מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

Michio

New member
די הרבה דברים.

איכשהו קרה שאני באמצע כמה ספרים שונים, אז החלטתי להקדיש את הסופ"ש הזה לסיים אותם.

קודם כל, לא ז'אנרי אך מעולה- כמעיין המתגבר של איין ראנד. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי מכמה בחינות. העלילה לא מהפנטת, הדמויות מוקצנות מוגזמות ומעוותות, ובכל זאת זה ספר נהדר.
אחרי זה אני מסיים את "ראייה עיוורת", אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי לאחורה. אני חושב שזה הספר היחיד שקראתי אי פעם שמציג חייזרים אמיתיים. אני ממש לקראת הסוף ונפעם מהגאונות של הסופר.

שלישי, הקאנטוס של היפריון. הספר הראשון היה נהדר מרתק ומושך, נראה איך יהיו הבאים בסדרה.

אחרי שאני אסיים את הקאנטוס, עוד בערך שבועיים-שלושה, אני אתחיל להשלים קלאסיקות- אמבר והנספחים של חולית, שבהחלט הגיע הזמן לקרוא.
 

avivs

New member
בפעם הראשונה

קניתי ספר לפני היציאה הרשמית שלו. אני מחכה לו כבר כמעט שנה ובקרוב ההמתנה תסתיים. זה החלק השלישי של אחת הטרילוגיות הגאוניות שיצא לי לקרוא.

הספר נקרא emperor of thorns
מי שלא מפחד מדמות ראשית שהיא האנטי גיבור הכי אנטי שיש, לא יכול שלא ליהנות מהספרים האלה.
http://www.amazon.com/Emperor-Thorns-BROKEN-EMPIRE-ebook/dp/B009RYKVOA/ref=pd_sim_kstore_21
 

D O 7

New member
הכי כיף זה שהכל כבר זמין

ככה אפשר לקרוא הכל on demand, מבלי לחכות הרבה זמן לספר הבא.
 

ניימן3

New member
אני יודע שאני מוזר בזה

אבל טוב לי לקחת הפסקות, אפילו ארוכות, בין חלקים של סדרות. אחרת אני גם מקבל אוברדוז של העולם, וגם כל הספרים נהפכים לי לבלבלה אחת גדולה בראש.
 

avivs

New member
תלוי איזה ספר.

אם הייתי צריך לחכות כל פעם שנה בשביל מאלאזן הייתי הולך לאיבוד.
בטרילוגיה של קארין לאווצ׳י היה לי יותר קל כי הספרים לא היו המשכים ישירים של הספר הקודם.
עם מרטין זה הורס לגמרי, כי אין מצב לזכור מספיק אחרי כל השנים האלה, ולא כולם בקטע של לקרוא שוב ספר שכבר קראו.
 

ניימן3

New member
אולי הבעיה היא עם כמה הפסקה.

עם מלאזן, נגיד, אני עושה 3-4 חודשים הפסקה בין ספר לספר (בינתיים. רוצה לאמר, אני צריך להתחיל את השלישי בקרוב).

את מרטין אני קורא בהפסקה של שנה. זה היה עלול להיות בעייתי אילולא הסדרה הייתה כל כך פופולרית. זה לא שאני צופה בה, אבל כל מאן דבעי שיודע שאני חובב פנטזיה רוצה לשוחח עליה, ולא מאפשר לי לשכוח דמויות ואירועים.

בכל מקרה, לקחת דוגמאות נורא קיצוניות של מגה ספרים עם מגה סדרות..
 
נערכחולעיניים

אחד הספרים ההזויים והמדהימים שקראתי. מתחיל בגבר פסיכוטי-מה שגר עם אמו הפסיכוטית ומנהל יומן רשת בו הוא מפרסם סיפורים קצרים אמיתיים למחצה ולכאורה שבהם הוא לכאורה רוצח אנשים אמיתיים, שאיכשהו באמת מתים בדרכים דומות להפליא לאלה שתיאר; ומשם הוא ממשיך עמוק למחוזות ה-WTF.
אני חושבת שקראתי את כולו בלי הפסקת אוכל או שירותים אחת.
אני גם חושבת שזאת הפעם הראשונה שהשתמשתי בנקודה-פסיק בחצי השנה האחרונה
 

אכמו

New member
מה שממש מוזר

זה שכתבה את זה ג'ואן האריס, הסופרת של "שוקולד". זה כל כך... עולם אחר. וכן, גם לדעתי ספר מצוין.
 
אה, כן, ראיתי גם שאת תרגמת אותו^^

את שוקולד לא קראתי. התקציר שלו לא דיבר אלי. אבל את הסרט ראיתי כי ג'וני דפ שיחק בו. וכן, הממ, אני מניחה שזה אכן שונה לגמרי. כאילו את אחד מהם כתב פינקי ואת השני המח P:
 

תמר 0

New member
עיר של זכוכית

סיימתי את החלק הראשון.
את הספר קניתי איך שהוא יצא, אבל הוא חיכה על המדף בסבלנות מרשימה. גם העובדה שלא אהבתי את הספר השני, עיר של אפר, לא עודדה אותי להמשיך.
באופן מפתיע אני מאוד נהנית, הרבה יותר ממה שציפיתי. אומנם פחות מידי אורבניות, וחלק מהדיאלוגים לא עובדים בשבילי. הוא גם לא מצחיק אותי כמו שהספר הראשון הצחיק. אבל נכון לכרגע קווי העלילה שפותחו בחלק הראשון נראים מבטיחים למדי.
אני ממש מקווה לקבל סוף סגור ומספק.
 

annefan

New member
גמרתי את מצוקה - שומר נפשו ירחק

הדבר היחיד הטוב שאפשר להגיד עליו זה שהוא יותר טוב שהתרגום המחריד.
אוצר בלתי נדלה של בלבולי מוח מזמן לא קראתי
 
למעלה