The Black Prism של Bren Weeks
אני באמצע ויש לספר בעיית קצב רצינית ונטייה לארכנות ומרחנות יתר, יש קטעים שמזכירים את ג'ורדן בימיו הרעים עם תיאורים של עמודים שלמים על איך איליין, נינאב ואגווין בוחרות מה ללבוש. שזה לא בהכרח רע, אני מניח שיש אנשים (ונשים) שמתעניינים בדברים כאלה, אבל זה לא מתאים לטעמי לפנטסיה אפית. יחד עם זאת אני לא מפסיק בינתיים כי זה קריא ומהנה ביחס לדברים זוועתיים אחרים ששמתי עליהם את עיני באחרונה (איזשהו ספר זומבים פרו-ישראלי, בהזדמנות אכתוב עליו).
בקיצור, נכון לעכשיו אני נוטה להעריך ש-The Way of Shadows, הכרך הראשון בטרילוגיה המוקדמת יותר של ויקס (לא קשורה) הרבה יותר ממוקד ומרתק.