עזר, גם אני הייתי כותבת אותו משפט לגלעד
וזה לא אומר שכתבתי את המשפט הזה לכל המנותחים.
קראתי מספר מנותחי תריסריון, לאורך שנים (בניגוד אליך, שהוותק שלך הוא פחות משנה). יש סיפורים קשים מאוד מאוד, כך שאם אתה לא שוקל 210 ק"ג, או מספר סיפור בעייתי ביותר מבחינת התנהגות, ובכלל - לא מדבר על ד"ר קידר אלא על מנתחים אחרים - אני אומרת לך בריש גלי: שלא תעז לחשוב בכלל על מעקף תריסריון.
במשך 7 השנים שאני פה, יצא לי להציע למנותח אחד לשקול מעקף תריסריון (או הסוג השני של מעקף תריסריון, עם שם אחר), וכמובן רק אצל ד"ר קידר. אני לא זוכרת למה, אבל הסיפור שלו גרם לי להרגיש שדווקא הפיתרון הזה כנראה מתאים לו יותר מאשר פתרונות אחרים.
אז לא שללתי את הניתוח כעיקרון, אבל בפועל יוצא שלרוב המנותחים אני אגיד: שלא תעז לחשוב על זה בכלל.
היו כמה סיפורים של מועמדים לניתוח, שמנתחים (שאינם ד"ר קידר) הציעו להם לעשות מעקף תריסריון, והזהרנו אותם שלא יעזו, כי אין למנתחים הללו שום ניסיון בתריסריון. שלא יהיו שפני ניסיון. אם הם היו מתאימים לתריסריון, היינו אומרים להם ללכת לד"ר קידר, אבל כיוון שהם לא התאימו בכלל (BMI42...), הכעס על המנתחים שהציעו להם תריסריון היה גדול עוד יותר.
גם ד"ר קידר הציע לא פעם תריסריון למי שהתאים לו יותר שרוול או מעקף, והבעתי דעה מתנגדת לרעיון הזה. הרגשתי כאילו היד שלו קצת קלה מידי על התריסריון. אבל זה היה מאוד מזמן. יכול להיות שבשנים האחרונות השתנו הדברים.
קראתי גם מנותחי תרסריון מרוצים. אך לצערי, רובם ככולם היו שנה או פחות מהניתוח, וזה לא קריטריון.
הסיפורים הבעייתיים של כמה שנים אחרי הניתוח דיברו על התעלפויות ברחוב, כולל חבטות בראש וזעזוע מוח שדרש אח"כ שיקום תפקוד ממושך..., ברזל שלא נספג בגוף אם לא שחייבים לעשות עירוי דרך הווריד באופן קבוע (ומבלים במיון לעיתים קרובות מידי במשך החיים), מצבי שירותים בלתי נסבלים בעליל, איכות חיים נוראה, וחובה של ניתוח חוזר להארכת המעי.
אז אני שמחה שהיום, פחות משנה לאחר הניתוח, הבדיקות מראות שהכל טוב, אבל אשמח הרבה יותר לשמוע שגם עוד 3 שנים, ועוד 7 שנים, ועוד 30 שנה, ובכלל עד גיל שיבה טובה, הבדיקות אותו כנ"ל, ולא היה צורך בניתוח תיקון, ולא היתה בעיה בהשקות, ולא דליפה, ולא היתה חסימת מעי, ולא הצטבר לאורך זמן חוסר תזונתי, והשלד בסדר גמור ולא שביר ופריק, ובשירותים נסבל ואיכות החיים תקינה.
זה לא שחס ושלום אני מנבאת לך שחורות! ממש לא. אני יכולה להאמין שיש סיכוי רב שהניתוח יצליח למנותח לאורך החיים. אבל יש גם סיכוי רב לזוועות שכתבתי, אז לכן אני לא ממליצה או ממליצה שלא ברוב הגורף של המקרים.
אתה מכיר זקן מנותח תריסריון? זקנים עלולים לסבול מתת תזונה למרות שהם אוכלים, ולא יכולים לאכול הרבה. איך הזקן יקפיד על צריכת חלבונים מספקת? לא יודעת, כי אני לא מכירה זקנים מנותחי תריסריון. אז למה שאני לא אפחד אם יש פה הימור לא פשוט לטווח הארוך? בגלל שיש כמה הצלחות לאורך 3 שנים מכסימום?...