מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[חתול השיממון]

באמת? 2.5?

כמה מוזר. מעניין מתי מתרגמים אותם.

 

[D O 7]

לפעמים יוצאים כל מיני סיפורי ביניים בסדרות

מעין סיפור קצר של משהו שמתרחש בין ספרים. בסדרה של לייני טיילור נראה לי שיש גם משהו בין הראשון לשני. את יכולה למצוא את הסיפורים באינטרנט.

 

[חתול השיממון]

אה, הבנתי

אבל לא משהו רשמי כאילו. לא *ספר*. או שכן?

 

[D O 7]

אם את אומרת שזה *רשמי* לפי אם זה מקבל

איור, תקציר והכל - אז כן. פשוט זה נמכר בדרך כלל רק בגרסה אלקטרונית. זה בדרך כלל תוספות והשלמות נוספות, לדוגמה עבור הסדרה של לייני :
https://www.goodreads.com/book/show/18360128-night-of-cake-puppets?from_search=true

ואגב מסתבר שיש רק סיפור אחד כזה, ממוספר 1.5/2.5 תלוי כנראה איפה ומתי את מסתכלת.

 

[הייזל]

לפעמים סיפורים כאלה נמצאים באסופות

של כמה סופרים

 

[דיאנה1]

קראתי את "השטן המאוהב", אחד הספרים

שהוצעו בחינם ממנדליי בחודש הספר, והוא לא דיבר אלי בכלל.
התחלתי ספר לא ז'אנרי, שגם אותו הורדתי לקינדל בחודש הספר, לא זוכרת אם הוא הוצע בחינם או שקניתי אותו, זה ספר ששמתי עליו עין עוד קודם לכן "כלה על הניר" של נאוה סמל.
אני לא רוצה לחזור על הטעות שעשיתי כשהתחלתי את דרך המלכים מיד אחרי הרצף של ששת הספרים שקראתי של פיטר המילטון, ולקח לי זמן לצאת מהעולם של המילטון ולהכנס לזה של סנדרסון. אז אני לא רוצה להתחיל עוד ספר שיש לו סיכוי להיות עוד ספר "וואו" כדי לא להרוס לעצמי את ההנאה. אני אשלים ספרים שהצטברו לי על הקינדל בינתיים.

 

[avivs]

ככה גם אני עם החדש של הוב.

לא מוכן עדיין נפשית לצלול שוב לעולם הזה. צריך עוד קצת ספרים אחרים לפני.

 

[דיאנה1]

הספר שקראתי "כלה על הנייר" מאד מתאים

להפסקה כזו. ממש נהנתי ממנו. קליל ונקרא בקלות (במיוחד שהוא זמין לקינדל) אבל גם מהנה ומרגש. מתרחש ביישוב יהודי בתקופת המנדט הבריטי קצת לפני מלחמת העולם השניה ומסופר מנקודת המבט של ילד. אהבתי. הפתעה נחמדה.

 

[ריבר סונג]

"נעלי סוכריה" של ג'ואן האריס

פנטזיה עירונית (פריז) מתוקה-מרירה.

 

[minimalman]

מתקדם יפה עם Prince of Fools

בינתיים לא איזה וואו, אבל חמוד לאללה, והכתיבה של לורנס היא פשוט תענוג.

 

[minimalman]

טוב סיימתי. האמת, בעייתי ( זהירות חפירה)

לא זוכר מתי ספר השאיר אותי כל כך אמביוולנטי. מצד אחד , הספר כתוב כמו ספר מסע/הרפתקאות קלאסי ( בתוספת הקטעים האלימים הלורנסים הבלתי נמנעים ) וככזה הוא מדלוור ואפילו יותר. לורנס כותב נהדר . פשוט, חכם,חד. בכמה משפטים הוא מצייר סצינות שסופרים אחרים היו מקיזים הרבה דיו ( או שעות מקלדת לצורך העניין) לתאר וגם אז , זה לא היה זה. הדמויות אמינות , חיות, מהסוג שנשאר איתך בחדר שעה אחרי שסגרת את הספר. הטון קליל , האקשן לא רע, המתח מותח, פה ושם כמה צחוקים, בקיצור סבבה.

אז מה הבעיה? טוב, יש פה כמה.
קודם כל הגיבור. כמו שאביב כתב שבוע שעבר, הנסיך ג׳אל רחוק מלהיות likeable, ויותר גרוע, הוא גם לא מספיק קונטרברסלי או מעניין. כמי שהסיפור מסופר דרך העיניים שלו אנחנו מבינים שהוא פחדן מושבע , נהנתן (נשים, הימורים ) אגואיסט , לא פיקח מדי , בקיצור סתם איזה חרא קטן.
ככל שהסיפור מתקדם , גם הוא , כמקובל , מתפתח , עובר שינוי , אבל עדיין , לא מספיק כדי שבאמת תהיה חרד לגורלו , או שתפתח אפילו איזה סימפטיה קלה . העניין הוא שלורנס כותב אותו כל כך טוב , שלי לפחות , זה פחות הפריע.

עוד בעיה קטנה זה השימוש בקסם בסיפור- בחלק מהמקרים היה נדמה שמדובר בפתרון עלילתי נוח מדי ובמקרים אחרים צפוי. לא יודע, לורנס יכול היה להיות קצת יותר יצירתי פה.

הבעיה העיקרית מבחינתי זה הסיפור עצמו. זה לא שהוא רע, אבל מדובר בסיפור שלא חורג מגבולות הז׳אנר בו הוא פועל, במילים אחרות, שגרתי למדי, וזה הדבר האחרון שציפיתי מלורנס.
אם יש משהו שתפס אותי בטרילוגיה הקודמת שלו ( בין שאר הדברים) זה הטון הפרוע, הניהיליסטי , שבו כל העסק התנהל. העולם הפוסט אפוקליפטי שהוא בנה ודמות הגיבור המאתגרת שהוא בחר, איפשרו לו להשתעשע עם העלילה, הדמויות, וגם עם הקורא. התחושה העיקרית היתה שאין חוקים. או כמו שג׳ורג הגיבור עצמו מזכיר לא פעם: "אני לא משחק לפי החוקים שלכם״.
פה , לצערי , מדובר במוצר הרבה יותר מיינסטרימי. טוב, אבל עדיין מיינסטרים.

אז מה , לקרוא? תלוי מה אתם מחפשים . אם בא לכם משהו קליל לקיץ אז POF יבוא לכם בכיף. כמו שאמרתי , מעטים כותבים כמו לורנס , והספר בסופו של דבר אחלה.
אם בא לכם משהו יותר מגרה-מחשבה, אז קראו את הטרילוגיה הקודמת שלו.

 

[avivs]

בהחלט.

מסכים עם מה שכתבת.
סיפור חביב שלא יוצא יותר מדי מהשבלונה, והסופר הזה יכול היה לעשות הרבה יותר.
בגלל שמדובר בעולם שאנחנו כבר מכירים, ובמלחמה שבתכלס ברור לנו איך היא תסתיים (כי היא כבר הסתיימה בטרילוגיה הקודמת), הוא היה צריך להביא יותר לשולחן.

 

[minimalman]

. מקווה שהספר הבא יהיה קצת יותר אדג׳י

למרות שלפי הביקורת המבואסת שלך משבוע שעבר נראה לי שהפעם כבר לא
תרוץ לקרוא אותו

 

[רונן שפירא1]

חזרתי לפנטזיה לאחר בגידה קצרה

קורא את THE STAFF AND THE SWORD טרילוגיה טובה מאוד על לוחמים וכישוף, רשעים וטובים....שלהפתעתי הרבה חרגה מגבולות הנוסחאות המקובלות. מקורית ומותחת.

 

[is00]

לקראת סיום של "הדרך" של קורמאק מקארת'י.

אני חייב להגיד שיש רגעים שהוא מרגיש יותר מדי פילוסופי לטעמי. ואני גם חייב להגיד שיש לי בעיה רצינית עם הצורה בה הספר כתוב - הפסקאות הקצרות... השפה הגבוהה... אני חייב להודות שיש לא מעט מילים שבחיים לא נתקלתי בהן לפני כן.

חוץ מהנ"ל אני...נהנה, עד כמה שאפשר לקרוא לזה כך בהתחשב באווירה השוררת בספר.

 

[ניימן3]

בעברית או אנגלית?

כלומר, באיזה שפה המילים שלא נתקלת בהם?

זה ספר שיושב לי על המדף כבר יותר מעשור, והגעתי למצב שאני לא זוכר אם קראתי אותו בתור תיכוניסט או לא

 

[is00]

בעברית. אם זה היה באנגלית...

 

[is00]

ואחרי שסיימתי.

זה הספר עם האווירה הכי מדכאת שאי פעם קראתי. הפסקאות הקצרות בהן הספר כתוב תורמות לאווירה, אני מניח, אבל אני ממש לא אהבתי את הסגנון הזה של הפסקאות הקצרות.

בנוסף, לדעתי, אחד הדברים הכי מאכזבים בספר הוא... שבשום שלב מקארת'י לא מזכיר את הסיבה שהביאה את העולם בו מתרחשת העלילה למצב האופוקליפטי בו הוא נמצא. הוא פשוט קבע שכך נראה העולם שלו ואמר לקורא פשוט לחיות עם זה, כי לי אין לי שום כוונה להגיד מה הביא אותו למצב הזה ואיך העולם הגיע לשם. הבעיה הכי גדולה שלי עם זה היא - איך בדיוק מי ששרד הצליח לשרוד את ה...אפוקליפסה הזאת?
מאותה סיבה, אני מניח שהוא לא נתן לאף אחת מהדמויות שלו שם. 2 הדמויות סביבן סובב הספר נקראות פשוט - הגבר("פאפא" בפיו של הילד) והילד. וכדמויות הן מאוד לא מפותחות או מתפתחות. נראה שהם שם רק כדי לעשות לקורא סיור בחלק העולם בו מתרחשת העלילה.

מה עוד? יש כמה דברים בספר שנראו לי אבסורדיים מדי - בעיקר כל הקטעים בהם הגבר והילד מצאו מקומות מלאים באספקה של מצרכים כדי לשרוד, ושאפילו יכלו להתגורר שם לאורך זמן, אבל הגבר תמיד עזב את המקום והשאיר את הרוב הגדול של המצרכים מאחור אחרי כמה ימים ופשוט העדיף להמשיך ב...דרך שלהם, למרות שזה אומר שלפני המקום הזה הם היו מורעבים וזה גם מה שהעתיד צפן להם.

הכי לא הגיוני לי היה העובדה שנראה שלאחר ה...אפוקליפסה לא נוצרה שום חברה חדשה על ידי ניצולים. בעולם הזה נראה שהתפיסה היא פשוט "אדם לאדם זאב".

מה עוד? הכתיבה(טוב לפחות התרגום) הייתה מאוד לירית ויפה(לרוב), אבל היא הייתה מלאה במילים כל כך לא שכיחות, שאם אני אחשוב על זה ברצינות - הייתי אומר שעם כל המילים שלא הבנתי בספר היה אפשר למלא 2-3 עמודים(אולי אפילו יותר) ואת זה מאוד לא אהבתי או הבנתי את הצורך בכך. ואני אחד שמחשיב את עצמו כמישהו שמבין גם עברית... גבוהה.

השורה התחתונה - ספר טוב, אבל האווירה בו פשוט מדכאת מדי וכך גם המבנה שלו ולכן הוא בחיים לא יהיה אצלי יותר מטוב או שארצה לקרוא אותו שוב.

 

[subatoi]

קראתי אותו לפני שנתיים-שלוש,

ואם אני זוכר נכון, הופתעתי שאחרי כ"כ הרבה זמן מאז האפוקליפסה הזו הם עדיין מוצאים תפוחים אכילים, או מה שזה לא היה שם.
הדילמה שאתה מתאר נובעת מהעובדה שמסוכן מדי להשאר במקום אחד, גם אם יש בו אוכל, ואי אפשר לסחוב יותר מדי בנדידה. הם הרי מאבדים לא פעם את מה שהם סוחבים. ככה שהדילמה לא פשוטה.

חברת ניצולים חדשה יכולה להיווצר, בעקרון, תלוי כמה ניצולים יש וכמה הם מפוזרים. רואים שם חברת ניצולים "רעה" שקיימת ומתפקדת היטב. האם יש גם חברות טובות אי שם? ייתכן. עם כ"כ הרבה רעים בסביבה, הם כנראה בפרופיל מאוד נמוך. והמציאות שמתוארת שם היא בהחלט אדם לאדם זאב. זה לא ככה ברוב היצירות הפוסט-אפוקליפטיות?
אגב, עם כל מה ששמעתי עליו, אני ציפיתי לדברים הרבה יותר גרועים שמתוארים שם. בסופו של דבר היה סביר בהשוואה לציפיות שלי.

טשטוש ההיסטוריה וטשטוש הזהות בא - אני מניח - במכוון. כדי להגביר את חוסר הודאות של הקורא לגבי מה שהיה, להגביר את ההזדהות עם חוסר האונים והאובדן של הדמויות. הדמויות לא מתפתחות, המצב שם די סטטי. של כל העלילה. העלילה היא פשוט המסע, הדרך, כשמו של הספר. אין מטרה מיוחדת. הכל סטטי, ומייאש. אין תקווה.

ולגבי סוף הדברים, אני קיבלתי את הספר במתנה ממישהי שסיימה אותו ולא רצתה אותו יותר על המדף שלה. לי לא היתה בעיה להשאיר אותו על המדף, והאמת, אחרי שנתיים-שלוש, אני חושב שיש בי סקרנות לקרוא אותו שוב. מתישהו בעתיד, לא בתקופה המדכאת בה אנחנו חיים כרגע.

 

[nimrodds]

אני קורא שני ספרים כרגע

1. הבן הבכור - ELDEST של פאוליני
2. יוון העתיקה - של מ. .י פינלי, ספרון יבש בתרגום גרוע בנושא יוון כאמור, במסגרת עניין אישי לדעת יותר על תקופות לפני עליית הנצרות באירופה ואגן הים התיכון הדרומי והמזרחי