החיפוש הייחודי של Gרר

JustAThrowAway

New member
פת קואה בהרצליה וקפה עלמה בגן מאיר

קודם כל בהזדמנות זו משהו קטן שהיה עוד לפני הסופ"ש:

קפטן קארי – שרונה

מעין דוכן אוכל בסגנון הודי עם תפריט די מצומצם. בשעות הצהריים יש עסקית – ב-59 ₪ מקבלים עיקרית, סלט (גזר או כרוב וקינואה) או מרק (עגבניות חריף) ושתייה (סודה או תה קר). לקחתי כעיקרית את הפניר פונג'בי סטייל – הפאניר הגיע בשתי קוביות גדולות וטעימות מאוד (אולי כי הטעם ה"עיזי" בגבינה היה פחות חזק מפעמים אחרות שאכלתי אותה) ושפע רוטב חריף. האורז היה מונח מתחת לקארי – למרות שקלאסית מגישים אותו בקערה נפרדת - אבל זה לא הפריע כי זה אפשר לו לספוג מקסימום רוטב. הסלט גזר בצד היה תוקפני מאוד בטעם ולא נאכל. החברה שאיתה אכלתי נהנתה מהסלט כרובית וקינואה ומהעוף טנדורי רך. סך הכל – מוצלח.

ומהסופ"ש עצמו:

פת קואה – הרצליה

מסעדה סינית קלאסית משנות ה-80 כפי שהגדירו חלק מיושבי השולחן שכבר היו במקום. ממוקמת טיפה רחוק מרוב המסעדות של האזור והמיקום נראה מעט מוזנח ולא מפתה. מבחוץ לא ברור אם המסעדה פתוחה. בפנים היו מספר שולחנות בשעה שבע שבה הגענו אבל המקום התמלא די מהר.

השירות היה טוב. מקבלים תה ירוק למרכז השולחן עם מילוי חוזר לפי בקשה. חלקנו לראשונות וון טונים מטוגנים, סלט אטריות שעועית עם שרימפס וקלמרי, אגרולים, סלט וייטנאמי ופלטת חמוצים ופריכיות אורז. למעט הסלט הוייטנאמי שהכיל בעיקר שורשים והיה קצת משעמם, הכל היה מוצלח לסוגו. לעיקריות הוזמנו פעמיים ספייריבס, עוף בליצ'י, חזיר קונג פאו, טופו עם פטריות, ברוקולי עם שום וחציל סצ'ואן, וכן 3 קערות אורז שלדברי המלצרית כל אחת מספיקה לזוג – ל-7 סועדים אכן טיפה גבולי. גם כאן כל הסועדים נהנו. בתוספת בקבוק קטן (375 מ"ל) של צ'ויה ובקבוק בירה, החשבון הסופי יצא כולל טיפ סביב 1250 ₪ - מוצלח אבל בכל זאת מחיר מעט גבוה ביחס לתמורה בעיניי. נקודה שלילית קטנה נוספת - שירותים שלא היו נקיים מספיק, הקושי לשמור עליהם מבריקים כשהמסעדה הלא הקטנה מלאה מובן, ובכל זאת - לא נעים.
הקינוח שחיכה בבית הייתה עוגה עם מוס קפה ועוגת גבינה פירורים ללא סוכר מ"ביסקוטי", שתיהן מוצלחות מאוד.

קפה עלמה – גן מאיר

מקום די חדש – סדר גודל של חודש למיטב הבנתי – שנפתח במקום סניף לנדוור שהיה במקום. היינו 9 מבוגרים ו-3 ילדים, שולחן מאתגר בכמות אבל לא חושבת שבדרישות.

ההתחלה הייתה דווקא טובה – ישבנו בחוץ אבל היו פזורים שפע מאווררים גדולים ומים קיבלנו די מהר מבלי שהצטרכנו לבקש במיוחד (אמנם לא קרים ולא ממש טעימים אבל אין מה להתלונן על מים). נשאלנו מראש למספר הילדים בשולחן והם קיבלו בזריזות תפריטי ילדים עם צבעים לצייר עליהם. ההזמנה נלקחה אחרי זמן המתנה סביר.

פה התחילו הפאשלות. כשהגיעה השתייה סבתא ואני זכינו לשפריץ ממיץ התפוזים. לא נורא. אחר כך הגיעו מלצרים ששאלו מי הזמין "בוקר על מגש", מה שגרם לנו להסתכל אחד על השני בתמיהה, כי אף אחד לא הזמין ארוחה שזהו שמה. בדיעבד מדובר היה במגש מטבלים, שאמור להגיע גם עם ארוחות בוקר יחיד וגם עם ארוחות בוקר זוגיות אבל בהרכב קצת שונה. מכיוון שלמלצרים היה מאתגר להסביר במילים פשוטות במה מדובר ולמי זה מיועד המגשים הונחו על השולחן בפני סועדים רנדומליים ורק בדיעבד הבנו שלא הגיעו ליעד הנכון. כשהמגש הגיע לזוג שהמתין לו חלק מהמטבלים כבר נאכלו ולא הייתה הצעה להוציא של הצוות להוציא תוספות ממה שהיה חסר – אולי כי בניגוד למקומות אחרים, המטבלים לא מגיעים בפנכות נפרדות אלא בשליכטות על המגש. מילא.

האוכל עצמו אכזב: מקושקשת קמצנית בגודלה, יבשה מאוד ולא מעורבבת היטב עם גושי חלבון גדולים. לביבות ירק שתוארו בארוחה הטבעונית היו למעשה קציצות והיו יבשות מאוד גם כן. עלי הגפן היו גם כן יבשים ופשוט לא טעימים. מלבי טבעוני היה מתוק להחליא. מיץ התפוזים ("סחוט אבל לא במקום") היה דל טעם.

מעבר לכך ניכר חוסר מחשבה (הייתי אומרת קמצנות אבל אתן למקום ליהנות מחמת הספק) בבניה של הארוחה: למשל בארוחה הזוגית הגיעה פרוסה אחת של גבינה צהובה. גדולה, נכון, אבל היה אפשר לחתוך אותה לשניים מלכתחילה ולהראות קצת אכפתיות. בנוסף הלחם (שהיה טעים) הגיע ללא ריבה וללא חמאה – שוב, מניסיון עם ארוחות בוקר במקומות אחרים נדיר שלחם מגיע בלי חמאה לפחות. ריבה הסתבר שאין במסעדה בכלל, חמאה באריזות קיבלנו לאחר בקשה. נקודה שלילית נוספת היא שלפחות בארוחות שאנחנו הזמנו, כלולה שתייה אחת לסועד (אולי אפילו היו ארוחות שלא כללו שתייה בכלל – לא מצאתי תפריט ברשת כדי לוודא) – שוב, מבאס וברוב הגדול של המקומות שאני מכירה זה לא הסטנדרט.

מאחר וסיימנו את הארוחה רעבים הוחלט להזמין קינוחים. חלק גדול מרשימת הקינוחים היה חסר – בתחילה המלצרית אמרה שיש רק עוגת גבינה, אחרי שהתבקשה לבדוק עדכנה שיש גם בראוניז וכדורי שוקולד... מתוך רשימה בתפריט של בערך 7-8 קינוחים. אז הוזמנו כמה עוגות גבינה, בראוניז וכדורי שוקולד, שוקו קר, שוקו חם ושייק. כשהמלצרית לא רשמה את ההזמנה שאלו אותה המזמינים איך היא תזכור (בכל זאת שולחן גדול). היא הבטיחה שתזכור (ספויילר: לא קרה). די מהר הגיעו לשולחן שלוש כוסות שוקו קר שרק אחת מהן הוזמנה על ידינו. גם שאר הקינוחים הגיעו די מהר, (עוגת הגבינה הייתה טעימה מאוד, הבראוניז זכו לאישור מהילדים שאכלו אותם אבל כדורי השוקולד לא), אבל השוקו החם והשייק בוששו להגיע. המלצרית תוזכרה והבטיחה לברר מה קורה. רק אחרי כ-10 דקות היא שבה עם הבשורה שבכלל אין שייק והאם נרצה משהו אחר... כמובן שבשלב הזה כבר לא היה לנו חשק.

אגב, בזמן שחיכינו לקינוחים המלצרית לקחה דקה לחלוק שוטים עם השולחן הסמוך. כמובן שזה לא נוהג שמפריע לי באופן בסיסי, בטח כשזה קורה בשעות מאוחרות יותר, בפאב או במקומות שזו האווירה בהם. בכיף. אבל כשזה קורה במקביל לשירות מרחף ולא אכפתי על גבול המזלזל - מודה שזה קצת צרם לי.

מכיוון שלא אנחנו שילמנו לא יודעת להגיד מה יצא החשבון הסופי – אבל המחירים היו דומים למקובל בז'אנר. אם מוסיפים לכך שירות רע מאוד, אוכל לא מוצלח ושפע אופציות אחרות במרחק הליכה – לצערי לא יכולה להמליץ...
 
קיימת ובועטת...תמיד מלאה. אני לא מבינה למה האוכל הסיני

פינה את מקומו לאוכל התאילנדי או בשמו החדש והלא מחייב, אסיאתי.
 
וואלה, באמת היה לנו מוזר שאין מסעדות סיניות בעיר

שבה אנחנו גרים. אתן אומרות שבאופן כללי המסעדות הסיניות בארץ התמעטו? באזורים שבהם גרים ההורים של שנינו עדיין יש, אז חשבנו שזו רק תופעה מקומית... כשהיינו עכשיו במונטריאול, הבת השנייה ביקשה ללכת למסעדה סינית כי אצלנו זה נדיר, והיינו במסעדה פנטסטית בצ'יינה טאון. גם כשגרנו בצפון אמריקה הייתה לנו מסעדה סינית קבועה שהייתה מעולה (במיוחד הדמפלינגס מסוג צ'או לונג באו. במונטריאול הלכנו גם במיוחד למקום שמגיש רק דמפלינגס כי התגעגענו לדמפלינגס). בארץ באמת אין לנו מסעדה סינית קבועה, כי אין בעיר שלנו, ואלה שאצל ההורים שלנו שמזמינים מהן לא משהו... גם אני לא מתה על תאילנדי (פרט לקינוח של מנגו וסטיקי רייס שהוא הקינוח האהוב עליי), אבל אנחנו אוכלים הרבה יפני.
אז פת קואה איט איז!
 
מניח שזה קשור לפופולריות של תאילנד כיעד תיירות

הוא גם הרבה יותר מוצלח, לפחות בגרסאות הישראליות שלו, זאת מול זאת.
&nbsp
 

החתולית

New member
זו התחושה שלי בגוז' ודניאל

במיוחד כשיושבים על הבר. חשוב להם שלקוחות יהיו מרוצים ומחייכים.
&nbsp
ההמבורגר שלהם מצויין, והלחמניות שנאפות במקום פשוט נפלאות.
 
Dragon Cave כרתים

המקום המושלם לסיים חופשה משפחתית של שבוע בכרתים
המסעדה הנמצאת על צלע הר, בדרום מזרח האי, היא מקום נהדר לבוא לקראת שקיעה.
אוכל יווני/כרתי מצויין וקלאסי
המנה המיוחדת שלהם היא מרק דגים אותו יש להזמין 24 שעות מראש (עפ"י מס' הסועדים)
הגברת הבשלנית הסבירה לנו את אופן הכנת המרק המורכב מירקות שורש בעיקר שמבושלים יחד עם הדגים בשלמותם עם שמ"ז כמובן והרבה מיץ לימון ורק אח"כ הדגים מוצאים מפולטים ומוגשים על צלחת נפרדת
הירקות נטחנים למרק ומוגשים בקערה המרק נפלא והדגים מעדן
לנו 1.2 ק"ג דגים והמרק הספיק ל6 סועדים מבוגרים
את היין האדום שמוגש מקורר מכיל בעל הבית והוא כייפי ומתאים לקיץ





 

החתולית

New member
יקב מרקוס וקישן

ביום שישי נפגשנו עם חברות ביקב מרכוס.
&nbsp
לפני שבועיים שתינו בקבוק קברנה פרנק 2012 נפלא של מרקוס, וזממתי לקנות עוד כמה. טעמנו מספר יינות, חלקם עדיין לא בוקבקו, והצלחתי לשים יד על בקבוק אחרון של הקברנה פרנק.
אם אתם רוצים לטעום יינות טובים של יקבי בוטיק אמיתיים, סעו לעמק חפר בשבת ה- 1/9 ובקרו ביקב מרקוס בכפר מונש וביקב אליגוטה בגן יאשיה.
&nbsp
אחרי ששתינו טיפה יותר מדי, הנהג התורן פ' לקחת אותנו לקישן בגבעת חיים. באופן לא מפתיע, ארבעתנו הזמנו שניצל עגל עם פירה.
אחד הדברים שאני אוהבת בקישן הוא בקבוק המים שמונח על השולחן, רגע אחרי שמתיישבים. בקבוק המים הוחלף 4 פעמים, מבלי שהיינו צריכים לבקש.
&nbsp
בשבת נשארנו בבית. ארוחת צהריים מאוחרת - נתח קצבים, סלט ירקות וצ'יפס. את הארוחה ליווינו בקאקון אדום 2012 שי יקב אליגוטה. בלנד של פטיט וורדו וסירה, פירותי מאוזן ויכול היה לבלות במקרר היין עוד כמה שנים בלי שום בעיה.
יין מצויין.
 

gastro101

New member
NISHIאסיאתית חדשה בנתניה

שוב הגיעה העת למפגש הרבעוני עם הקולגות.
הפעם- בחרתי במסעדה אסיאתית חדשה- שוכנת בקומת קרקע של מלון LAGOON החדש, בטיילת של נתניה. לבאים מדרום- יש מגרש חניה חינם ממש דרומית למלון , אי אפשר לפספס את המלון הנישא.

מסעדה מושקעת מאד, פסיפס יפהפה בכניסה , תאורה היפה, רואים שהשקיעו הרבה. רק חבל שלקראת השעה תשע מפלס המוסיקה עלה מאד

תפריט כרוך , כמו ספר צבעוני בדפי כרום .חלקנו לא אוהב סושי כך שבכלל לא בדקתי את הסקציה הגדולה הזו. שישאר לפעם הבאה

ומה אכלנו ? חלקנו חמש מנות ראשונות, קבלנו צלחות זכוכית מוארכות יפהפיות למנה הראשונה . לבקשתי הוציאו את הראשונות שתים שתים בנחת

פאני פורי-4 כדורי בצק דק במילוי תבשיל תפוחי אדמה בתבול הודי על מצע יוגורט וביסלי חומוס -38שח. לי היה מאד טעים, השותפים אהבו פחות

נאמס-4 אגרולים של בצק דקיק במלית פרגית וירקות, קבלנו חסה לעטוף ומתבל חריף. טעים . 49שח

גיוזה פרגיות- מנה נהדרת- 4 גיוזות בצק דק כרשת מחבר אותן -40שח

מיט באן- 2 לחמניות באן עם תבשיל בשר ומלפפון חמוץ- כל לחמניה חצינו וכך קבלנו 4 . 43שח .
קריספי צ'יקן באן- גם 2 יחידות שחצינו- שניצל טוב בתוך לחמניה. לא הרגשתי את רוטב חמאת הבוטנים שהיה כתוב בתפריט.

חלקנו 2 עיקריות- קאנג קארי- שני פילטים של דג ברוטב קרם קוקוס וקארי- הוגש עם שבלולי בצק באן- מנה מעולה. הרוטב לוקק עד תום. בהחלט מנה שאקח לעצמי בבקור בא. 74שח
פאד סיו עוף- אטריות אורז רחבות עם שפע פטריות, בצל עוף. מנה מתקתקה . כולם התמוגגו . 54שח

חלקנו קינוח שזה היה יומו הראשון בתפריט- שילוב של קרם פסיפלורה, קוביות מנגו - מרהיב בצורה וטעים -44שח
באו לברר איך המנה- לאור נחשוניותה- הרעפנו שבחים על כל הארוחה וקבלנו עוד קינוח OTH- סוכריות ברולה- 4 כדורי גלידה עטופים במעטה סוכר שרוף. מיוחד . טוב מאד

מים קבלנו בקנקן , לבקשתי גם קרח. מילוי חוזר לבקשתנו . השרות היה משתדל מאד והטיפ בהתאם

383 שח לפני טיפ . לארבעה סועדים שיצאו מרוצים מאד ושבעים מדי .

שוב נשוב ללא ספק. רק לסוף שבוע צריך להזמין מקום זמן רב מראש
 

gastro101

New member
יפו תל אביב - תל אביב , צהרי שבת

היינו חמישה. קבלנו שולחן עגול שהיה נעים מאד ומבודד כך שיכולנו לרכל על כל מכרנו מהעבר ללא חשש.

השרות היה מצוין. כל המנות היו טובות מאד , הצטיינה מנת חזה ברווז עליה המלצתי לחברתי ואכן שבחה מאד . אני לקחתי את קציצות הדג ברוטב עגבניות הקרויה הספיחה של מרים, הוגשה עם פרוסת חלה טריה עבה- תאווה לחייך

גולת הכותרת היו הקינוחים , בחזירותנו חלקנו 3 קינוחים - הכנאפה- מוגדרת כמנה זוגית בפועל מספיקה לארבעה , קרם ליים עם מרנג וטוייל שוקולד לבן- חמצמץ במידה, נפלא ומאפה שזיפי סנטה רוזה על בצק שקדים עם גלידת יוגורט

בא לי ללכת לשם- לשבת על הבר ולאכול רק קינוחים . מזמן לא התמוגגתי כל כך מקינוח

עם 2 בקבוק סן פלגרינו , 4 קפה,טיפ של 15% , יצא 200 שח לסועד.
 
תודה רבה רבה, הלכנו על המנזה שהכי מתאים מבחינת מגוון

המנות ולשמחתי היה מקום.
תודה!!!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
יש בהחלט, אבל כדאי למקד – סגנון, מחיר, הגבלות שונות...?

 

xfwind

New member
איטלקיות - ויוינו, רפאלו (קסטרא), אסייתי: צ'אנג בה,

טאטמי וג'פאניקה וג'ירף במרכז הכרמל, מינה טומיי בקסטרא, שמעתי על תפריט טבעוני בפאב "אלף" בעיר, גם "ליבירה" טובים (לא בטוח כמה פאבים יהיו טובים לקטנה), יש גם מקסיקנית חדשה בשער פלמר.
קפה לואיז במרגלית/מוריה. "גרג קיטשן" (מוריה על כיכר קרית ספר) מצויינים.
מנדרין במוריה טוב.

תעלו לאוסקר שינדלר 7 - פיצרית "קרוסטה" מצויינת ולקינוח ליד - גלידרית "אייסלון" (בכל מקרה מומלצת).
ברומה מתחת יש את האיטלקית "פסטל'ה" - קצת התאכזמנו שם אבל אולי קרטועי ינקות...

יש עוד מלא, קצרה היריעה.
 

nadavhacohen

New member
אז הפור נפל על הנמל 24...

ויצאתי משם בהרגשה אמיבוולנטית. היו לא מעט נפילות ורישול, אבל ניכר שיש רצון טוב ויש למטבח יכולות. נתחיל במנהלות: הזמנו מקום מראש לשישי ב19:00, המסעדה שלחה סמס עם לינק לאישור וכמו ילד טוב אישרתי את ההגעה. ביום שישי בצהריים קיבלתי הודעת "תודה על הביקור במסעדה" והבנתי שהם עשו איזו טעות. הגענו למסעדה בזמן, והמלצרית שהיתה בעמדת המארחת לא מצאה את ההזמנה. הסברתי לה את הטעות שלהם בזמן שהיה נראה לי שהיא קצת מפקפקת במה שאמרתי..בינתיים הגיעה המארחת/מנהלת המשמרת שאמנם קיבלה את גרסתי אבל אמרה לי "חבל שלא עדכנת אותנו אחרי שקיבלת את ההודעה". פה קצת התעצבנתי, למרות שהבנתי שההערה שלה בא ממקום טוב של רצון אמיתי למנוע מלכתחילה את העניין. אמרתי לה שזו לא העבודה שלי לנהל את ההזמנות של המסעדה, ומבחינתי מהרגע שאישרתי להם הזמנה עשיתי מעל ומעבר כדי להבטיח את המקום. היא התנצלה ונשלחנו להמתין במה שהם מכנים "סלון", שם אשתי ההריונית כמעט השתטחה אפיים ארצה בעקבות קורה בולטת במיוחד מרצפת העץ. שמתי לב שיש אפילו כסא שמונח בהמשך הקורה הזאת, חוסר תשומת לב לא נעים למי שאמור לשבת שם. שמתי לב שזו גם לא הקורה היחידה במצב הזה...מקווה שלא יהיו שם תאונות.

בנוסף, המסעדה בנויה כך שהגישה אליה היא לאחר 2 גרמי מדרגות תלולים למדי וצרים, זאת אומרת 0 גישה לנכים לפי מה שראיתי. לא שאלתי ואולי יש מעלית מיוחדת (לא ראיתי כזאת), ואז אני לוקח את דבריי בחזרה.

כשבסופו של דבר התיישבנו לשולחן, הזמנו מנה ראשונה אחת ו2 עקריות: הראשונה כונתה בתפריט "כרובית צלויה, ראטה כרובית, טפנד זיתים וקרם כרובית". מה שאני זיהיתי במנה זה כרובית צלויה, קרם כרובית ושברי אגוזים מסוכרים. אין לי מושג מה זה ראטה כרובית וגוגל יודע לספר שראטה זה זן של תפוח אדמה, אז אם אתם יודעים-אשמח ללמוד. גם טפנד זיתים לא זיהיתי מבחינת טעם, אבל אולי היה. רמת הצלייה של הכרובית היתה מצוינת וגם הקרם היה טעים, מה שהרס לי את החוויה היו האגוזים המסוכרים-אני שונא מתוק באוכל ולא הבנתי את הקשר למנה. אשתי אהבה את המנה יותר ממני, אבל גם היא לא הבינה את הקשר של האגוזים לסיפור. בכל אופן צריך לציין בתפריט נוכחות של מרכיב כזה, שהוא גם אלרגן.

עכשיו אני נזכר שכמתאבן אשתי רצתה לחם-נאמר לנו שיש גריסיני על בסיס שמן זית עם מטבל קרם חציל בטחינה ומטבל עגבניות. הגריסיני הגיעו ישר מהתנור שזה יתרון, אבל חרוכים בקצוות ועם טעם של סתם לחם לבן ונטול ייחוד וכנ"ל גם המטבלים לא שומטי לסתות. אם כבר אופים במקום, הייתי מצפה למשהו קצת יותר מעניין.

הלאה לעיקריות: אשתי הזמינה ריזוטו ערמונים ופטריות טבעוני על בסיס קרם קוקוס, ואני מנה שכונתה בתפריט "פילה בורי בקראסט פנקו-טפאנד, ראגו שומר, קרם אפונה וסלט שומר-הדרים". למה רק כונתה? כי בפועל התברר שהיא אמורה להגיע דווקא עם פירה בטטה (חלבי-אני משתדל להמנע) ועוד תוספת חלבית נוספת שאני לא זוכר כרגע, ולכן אפשר להוציא את המנה אבל עם מה שהמלצרית תיארה כ"ירקות אנטיפסטי". ולמה רק תיארה? כי בפועל הגיעו לצד הדג פטריות וארטישוק מוחמץ, שזה בסדר גמור אבל לא ממש מה שציפיתי לו ולא ממש דיבר עם המנה. הדג עצמו היה עשוי נהדר, אבל לא זיהיתי את הקראסט המדובר-סתם פילה דג טעים עשוי כהלכה. אשתי נהנתה ממנת הריזוטו שלה, אבל מיד אמרה שחסר מלח/פלפל, ביקשנו ומה שקיבלנו היה מלח גס ופלפל גס. מילא הפלפל, אבל מלח גס דווקא לא הולך עם ריזוטו...לא מסתדר עם המרקם. לי המנה שלה היתה פחות טעימה, קרם קוקוס זה מרכיב זול ושתלטן וקשה היה להסתיר את המתיקות הכמעט מלאכותית שלו במנה.

כשביקשנו מגבונים בסוף הארוחה האחמ"שית ניגשה אלינו די נבוכה ואמרה לנו שזו פעם ראשונה שהיא משתמשת בקונץ הזה (היא לא אמרה קונץ, אני אומר) של המגבונית שמתנפחים בעזרת מים חמים מצורה של כפתור למגבון. המגבון הראשון נלקח על ידי והיה לוהט, היא גם לא בדיוק הצליחה בטכניקה. בקיצור, תתאמנו במטבח לפני שמגיעים לסועדים...

החליטו לפנק אותנו בקינוח על חשבון הבית ובחרנו בגנאש שוקולד-חלבה, שהיה מוצלח מאד. האספרסו הכפול שביקשתי לידו-הרבה פחות מוצלח והרבה יותר שרוף, והוגש בספל לוהט שכמעט לא הצלחתי להחזיק.

החשבון הסתכם ל291 ש"ח לפני טיפ ו-340 אחרי. הסיכום שלי: יש פוטנציאל ויש טבח טוב, אבל אם אתם מתיימרים להיות מסעדת שף כהלכתה-קצת פחות שטיקים וקצת יותר דיוק בתפריט ובפרטים הקטנים.
 
למעלה