לשכנע אותך, תוך הפלת נטל ההוכחה עליהם (בדומה למצב הזה).
לא שאלתי מדוע אתה מחזיק בדעה מסויימת מכמה סיבות:
1. זה לא מה שמעניין אותי. מה שמעניין אותי לדעת אם מה שאתה אומר נובע מטיפשות, עקשנות או סיבה אחרת. הבנתי שהדעה שלך היא שצריך לסלק את כל הפליטים מהארץ. סבבה. פשוט הצורה בה אתה מציג את העמדה שלך היא דבילית.
2. אני לא חושב שיש לך מודעות עצמית מספיק גבוהה (או שאתה לא מסוגל להפגין מודעות עצמית מספיק גבוהה במצבים מסויימים, כשזה אחד מהם) כדי לנתח את ההתנהלות שלך באופן כנה.
3. כבר הגעתי למסקנה שמה שאתה אומר מטומטם. ואתה הרי לא מסכים שאתה אומר דברים מטומטמים, נכון? ואני לא רוצה לנהל שיחה בשאלה אם אתה אומר דברים מטומטמים או לא. אז מה אני אמור לשאול אותך, בדיוק? לומר "הי, בראבו, צא מנקודת הנחה שאתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת, ותסביר למה אתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת"?
סבבה - הי, בראבו, צא מנקודת הנחה שאתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת, ותסביר למה אתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת. הנה, בקשה ישירה שלא משתמשת לשתי פנים. עכשיו בוא נראה מה תעשה איתה.
אפליו אם אני לא מקבל אותה (כמו במקרה הזה), או אפילו לא חושב שהיא רלוונטית (כנ"ל) היא מאפשרת לי לדעת איך אני נתפס בעיני אחרים.
בכל מקרה, רשימה של דברים שלא עשיתי, אבל אתה חושב שכן:
לא אמרתי שאין לי דעה. אמרתי שאתה מניח שיש לי דעה, ושאני מנסה לשכנע אותך או להציג אותך בתור טיפש אם אתה לא מקבל אותה. נראה שהתעלמת מ"ושאני מנסה לשכנע אותך או להציג אותך בתור טיפש אם אתה לא מקבל אותה".
לא האשמתי אותך באג'נדה (אני אפילו לא מבין מה גורם לך לחשוב כך).
כן תהיתי מה אתה מנסה לעשות בתחילת השרשור, ושאלתי אותך את זה, בהתחלה בעקיפין ואז במישרין. בתגובה ענית לי שאתה מנסה "להראות שיש בעיה", בלי שום פירוט. מפה לשם, נתת שרשרת תשובות שלא נראו לי הגיוניות עד שהפסקת להגיב.
לא טענתי טענה. עניתי לשאלה ששאלת. אם היית אומר "תוכיחו לי שמדובר בפליטים, שבורחים מרדיפה או מלחמה במדינת המוצא שלהם , ותוכיחו מדוע המדינות השכנות לא מספיק טובות להם" לא הייתי טורח להגיב (טוב, אולי הייתי זורק איזו הערה על זה שאתה רוצה שיאכילו אותך בכפית במקום לבדוק בעצמך). חשבתי שאתה שואל כדי להבין איך מי שחולק עליך חושב, כשבפועל איתגרת את החולקים עליך לשכנע אותך, תוך הפלת נטל ההוכחה עליהם (בדומה למצב הזה).
לא שאלתי מדוע אתה מחזיק בדעה מסויימת מכמה סיבות:
1. זה לא מה שמעניין אותי. מה שמעניין אותי לדעת אם מה שאתה אומר נובע מטיפשות, עקשנות או סיבה אחרת. הבנתי שהדעה שלך היא שצריך לסלק את כל הפליטים מהארץ. סבבה. פשוט הצורה בה אתה מציג את העמדה שלך היא דבילית.
2. אני לא חושב שיש לך מודעות עצמית מספיק גבוהה (או שאתה לא מסוגל להפגין מודעות עצמית מספיק גבוהה במצבים מסויימים, כשזה אחד מהם) כדי לנתח את ההתנהלות שלך באופן כנה.
3. כבר הגעתי למסקנה שמה שאתה אומר מטומטם. ואתה הרי לא מסכים שאתה אומר דברים מטומטמים, נכון? ואני לא רוצה לנהל שיחה בשאלה אם אתה אומר דברים מטומטמים או לא. אז מה אני אמור לשאול אותך, בדיוק? לומר "הי, בראבו, צא מנקודת הנחה שאתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת, ותסביר למה אתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת"?
סבבה - הי, בראבו, צא מנקודת הנחה שאתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת, ותסביר למה אתה מציג את העמדה שלך בצורה מאוד מטומטמת. הנה, בקשה ישירה שלא משתמשת לשתי פנים. עכשיו בוא נראה מה תעשה איתה.
