כל הכבוד. לשמחתי אני לא רגישה לכלום (למעט קלמרי, כנראה)
אבל אני בררנית במזון ויודעת בגדול מה אני אוהבת ואיך, ובעיקר מה אני ממש לא אוהבת. (לפעמים יש הפתעות כמובן, לכאן ולכאן, אבל לרוב אם אני לא אוהבת רכיב מסוים הוא יחרב לי את המנה). יש רשימת רכיבים לא קצרה שאני סולדת מהם... חלקם ידועים כשנויים במחלוקת וסלידה מהם נפוצה מאוד (כוסברה, קימל, אניס, שומר, גויבה, וסאבי, צ'ילי וכל דבר חריף/פיקנטי מעבר לג'ינג'ר) וחלקם דווקא אהודים מאוד, בפרט בארצנו – טחינה או עגבניות רגילות טריות, לדוגמה (מסתדרת בד"כ עם שרי ועם עגבניות יבשות ורוטבי עגבניות, לא כולל רסק טרי כמו של מלאווח או ג'חנון שהוא השטן מבחינתי
).
 
גם בקינוחים הרשימה לא קצרה; אפשר לתמצת אותה בהכללה גסה לדביק/שמנוני/מתוק מדי ולקרמים בגוני חום–בז'
... ובהרחבה, אני לא חובבת פסיפלורה, מרנג, קרמל, טופי, נוגט, חלווה, ריבת חלב, קרם אגוזים, אגוזי לוז, קפה, בצק פאי, קרמבל (לכל היותר פירורים עדינים כמו על עוגת גבינה), מי ורדים, מי סוכר, סילאן, דבש נוזלי (אבל חולה על עוגות דבש בחושות
), סירופים למיניהם (בעיקר אלה המשמשים ל"קישוט"), פקאן/שקדים מסוכרים (וכיו"ב) ובטח יש עוד ששכחתי...
 
אגב, יש כמה רכיבים שנויים במחלוקת שבהם אני דווקא בצד האוהד – מרציפן
, שמיר, ציפורן, קינמון...
(אין אצלי יותר מדי ציפורן או קינמון, בעיה קבועה אצלי בתיבול עוגות...
).
 
בקיצור... אין ממש אפשרות להתחיל להכין רשימות של בדיוק מה, כמה ואיך, בעיקר שיש מקרים שבהם צורה אחת אהובה עליי ואחת ממש לא. למשל, אני אוהבת את רוב סוגי הדגים אבל רק בתצורת פילה/סביצ'ה/סשימי (לא נהנית להתעסק עם דג שלם, לא אוהבת סרדינים ושונאת קציצות דגים); שונאת כבדים שלמים אבל נהנית בד"כ מפטה/קצוץ; אוהבת לסחוט לימון טרי על דג, אבל לא אוהבת אותו בסלט; חולה על דובדבנים כמעט בכל פורמט ואוהבת מאוד תותים טריים (בעונה), אבל לא בתצורת ריבה/קולי ולא נהנית בד"כ מפירות יער (בעיקר לא אלה שמגישים בישראל).
 
אני הולכת לארוחות טעימות רק אם התפריט מפורסם מראש ואז אני יכולה לוודא שאני אוכלת לפחות 85% מהמנות. כבר ישבתי בארוחות כאלה ובד"כ לא שיניתי כלום אלא לקחתי בחשבון שיהיו מנות שאני אוכל באופן חלקי בלבד (ואכן כך היה) אבל במכלול הארוחה זה היה זניח ולא הפריע (כי היה לי די מה לאכול). בכל מקרה לא היה מדובר בארוחה במחיר כזה אלא חצי ממנו לכל היותר.