מספרים על פאדיחה וזוכים בכרטיסים לסרט!

[Mama Maya]

ענק!!!

 

[דינדש]

וואו כ"כ.

בכיתי מרוב צחוק מול המסך!!!

אבל איזו מסכנה.. XD

 

[סיתוונית היורה]

הפאדיחה הנוראית שלי

שהטעיתי את המשפחה בנוגע ליום החזרה שלי לארץ מטיול באנגליה . וסתם הטרחתי אותם ( את אמא שלי ,ואת הנהג האחיין היקר שלי (שמאז הרחיק נדוד.. )ועוד שני ילדים רכים רכים בשנים (שהיום כבר ב ג ר ו ) -וגרמתי להם להתעורר באמצע הלילה,לנסוע כשעתיים מהבית לנתב"ג .להגיע שמחים ונרגשים עם שלט ועם בלונים לקבל את פניי ו.... אני ,בכלל לא נחתתי (כי הייתי בעיצומו של הסיור האחרון של הטיול..) והמסכנים היקרים לי "התייבשו" שעות בשדה התעופה..בטוח שעל אף שהתיקשורת פעם לא היה טובה כמו היום ...היה ניסיון לאתר אותי כדי להבין למה אני לא מגיעה..איזו בושה.!!....זה קרה אולי לפני כחמש עשרה שנה.
רק יום למחרת.נחתתי זאת היתה פאדיחה שאף אחד לא ישכח לי בחיים

למרות הפאדיחה ,אני ה"פנטוזית" זכיתי לקבלת פנים (מצומצמת ) גם יום למחרת.

..

 

[מנץ1]

בגד ים הסטרפלס שלי ירד עד הבטן בגלל גל גדול!

גדלתי במושב דתי ,בתקופה ההיא עוד היינו בנים ובנות יחד בבני עקיבא ובכל הפעילויות.
התארגנו לנסיעה לים , חסכתי קצת כסף והתהדרתי בבגד ים חדש, השתוללנו במים, בא גל גדול ישר לפרצוף שלי,
פתאום כולם נעצרו , נהיה שקט וכולם מסתכלים עלי, חשבתי שמקנאים בבגד הים החדש שלי.....ורוד זוהר......
עד שקלטתי.....הלכתי למות כל העיניים לחזה שלי, נו, כמובן שמאז הקפדתי לשים רצועות,
זה היה לפני 37 שנה!

 

[1shayy]

יש לי נטייה לחזור על אותה פאדיחה...

בצבא, כשהייתי בטירונות, הייתה לנו סמלת שממש עפה על עצמה, ומצד שני לא הייתה העיפרון הכי חד בקלמר... אז איזה יום בתורנות מטבח עמדנו ושיחררנו קיטור[ים], וכשהגיע תורי התחלתי לקטול אותה ולא סיימתי, ואני רואה בשלב מסוים את העומדים מולי מחווירים ומאדימים חליפות ואז קלטתי שהיא עמדה שם ושמעה את הכל... באותו הלילה היא סידרה לנו לילה לבן מהסרטים, ורצנו ללא הפסקה... כולם אח"כ ממש 'אהבו' אותי...

באוניברסיטה היה איזה קורס חובה לתואר ראשון, שאני משום מה הייתי היחיד שלקחתי אותו מרצוני החופשי- והמרצה הייתה אנטיפטית ולא אהודה, ובנוסף לכך שהייתה משעממת בטרוף, היא גם נתנה ציונים גרועים... אז איז יום אחרי השיעור שלה עמדנו אני וידידה מהקורס ודיברנו על כמה היא איומה ושוב חזרה הסצנה מהצבא, כשהגיע תורי לקטר/לקטול וגו' - כי היא כמובן עמדה שם ושמעה הכל... משום מה הפעם גורלי היה שונה- כנראה שאהבה את גילוי הדעת המפורט שלי, כי בנוסף לכך שקיבלתי 95 בקורס שלה (למרות שהיה לי רק יום ללמוד למבחן), היא גם התחילה לחייך אלי כל פעם שעברתי במסדרון ולהקדים לי אפילו בברכת שלום (והיה לה חיוך די מזרה אימה..) , וניסתה אף לשכנע אותי להשתלב בפרויקט שהיא הייתה אחראית עליו בתואר הראשון שם (וסירבתי בנימוס - כי אני עם הפה הגדול שלי: בטח בפעם השנייה שזה היה קורה לי איתה- כבר היא לא הייתה נשארת 'חביבה' כ"כ ביחסה אלי...

)

 

[getreal]

הרצאה משעממת

הייתי בהרצאה של הבוס שלי והייתי אמורה ללמוד את החומר כדי להעביר הדרכות.
הסתבר שאשתו, מנכ"לית החברה, צפתה בי דרך המצלמות מפהקת משיעמום כל ההרצאה...

 

[zann]

הפאדיחה שלי

זה היה בצבא שרתתי בחי הים וגמרנו פעילות יצאנו לאפטר אז היה מותר לעצור טרמפים ואני עומד בטרמפיאדה מחכה לטרמפ להגיע הביתה פתאום מי עוצר לי מפקד היחידה ומה הוא רואה שאמי בבגדי ב כלומר לא בבגדי יציאה במקום לעלות לרכב לולשמוח שיש לי טרמפ אני שומע ממנו כי עלי לחזור ליחידה ואני מרותק שבוע בבסיס כי יצאתי לאפטר בבגדי ב
זה באמת היה פאדיחה כי גם הפסדתי אפטר וגם לעמוד מול המפקד שלך בקטע לא נעים שלפני חצי שעה הייתם יחד שמחים ומרוצים.

 

[MIKIMAUS10]

ניקנוק אמיתי

פעם עבדתי בצילומי תוכנית טלוויזיה. המגיש של התוכנית היה מפורסם, אבל פטפטן גדול.
אני ישבתי בחדר הבקרה של האולפן, ליד הבמאי והצוות.
עשינו חזרה באולפן עם המגיש לקראת הצילומים, ובסוף החזרה הבמאי אמר לנתב התמונה על המגיש - אם הוא יתחיל לקשקש יותר מדי אז ננקנק אותו החוצה, נחתוך אותו.
פתאום ראינו את המגיש, שבסוף החזרה עלה מהאולפן לחדר הבקרה, עומד מאחורי הבמאי ושומע הכל.
סימנו לבמאי שיסתובב, הוא הסתובב וראה מאחוריו את המגיש המפורסם עומד חיוור. הבמאי ראה אותו והתחיל לגמגם - אהלן, מה העניינים, מה קורה?
מאז לא ראיתי יותר את הבמאי הזה בתוכניות של אותו מגיש.

 

[מכתש רמון]

פאדיחה תוך כדי "מעקב סמוי"

יש לי ידידה מאוד טוב (מכירים מילדות) שנואשת לגמרי לגבר. כמעט כל יום היא בדייט אחר. אני וחבר טוב שלי אוהבים להסתלבט יחד איתה על זה... בד"כ זה משעשע אותה גם.

בקיצור – איזה ערב אחד רציתי אני והחבר הטוב (נקרא לו 'נחום' לצורך העניין, ולידידה נקרא 'ברוריה') להיפגש איתה בערב אחד, אבל היא אמרה שהיא יוצאת עם מישהו. שאלתי אותה סתם לאן היא תיצא עם הדייט שלה, וכמובן שהיא לא אמרה (היא כנראה ידעה שנשעה לה פאדיחות).
הצעתי לנחום שלי לנסוע לבניין של ברוריה, לעקוב אחריה ולראות לאן היא יוצאת. כמובן שהוא הסכים. נסענו לבניין שלה, תוך כדי שאני מסתמס איתה ומוודא שהיא עדיין לא יצאה מביתה. הגענו ושמנו את עצמינו ב'עמדת תצפית' על הכניסה לבניין שלה. (ממש ניסינו לשחק אותה כמו אנשי מעקב סמויים

).
אנחנו ממתינים כמה דקות, מאוד מתלהבים מ'העמדה הסודית' ומרוצים מעצמינו ופתאום אני שומע מישהי קוראת לי. אני מסתובב ורואה מאחוריי את אמא של ברוריה הולכת עם הכלב!!!! היא שואלת אותנו מה אנחנו עושה פה ואם אני הדייט של הבת שלה. הפכתי להיות כ"כ אדום שעגבנייה נראית כמו גבינה לבנה לעומתי. התחלתי לגמגם שקבעתי עם ברוריה ולא ידעתי שיש לה דייט ונשמעתי מאוד מטומטם.
כמובן שהאמא ספרה הכל לברוריה, והאחרונה כ"כ כעסה עלי שפשוט לא רצתה לדבר איתי בשום אופן כמה ימים אחר כך. (ותבינו שאנחנו ידידים בקשר יום-יומי!!).
כמובן שמאז היא "קצת" פחות משתפת אותי בענייני הגברים שבחייה.

 

[liranzamsh]

פאדיחה שחור על גבי לבן!

הבוסית שלי בעבודה העבירה לי מייל שמישהי ממחלקה אחרת כתבה לה בנושא מסויים.
עניתי לבוסית שלי במייל חוזר שאני חושבת שהמישהי הזו ממש פרחה מטומטת ושעדיף להתעלם ממה שהיא אומרת.
ככה התכתבנו בנינו, וממש ליכלכנו עליה...
לאחר כמה ימים, הייתי צריכה להחזיר לאותה מישהי תשובה על משהו שהיא שאלה ועשיתי זאת על גבי התכתובת הלא מפרגנת...
היא כנראה ראתה את זה וממש נפגעה, כי מאז היא אפילו לא מעיפה אלי מבט.

איזה בושות!!!

 

[חדשה דנדשה נו]

פדיחה שקרתה לי ממש לא מזמן בקולנוע

לאחר תקופה ארוכה של יובש בבילויים, בן זוגי ואני החלטנו סוף סוף לצאת לראות סרט בקולנוע. לא חישבנו טוב את הזמן שייקח לנו להגיע, וגם כרגיל, שוב הGPS בלבל אותי בדרך.
הגענו לחנייה כשהסרט כבר היה אמור להתחיל. שלחתי את בן הזוג לאסוף את הכרטיסים בזמן שאני מחפשת חנייה (הגעתי כמעט עד סוף החניון של הסינמה סיטי).
לאחר שעניינים אלו סודרו, נכנסנו לאולם הקולנוע, וראינו שהפרסומות והטריילרים נגמרו מזמן והסרט כבר התחיל. הכרטיסים היו אצל החבר ואני עקבתי אחריו. היינו אמורים להיות בשורה 6. נכנסנו לתוך השורה וחיפשנו את המקומות שבהם אנחנו אמורים לשבת וראינו שהם תפוסים. אני שהייתי עצבנית מהטעות בדרך ומהלחץ וכבר לא הייתה לי סבלנות אמרתי בכעס לשתי הבנות שישבו שם: "נו, זה לא המקומות שלכן אז תזוזו כבר, אנחנו לא רוצים עכשיו להפריע לכולם. אני לא מבינה מה הקטע!!".
כמובן שכולם בקהל התעצבנו עלינו שעמדנו שם ודיברנו והתווכחנו במשך מספר דקות. דרשנו מהבנות להראות לנו את הכרטיסים שלהן, והן אמרו "הנה שורה 5, כסאות כך כך". וענינו להן שזו הטעות שלהן, הן יושבות בשורה 6 כשהן אמורות להיות ב5!!!
והן התעקשו שזו שורה 5. אז חזרנו ובדקנו והסתבר שה5 כתוב בצורה דומה מאוד ל6 אך זו באמת הייתה שורה 5 ואנחנו סתם הצקנו לשתי הבנות המסכנות האלה. מיד עלינו לשורה מעל להתיישב במקומות שלנו בבושת פנים. מרוב בושה אפילו שכחנו להתנצל....

 

[איכס חצילים בשמן]

פאדיחה שקרתה לי כשהייתי קטנה יותר

קודם כל פרט שולי חשוב- אני בחורה, אחת עדינה.

לפני שנים רבות, אי שם בחטיבת הביניים,
ממש אחרי שעברתי דירה עם ההורים והתחלתי בית ספר חדש,
התחלתי ליצור חברויות חדשות בעיר החדשה.
אחרי מלא התחננויות ההורים רשמו אותי לחוג דרמה כמו שרציתי.
כחלק מהמטלות בשיעורי דרמה היינו צריכים להעלות סוג של הצגה מול הכיתה בקבוצות על תרחיש היסטורי מסוים.
נפגשו קבוצה של כמה בנות בביתי, כתבנו סוג של תסריט והכנו את כל מה שצריך מבחינת אביזרים.
התחלנו להתאמן על ההצגה, שהמשחק יהיה משכנע עד כמה שניתן.
ואז באחת הסימולציות של ההצגה שעשינו, ברגע של שקט מוחלט, יצא לי חתיכת פליצה- משהו רועש כזה ומאוד לא מונוטוני- קול עולה יורד כזה,
חוץ מזה שקיויתי באמת למות [ממש כמו הדמות בהצגה] באותו רגע, נהייתי אדומה יותר מכל עגבניה שראיתם אי פעם, כולם נשפכו מצחוק ברמה של להישכב על הרצפה מרוב היקרעות, אני קיויתי בינתיים שהאדמה תבלע אותי - מה שלא קרה. אני חושבת שכל מי שהיה נוכח באותו חדר זוכר לי את זה עד היום.
אף אחד לא נידה אותי חברתית בגלל התקרית אבל דאגו להזכיר לי את זה בכל הזדמנות.

מאז אני לא אוכלת חצילים יותר.

 

[ling21]

מלך הפאדיחות...

אין מה לעשות...החיים שלנו מלאים בפאדיחות ומבוכות - ולי זה קורה כמעט כל יום...אני יכול ללכת לפסטיבל מספרי סיפורים בחולון ולהעביר שעתים מלאי תוכן...(סטארט טפ..) -
אבל אני ארצה לספר לכם על ה-פאדיחה שמרב שזה מביך גם כשאני נזכר בה - רמת הבושה עולה...

אז ככה:
זה התחיל כמו עוד יום רגיל בעבודה . אנשים הגיעו לעבודה, ישבו מול המחשב, הלכו להפסקת קפה - בקיצור שיגרה .
לאחר הפסקת הצהריים, ניגשתי לשירותים כדי לעשות צרכים בישיבה (מספר 2 אם אתם מתעקשים..) . בגלל שאני מאוד הגייני וגם הגיוני, ריפדתי את האסלה בניירות טואלט.
בסיום קמתי ויצאתי לפינת הקפה שבמקרה באותו הזמן היו שם מנכ"ל החברה, סמנכ"ל ועוד כמה מנהלי מחלקות ..... הם התחילו לצחקק קלות ולא הבנתי מה כ"כ משעשע.

לאחר שחזרתי למקום שלי, קולגה לעבודה העיר לי שיש לי שני פסים של נייר טואלט תלויים לי מהמכנס כלפי מטה.....איזה בושות!!!!!!

כנראה הם ניתלו על המכנסיים ולא נזרקו לאסלה - ואני הלכתי עם שני ניירות טואלט מבצבצים מול כולם .

איפה לקבור את עצמך אחרי זה ???

 

[miriamy]

הפאדיחה הכי גדולה שקרתה לכם

היה לי פעם בוס שהיה איש ענקי במיוחד: גם גבוה כמו כדורסלן, וגם רחב גוף כמו לוחם סומו (רק היה לו חסר להיות ירוק כדי להיות דמות ראשית מסדרת סרטים מצוירת קומית..). ובהתאם למימדיו הוא תמיד היה נוסע בטנדר ענקי שהלם את מידותיו. עד שיום אחד כלו כול הקיצין ובשל עליית מחירי הדלק הוא החליט לחסוך ורכש לו צעצוע חדש שיחסוך לו דלק בנסיעות: טוסטוס קטן וקומפקטי. ובפעם הראשונה שהוא הגיע לעסק עם הטוסטוס ראיתי אותו מרחוק והחוסר בפרופרציות בינו לבין הטוסטוס, גרם לי לשני דברים: 1. להתחיל לצחוק ללא הפסקה, 2. לצעוק לשאר העובדים בעסק: ידעתם שלשרק יש טוסטוס צעצוע חדש?! הייתה רק בעיה אחת קטנה: שכחתי שהוא מקליט ומצלם את העסק כל יום ובלילה עובר על ההקלטה!. למחרת כשהגעתי לעבודה, אחרי לילה לא שינה, מכיוון שנזכרתי בבעיה הקטנה הזו, הוא עמד בכניסה ואמר לי: לא ידעתי שאת כזו מעריצה גדולה של סרטי שרק...!. ואני האדמתי כולי מהפאדיחה וברחתי ממנו לעמדה שלי וקברתי עצמי בעבודה...

 

[Googon]

פאדיחת התמונה המביכה

טוב... קודם כל מבוא קצר לסיפור:

את זוגתי היקרה הכרתי עת שתרגלתי באוניברסיטה במרכז הארץ. חלקנו משרד משותף, ותוך כדי התואר נהיינו זוג. היה לנו במשרד לוח והיינו נוהגים לכתוב מסרי אהבה אחד לשני.
והנה הסיפור:
באחד הימים הייתה לי בחינה לא קלה והחברה כתבה לי ברכת הצלחה עם כינוי חיבה מיוחד שמיועד רק לי. זה היה ממש חמוד מצידה, והייתי צריך למחוק את הלוח כדי שאנשים אחרים לא יראו מה כתוב שם, אז צילמתי את הברכה בטלפון הנייד שלי למזכרת.
כמה ימים אחר כך נפגשנו אני וחברתי עם זוג חברים מאוד טובים שלנו באיזו מסעדה. תוך כדי הארוחה חברתי החליטה לצלם את הזוג האוהב בטלפון הנייד שלי, ונתנה להם לראות את התמונה. כמובן שהם התחילו לדפדף בתמונות בכוונה כדי להלחיץ אותנו. האמת שלא חשדתי בכלל שיש לי תמונה מביכה כלשהי בנייד, אבל תוך כמה רגעים תפסה את עיניהם תמונת הברכה עם הכינוי המביך. אני מצרף לפה את התמונה מהמצלמה שלי כדי שתבינו כמה היה זה לא נעים... בואו נגיד שגם אני וגם החברה שלי רצינו פשוט להיעלם מהעולם הזה באותו הרגע.
מקווה שזה לא יסגיר אותי

(כי יש פה בפורום 2 אנשים שמכירים את הסיפור שלי, אז אני כותב ב-user חליפי).
כמובן שהזוג משתמש הרבה פעמים בכינוי הזה כדי להרגיז אותי.

 

[קרמיט524]

חחחחחחחחחחח

 

[צוחה]

הפאדיחה שלי

הלכתי בשדרות רוטשילד בתל אביב עם עוד חבר וראיתי ממרחק כלב שחור גדול ויפה.
איך שאני מסתכל עליו, אני רואה שהוא מרים את הראש וקולט גם אותי.
אני ממשיך ללכת ונותן שריקה, הכלב נעמד!
אני מתלהב לי, ממשיך ללכת ומוחא כפיים לכיוון הכלב.
הכלב נותן שני צעדים, ואז אני מכה עם הידיים על הברכיים.
הכלב מתחיל לרוץ אלי, ואני עם חיבתי הגדולה לכלבים מתרגש מאוד..
הוא מתקרב אלי במהירות ואז עובר אותי בריצה לאיזה כלב שנמצא מאחורי!!!

בקיצור, כלב ייבש אותי!

 

[מסוקסת]

הפדיחה שלי...

התקשרתי לבעלי (אז חבר שלי) והתחלתי לדבר איתו על דברים סודיים ואנטימיים
בסוף זה היה חבר שלו..פדיחה

 

[avibr95514]

הפאדיחה הכי קורעת

הפאדיחה הכי קורעת שקרתה לי היא
שאני ואשתי היינו חברים הייתי בבית הוריה וההורים שלה היו אמורים לצאת לאירוע, הם הלכו ונשארנו אני וחברתי לבד, כמובן התחלנו מייד להתמזמז על השטיח בסלון, ולא שמנו לב שאבא שלה חזר הביתה כי הוא שכח משהוא, כמובן הוא טפס אותנו על חם , זו הייתה הפאדיחה של החיים

 

[Tsachi6]

ס'עמק

אני באמת לא מצליח להיזכר בשום פדיחה