CF
אני חושבת שתפוז צריכים להוסיף אפשרות של |ההטיה| ו-|סהטיה|. כמה נוח היה לפרסם ככה פאנפיקים.
אני יודעת שאמרתי שאני אכתוב דברים שהם לא גייל\קטניס... אבל אי אפשר לכפות על עצמך מוזה
254 מילים, PG, וחוץ מהתודה הברורה לקולינס (איזה תודה?!
) אני רוצה להודות ליעל אכמון על תרגום מצוין ששאלתי ממנו כמה משפטי מפתח. אה, וכן, תדמיינו שההדגשה זה הטיה, פשוט חבל לי לצרף קובץ בשביל כזה פיק קצר.
"אני אוהב אותך."
נדרשות לי שניות בודדות לעכל שלוש מילים שמייצגות חמש שנים. אני רוצה לעצור את הזמן- בין אם זה כדי לחשוב על התשובה ההולמת ביותר, ובין אם כדי לתת לחמימות גופו של גייל להשתהות לשניה נוספת על עורי שלי. אני עומדת על קצות אצבעותיי, נותנת למצחו להיצמד לשלי, להבל פיו הרך לדגדג את שפתיי. כפות הידיים שלי עוטפות את עורפו ואני יכולה לחוש את ליבו הולם כנגדן, או שאולי בכלל זה ליבי שלי.
ואולי הם פועמים יחד, כאחד.
אני תוהה אם אני אמורה להיות מופתעת, הרי שנים הגדרנו זאת כחברות. כינויים מטופשים, הקנטות, תחרויות ציד; ימים של ריצה ברגליים יחפות על דשא האחו הלח וימים של התרגעות על מדף הסלע ששייך רק לשנינו. אני נזכרת במבטים וחיוכים כמוסים, בידיים שלובות, בהבטחות שלא נאמרו מעולם, פשוט כי הן היו מובנות מאליהן. באושר, שניסה לדחוק ככל האפשר את גבולותיו הצרים והצפופים, ואולי הצליח.
אני שואפת ריחות של עור רטוב משלג ועשן ותפוחים, ריחות של כל ימי החורף שחלקנו לפני המשחקים; מחזקת את אחיזתי ונזכרת ברגעים בודדים בהם זכיתי להיעטף באותן זרועות שתמיד היו שם כדי להגן עליי, בדקות היחידות בהן שפתיים יבשות נלחצו אל שפתיי הקפוצות שלי, מלוות בריח תפוזים. עד כה כיניתי אותו חבר טוב, אבל בזמן האחרון נדמה שהמילה אינה הולמת עוד את מקומו של גייל בחיים שלי.
נדרשת לי עוד שניה כדי להבין שהם אכן פועמים יחד. ליבו בין אצבעותיי, ליבי על חזו שלו.
הכל נראה ברור כל כך לפתע, שאני תוהה למה לכך לי זמן רב כל כך להבין.
אם זו לא אהבה, לעולם לא אדע מה כן.
"אני יודעת."
---
|סאינטרפרטציה של נוי לרגעים בספר שאח"כ נעשה להם עוול|