מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ״ש?

avivs

New member
אני מאמין שתאהבתי את

The killing moon. פנטזיה מאוד מיוחדת.
גם תמיד יש לך עוד ספרי מאלאזן
 

avivs

New member
אני עכשיו בשני

והוא גם מצוין. מורכב יותר מהראשון.
 

shirkhan

New member
כן, סקס רובוטי !

אני חושב שהספר יותר מוזר מאשר טוב.
בעולם שבו אין בני אדם, רק רובוטים עם תסביכים, סטרוס מנסה להציג אלטרנטיבה לחברה אנושית, כלומר רובוטים שמנסים לחקות חברה אנושית אבל יוצרים משהו חדש. (וכמו כל אוטופיה אוטופית, רקוב מבפנים)
לא ממש מצליח לרובוטים וקשה להם להתמודד עם חסרונו של יוצרם האנושי,אבל מצד שני הם שמחים מאוד שאינם עבדים שלו יותר. לסטרוס יש מספר אמירות נוקבות על חופש אישי,היחיד בחברה ,בחירה חופשית וכלכלה קפיטלסטית, אך כל מה שנשאר לי מהספר זה סקס בין רובוטים.
יש גם אלמנטים של אופרת חלל, מד"ב קשה, פאלפ רומנטי, ורעיונות פילוסופיים כבדי משקל, אבל הספר מוזר מדי.
שווה קריאה אם הקיבריאדה מרגיש לך ויקטוריאני מדי וחסר רגש.
 

pix37

New member
"תריסר" - ההמשך של "מעבר" ג'ייסון קרונין

בינתיים נהדר. (מהודק יותר ומחרטט פחות מהראשון)
חוזר לימים הראשונים שלאחר ההתפרצות - ומלווה דמויות משנה בספר הקודם וכמה דמויות חדשות נהדרות.
הדמויות עגולות ומורכבות - הסיטואציה מרתקת - ובקיצור בהחלט שווה את 30 השעות של "ההקראה"

אני רק מקווה שהוא לא ידרדר בהמשך כמו "המעבר".

במקביל חזרתי ל- "שומרים שומרים" של פראצ'ט - נהדר עם כי התרגום לא עושה חסד עם הספר - ויש בו מעט סתירות עם ספרי ההמשך - לפחות בתפיסות העולם של הגיבורים (אבל אולי הם התפתחו במהלך השנים)
 
אני בתקופה קצת יבשה


ברשימת הקריאה מחכים לי כמה של אסימוב, אבל אחרי המון זמן שלא קראתי אין לי סבלנות למשהו כבד. אני צריכה ספר מבדר וטוב, משהו כיפי ולא נוסחתי. ושיהיו דמויות חזקות - אחת הסיבות שאני נמענת מאסימוב, כי אני רוצה לקרוא על אנשים ולא על רעיונות.
מישהו?
 

מיכאל ג

New member
גשר הציפורים כמובן

הרפתקאות בסין העתיקה שמעולם לא היתה, עם שור מספר עשר ומאסטר לי קאו, הזקן החכם עם פגם קטן באופיו.
 

subatoi

New member
ממשיך עם "הצלם"/פק"ד.

אמצע הספר, עדיין יש דברים לא ברורים אבל הם בפרופיל נמוך יחסית או שאינם דחופים כרגע, וסביר להניח שיובהרו בהמשך (איך מסתירים את האמת על ניקול כל הזמן הזה; מה היחסים שלה עם הצלמים; איך העם בוחר אותם).
משעשע לראות, כרגיל, טכנולוגיה "עתידנית" ישנה כמו מצלמות(!) תוצרת יפן או מכונות כתיבה.

לא, עדיין לא החלטתי אם קראתי אותו או לא. אבל גדלים האחוזים לכיוון ה"לא".
והפעם, כדי להמנע מאכזבה בשל ציפיות-כריכה-אחורית, החלטתי לא לקרוא אותה. יחד עם העובדה שאני לא זוכר כמעט כלום ממה שכתוב בה מהפעמים שקראתי אותה בעבר הרחוק, זה עובד מצוין.

בינתיים סבבה, המשך יבוא.
 
למעלה