"מאמינים מוסלמים"
איך אתה מגדיר את זה? לא הבנתי
זה כמו שבחורה אומרת :
אני מאמינה ואני מוסלמית אבל לא מקבלת את החיג'אב למשל, סתם דוגמה. "אני צריכה מישהו שישכנע אותי בו". ואז כל אחד מתחיל למצוא לעצמו בירורים, ופרשנויות , כשהוא מצהיר שהוא מאמין מוסלמים שמאמין "בכל" הקוראן. אבל רגע, הרי הקוראן הציג את דעותיו בנושא הזה. לאן הן נעלמו?
אבל אם היא מוסלמית (ומסלמה אמרהא לאללא ומקבלת ממנו הכל כמו המושג של הדת שלה שהיא הצהירה שהיא מאמינה בו) ואומרת "בולשיט". זה במקביל נחשב לזלזול /הכחשה. איך זה מסתדר ביחד? עדיף כבר לשכנע אותה בכלל באיסלאם.
יש הבדל בין הכחשה/ זיבולי המובהרים שהם כך באמת בקוראן,
לבין מי שאומר
"אני יודע שזה נכון אבל אני לא מוכן / לא אעמוד בזה."
כנות אצלי עולה על הכחשה. בערבית כשהכחשה עולה על כנות זה נקרא افتراء.
שוב שבקוראן אין לבני אדם זכות להעניש את אותם אנשים שאומרים כך אלא מדגיש את העובדה בלהזכיר להם. (فذكر انما انت مذكر لست عليهم بمسيطر)
איך אתה מגדיר את זה? לא הבנתי
זה כמו שבחורה אומרת :
אני מאמינה ואני מוסלמית אבל לא מקבלת את החיג'אב למשל, סתם דוגמה. "אני צריכה מישהו שישכנע אותי בו". ואז כל אחד מתחיל למצוא לעצמו בירורים, ופרשנויות , כשהוא מצהיר שהוא מאמין מוסלמים שמאמין "בכל" הקוראן. אבל רגע, הרי הקוראן הציג את דעותיו בנושא הזה. לאן הן נעלמו?
אבל אם היא מוסלמית (ומסלמה אמרהא לאללא ומקבלת ממנו הכל כמו המושג של הדת שלה שהיא הצהירה שהיא מאמינה בו) ואומרת "בולשיט". זה במקביל נחשב לזלזול /הכחשה. איך זה מסתדר ביחד? עדיף כבר לשכנע אותה בכלל באיסלאם.
יש הבדל בין הכחשה/ זיבולי המובהרים שהם כך באמת בקוראן,
לבין מי שאומר
"אני יודע שזה נכון אבל אני לא מוכן / לא אעמוד בזה."
כנות אצלי עולה על הכחשה. בערבית כשהכחשה עולה על כנות זה נקרא افتراء.
שוב שבקוראן אין לבני אדם זכות להעניש את אותם אנשים שאומרים כך אלא מדגיש את העובדה בלהזכיר להם. (فذكر انما انت مذكر لست عليهم بمسيطر)
