כל ביקורת היא סובייקטיבית
גם כאשר היא מקצועית. לדעתי, לביקורת מקצועית של כל תחום שקשור גם בטעם אישי, יש שני חלקים.
 
חלק אחד - בודק את הדברים המדידים. בבנקורת מסעדות יהיו אלה נאמנות למתכונים של מנות קלאסיות, טריות ואיכות של חומרי גלם וטיפול נכון בהם, כתיבה נכונה של תפריט, ועוד. בביקורת יין יתייחס המבקר לצבע, לארומות, לאיזון בין חומציות למרירות, לעפיצות וכדומה. בביקורת ספרות יבדקו למשל שימוש נכון בשפה, ניקוד וסימני פיסוק, נאמנות לעובדות היסטוריות וכדומה.
 
החלק השני מתייחס להעדפות של המבקר או המבקרת. למבקרת ספרות שלא אוהבת רומנים היסטוריים, תהיה התייחסות מעט שונה לרומן היסטורי, מאשר זו של מבקרת שאוהבת ספרים כאלה.
 
כך גם כאשר מדובר בביקורת מסעדות או יין. מבקר יין שלא אוהב סוביניון בלא, ידע לנתח את היין מקצועית, אבל לפעמים תחדור לביקורת שלו גם הנימה האישית.
 
כאשר מגיעים לביקורת מסעדות, הסובייקטייבות מתחילה בבחירת המנות, משום שאנשים מזמינים, בדרך כלל, מה שהם אוהבים לאכול. אם המבקר אוכל עם מישהו, הוא יכול לקבל את חוות דעתם של השותפים או השותפות שלו לארוחות. אבל זו תהיה חוות דעת מיד שניה, וגם היא מבוססת העדפה אישית.
 
מרכיבים מסויימים במנה, יכולים להיות יותר לטעמו של מבקר מאשר מרכיבים אחרים.
אפילו כשמתייחסים לנושא השירות, יש העדפות אישיות.
 
מבקרים מקצועיים ומבקרים חובבים בעלי נסיון רחב וידע בתחום הקולינארי, צריכים להיות מסוגלים להתייחס לביקורת שהם כותבים כאשר הם מאזנים בין שני החלקים הללו.