איחוד שרשורים שונים
- פותח הנושא קוביd1
- פורסם בתאריך
חובה להבין מה משמעות הניתוחים
אם יש לך התחלה של סכרת, למה צריך ניתוח נוסף?
לכולם יש התחלה של סכרת במשקל 140 קילו ואפילו פחות, ולכולם הכל יורד עם ההרזיה.
טריגליצרידים גבוהים זה פחמימות. אם תפסיק לצרוך סוכר (במידה ואתה צורך) ותמשיך לרזות כל הערכים הללו יירדו.
מה פתאום ניתוח נוסף כי עשית בדיקות דם?
קראת ששרוול פותר את הבעיה. אז האמת היא שכל הניתוחים מתמודדים יפה עם הבעיה. רוב המנותחים הגדול סילק את הסכרת לחלוטין. רק שבסטטיסטיקה, הרוב הזה קצת יותר גדול כשמדובר בשרוול, ועוד יותר גדול כשמדובר במעקף קיבה.
אבל מה איכפת לך אם הסכרת שבכלל אין לך תיעלם אם תהיה 70% ממנותחי הטבעת או 80% ממנותחי השרוול או 90% ממנותחי מעקף הקיבה? זה משנה לך? בכל מקרה אין לך סכרת, ומה שנצפה יעוף כלא היה.
לי היה במשך 6 שנים גלוקוז בדם 110, שזה "טרום סכרת", ומה עוד שחצי מהמשפחה שלי מתה מסכרת. היום יש לי בין 70 ל-80, וזה התאזן כבר שנה אחרי הניתוח.
הטריגליצרידים שהיו גבוהים אצלי (אבל לא פי 5) התאזנו לחלוטין.
אם יש לך התחלה של סכרת, למה צריך ניתוח נוסף?
לכולם יש התחלה של סכרת במשקל 140 קילו ואפילו פחות, ולכולם הכל יורד עם ההרזיה.
טריגליצרידים גבוהים זה פחמימות. אם תפסיק לצרוך סוכר (במידה ואתה צורך) ותמשיך לרזות כל הערכים הללו יירדו.
מה פתאום ניתוח נוסף כי עשית בדיקות דם?
קראת ששרוול פותר את הבעיה. אז האמת היא שכל הניתוחים מתמודדים יפה עם הבעיה. רוב המנותחים הגדול סילק את הסכרת לחלוטין. רק שבסטטיסטיקה, הרוב הזה קצת יותר גדול כשמדובר בשרוול, ועוד יותר גדול כשמדובר במעקף קיבה.
אבל מה איכפת לך אם הסכרת שבכלל אין לך תיעלם אם תהיה 70% ממנותחי הטבעת או 80% ממנותחי השרוול או 90% ממנותחי מעקף הקיבה? זה משנה לך? בכל מקרה אין לך סכרת, ומה שנצפה יעוף כלא היה.
לי היה במשך 6 שנים גלוקוז בדם 110, שזה "טרום סכרת", ומה עוד שחצי מהמשפחה שלי מתה מסכרת. היום יש לי בין 70 ל-80, וזה התאזן כבר שנה אחרי הניתוח.
הטריגליצרידים שהיו גבוהים אצלי (אבל לא פי 5) התאזנו לחלוטין.
לאופירה
תודה על התשובה
יש סטסטיקות בדוקות
על סילוק סכרת בניתוח טבעת ??
איפה אפשר לקרוא ..?
ברור לי שהחלק הכי חשוב זה ההרזיה
ובזה אין לי תלונות הטבעת פתרה לי את הבעיה
אבל אני רוצה לפתור את שאר הבעיות שלי
לפי הדיאטנית שלי
בניתוח טבעת
סכרתי תמיד ישאר סכרתי
גם כשהוא מאוזן
הוא יצטרך לשמור על דיאטה מאוד קפדנית
ולהתנזר לחלוטין מפינוקים שונים
(למשל תני לי לשאול אותך שאלה אישית היום אחרי שהבדיקות דם שלך בסדר ..את מרשה לעצמך מידי פעם גלידה או ממתק וכולי וכולי
ממה שהבנתי ממנה
בניתוח טבעת המצב שונה
אף אחד לא בטוח למה או איך זה קורה
אבל העובדות מראות
שיש ירידה ברמת הסוכר והטרגלרצדים ושאר מרעין בישים
כבר מהיום הראשון אחרי הניתוח וזה בלי שהורדת גרם
יש שינוי הורמנליים שונים בגוף
ואחד מהם הוא הספיגה של האינסולין בגוף
בשורה התחתונה סכרתי שהיה סכרתי
אחרי שרוול
יכול להרשות לעצמו גלידה וכלי וכולי בלי הרגשות של " אני חופשר לעצמי את הקבר "
בבקשה
תקני אותי עם אני טועה ...
תודה על התשובה
יש סטסטיקות בדוקות
על סילוק סכרת בניתוח טבעת ??
איפה אפשר לקרוא ..?
ברור לי שהחלק הכי חשוב זה ההרזיה
ובזה אין לי תלונות הטבעת פתרה לי את הבעיה
אבל אני רוצה לפתור את שאר הבעיות שלי
לפי הדיאטנית שלי
בניתוח טבעת
סכרתי תמיד ישאר סכרתי
גם כשהוא מאוזן
הוא יצטרך לשמור על דיאטה מאוד קפדנית
ולהתנזר לחלוטין מפינוקים שונים
(למשל תני לי לשאול אותך שאלה אישית היום אחרי שהבדיקות דם שלך בסדר ..את מרשה לעצמך מידי פעם גלידה או ממתק וכולי וכולי
ממה שהבנתי ממנה
בניתוח טבעת המצב שונה
אף אחד לא בטוח למה או איך זה קורה
אבל העובדות מראות
שיש ירידה ברמת הסוכר והטרגלרצדים ושאר מרעין בישים
כבר מהיום הראשון אחרי הניתוח וזה בלי שהורדת גרם
יש שינוי הורמנליים שונים בגוף
ואחד מהם הוא הספיגה של האינסולין בגוף
בשורה התחתונה סכרתי שהיה סכרתי
אחרי שרוול
יכול להרשות לעצמו גלידה וכלי וכולי בלי הרגשות של " אני חופשר לעצמי את הקבר "
בבקשה
תקני אותי עם אני טועה ...
אתקן - לא אותך אלא את הדיאטנית.
פה מתואר מחקר אחד שטוען שאחוזי היעלמות הסכרת במנותחי טבעת היה 50%, ומחקר אחר שטוען ל-73% במנותחי טבעת.
זה מאמר של הדיאטנית הבריאטרית המנוסה וד"ר קידר המומחה הגדול, ואני די סומכת על חוסר הטייה במאמר זה.
וזה מאמר לפני כ-6 שנים, על מחקרון שנערך במנותחי טבעת והראה על 73% של ריפוי סכרת, אצל מנותחים שהיתה להם סכרת לפחות שנתיים.
(אפשר לחפש בגוגל עוד מאמרים).
ואל תשכח שלך אין שום סכרת!
עכשיו, בכל המאמרים המדברים על ריפוי מסכרת ע"י ניתוחים בריאטריים, אומרים במפורש שיש תיאוריות והשערות מדוע הסכרת נעלמת כתוצאה משינוי הורמונלי זה או אחר, אבל אין וודאות לגבי העניין ההורמונלי הזה. אז איך הדיאטנית שלך קובעת שבניתוח שרוול או מעקף השינוי ההורמונלי גורם להיעלמות הסכרת לחלוטין, והאדם יכול לאכול סוכר כמה שהוא רוצה?
מניין היא קובעת שהסכרת תיעלם, כאשר במאמרים שקראתי כתוב שלאורך השנים, היעלמות הסכרת במעקף ובשרוול גם כן תלויה בשמירה על הירידה במשקל. אם האדם יעלה במשקל, אז הסכרת תחזור. אז איך יתכן לקבוע שאחרי השרוול/המעקף הסכרתי לא יהיה שוב סכרתי?...
ובכלל, איזה ניסיון יש לדיאטנית שלך עם מנותחי טבעת? האם היא דיאטנית בריאטרית שמכירה הרבה מאוד מנותחים?
בכלל, למה אינפורמציה כזו לא מסרו לך לפני שהחלטת על ניתוח? עכשיו, אחרי הניתוח מספרים לך את הסיפורים האלה?
אני אוכלת כמעט כל יום שוקולד, גלידה או עוגיות. זו בעיה גדולה אצלי, לאחר שבעבר היו לי יותר כוחות נפש להימנע מסוכר באוכל.
הגלוקוז בדם (להזכירך - חצי משפחה מתה מסכרת) נשאר בין 70 ל-80 בצום. פעם הוא גם היה 69.9, וירד מהגבול התחתון...
מה איכפת לי אם הירידה בסכרת היא כבר ביום הראשון לניתוח או רק אחרי ההרזיה, אם לאורך השנים היא תלויית הרזיה בלבד?
ובפרט מה איכפת לך, אם אין לך שום סכרת עדיין? תכל'ס, הרזייה מסדרת לנו את הבעיה עם הסכרת, ובוודאי שאת הבעיה למי שעדיין אין לו סכרת...
ואגב, הורמון הגרלין הזה, שכותבים שהוא מסולק בניתוח השרוול, והוא אחראי גם לתיאבון וגם לספיגה של האינסולין - קודם כל לא בהכרח נעלם לאחר ניתוח שרוול. מחקרים הראו שיש אחוזי מנותחים שהוא לא נעלם להם. וכן הראו המחקרים שאחרי כשנה-שנתיים הוא חוזר ומופיע. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בשביל זה לעשות ניתוח רביזיה מסוכן מאוד לאדם שבכלל אין לו סכרת?...
יש הרבה עקרונות מדוקלמים בעולם הבריאטריה. למשל שהורמון הגרלין מסולק בכריתת הקיבה. שדמפינג יש במעקף קיבה ולא בשרוול או טבעת. שבטבעת יש המון סיבוכים, ו-50% מהטבעות מוצאות בניתוח בתוך 7 שנים.
אבל המציאות מראה שעקרונות לחוד ומציאות לחוד, וכל מקרה לגופו. יש אנשים בלי שום סיבוכים בטבעת לאורך השנים (וכל המקרים של ניתוחי הוצאת טבעת ששמעתי עליהם יכלו להימנע בהתנהגות מונעת מלכתחילה, אם היתה ניתנת הדרכה. הורמון הגרלין לא נעלם לכל האנשים, וחזר אחרי שנים, ודמפינג לא כל מעוקפי הקיבה חוו עם אכילת הרבה סוכר, ואילו בשרוול גם חוו דמפינג. אז אין כללים ואין חוקים מוחלטים.
ובכלל, כבר שמעתי אינסוף סיפורים על רופאים ש"קבעו" כל מיני קביעות רפואיות שונות, ונאלצו אחרי תפילה טובה של החולה להודיע שהמחלה נעלמה איכשהו...
אז בוא לא ניתן לרופאים לקבוע דברים.
עשית ניתוח טבעת - תן לו לעבוד.
במילא אין לך סכרת, ועם ההרזיה יירדו גם ערכי הסוכר שקיימים היום. איזו סיבה לרוץ לעשות שרוול היום? תעשה אם חס ושלום לא תהיה מספיק ירידה בטבעת או יהיו סיבוכים במשך השנים. אז מה אם בינתיים לא יהיה לך הרבה סוכר בצום בגלל הרזיה ולא בגלל סילוק הורמונים? העיקר שערך הגלוקוז יהיה תקין, ולא משנה מה הסיבה.
פה מתואר מחקר אחד שטוען שאחוזי היעלמות הסכרת במנותחי טבעת היה 50%, ומחקר אחר שטוען ל-73% במנותחי טבעת.
זה מאמר של הדיאטנית הבריאטרית המנוסה וד"ר קידר המומחה הגדול, ואני די סומכת על חוסר הטייה במאמר זה.
וזה מאמר לפני כ-6 שנים, על מחקרון שנערך במנותחי טבעת והראה על 73% של ריפוי סכרת, אצל מנותחים שהיתה להם סכרת לפחות שנתיים.
(אפשר לחפש בגוגל עוד מאמרים).
ואל תשכח שלך אין שום סכרת!
עכשיו, בכל המאמרים המדברים על ריפוי מסכרת ע"י ניתוחים בריאטריים, אומרים במפורש שיש תיאוריות והשערות מדוע הסכרת נעלמת כתוצאה משינוי הורמונלי זה או אחר, אבל אין וודאות לגבי העניין ההורמונלי הזה. אז איך הדיאטנית שלך קובעת שבניתוח שרוול או מעקף השינוי ההורמונלי גורם להיעלמות הסכרת לחלוטין, והאדם יכול לאכול סוכר כמה שהוא רוצה?
מניין היא קובעת שהסכרת תיעלם, כאשר במאמרים שקראתי כתוב שלאורך השנים, היעלמות הסכרת במעקף ובשרוול גם כן תלויה בשמירה על הירידה במשקל. אם האדם יעלה במשקל, אז הסכרת תחזור. אז איך יתכן לקבוע שאחרי השרוול/המעקף הסכרתי לא יהיה שוב סכרתי?...
ובכלל, איזה ניסיון יש לדיאטנית שלך עם מנותחי טבעת? האם היא דיאטנית בריאטרית שמכירה הרבה מאוד מנותחים?
בכלל, למה אינפורמציה כזו לא מסרו לך לפני שהחלטת על ניתוח? עכשיו, אחרי הניתוח מספרים לך את הסיפורים האלה?
אני אוכלת כמעט כל יום שוקולד, גלידה או עוגיות. זו בעיה גדולה אצלי, לאחר שבעבר היו לי יותר כוחות נפש להימנע מסוכר באוכל.
הגלוקוז בדם (להזכירך - חצי משפחה מתה מסכרת) נשאר בין 70 ל-80 בצום. פעם הוא גם היה 69.9, וירד מהגבול התחתון...
מה איכפת לי אם הירידה בסכרת היא כבר ביום הראשון לניתוח או רק אחרי ההרזיה, אם לאורך השנים היא תלויית הרזיה בלבד?
ובפרט מה איכפת לך, אם אין לך שום סכרת עדיין? תכל'ס, הרזייה מסדרת לנו את הבעיה עם הסכרת, ובוודאי שאת הבעיה למי שעדיין אין לו סכרת...
ואגב, הורמון הגרלין הזה, שכותבים שהוא מסולק בניתוח השרוול, והוא אחראי גם לתיאבון וגם לספיגה של האינסולין - קודם כל לא בהכרח נעלם לאחר ניתוח שרוול. מחקרים הראו שיש אחוזי מנותחים שהוא לא נעלם להם. וכן הראו המחקרים שאחרי כשנה-שנתיים הוא חוזר ומופיע. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בשביל זה לעשות ניתוח רביזיה מסוכן מאוד לאדם שבכלל אין לו סכרת?...
יש הרבה עקרונות מדוקלמים בעולם הבריאטריה. למשל שהורמון הגרלין מסולק בכריתת הקיבה. שדמפינג יש במעקף קיבה ולא בשרוול או טבעת. שבטבעת יש המון סיבוכים, ו-50% מהטבעות מוצאות בניתוח בתוך 7 שנים.
אבל המציאות מראה שעקרונות לחוד ומציאות לחוד, וכל מקרה לגופו. יש אנשים בלי שום סיבוכים בטבעת לאורך השנים (וכל המקרים של ניתוחי הוצאת טבעת ששמעתי עליהם יכלו להימנע בהתנהגות מונעת מלכתחילה, אם היתה ניתנת הדרכה. הורמון הגרלין לא נעלם לכל האנשים, וחזר אחרי שנים, ודמפינג לא כל מעוקפי הקיבה חוו עם אכילת הרבה סוכר, ואילו בשרוול גם חוו דמפינג. אז אין כללים ואין חוקים מוחלטים.
ובכלל, כבר שמעתי אינסוף סיפורים על רופאים ש"קבעו" כל מיני קביעות רפואיות שונות, ונאלצו אחרי תפילה טובה של החולה להודיע שהמחלה נעלמה איכשהו...
אז בוא לא ניתן לרופאים לקבוע דברים.
עשית ניתוח טבעת - תן לו לעבוד.
במילא אין לך סכרת, ועם ההרזיה יירדו גם ערכי הסוכר שקיימים היום. איזו סיבה לרוץ לעשות שרוול היום? תעשה אם חס ושלום לא תהיה מספיק ירידה בטבעת או יהיו סיבוכים במשך השנים. אז מה אם בינתיים לא יהיה לך הרבה סוכר בצום בגלל הרזיה ולא בגלל סילוק הורמונים? העיקר שערך הגלוקוז יהיה תקין, ולא משנה מה הסיבה.
טבעת וסכרת
על פשעיי אני הולכת לספר עכשיו, עברתי ניתוח טבעת לפני 6 שנים. לפי בדיקות דם היתה לי סכרת גבולית (עם רקע משפחתי לא מבוטל)
וגם רמת הטריגליצרידים היתה גבוהה,לאחר הניתוח הבדיקות מראות שהכל נעלם לחלוטין. אני אוכלת מתוקים והרבה, אני מאוד לא ממליצה על כך, אבל סכרת אין לי גם כך. נראה לי שזה שהורדתי באופן דרסטי אכילה של פחמימות
זה הגורם העיקרי להעלמות הסכרת. הפסקתי לאכול פיתות,קרואסונים בורקסים ועוגות אך אני צורכת הרבה שוקולד.(גיליתי שיש המווון סוכר גם בפחממות מלוחות.)
בכל מקרה אני לא חושבת שיאשרו לך ניתוח ארבעה חודשים אחרי ניתוח אחד, ובמיוחד שבנתיים אתה מתמודד יפה עם הניתוח שעשית.
בהצלחה רבה
על פשעיי אני הולכת לספר עכשיו, עברתי ניתוח טבעת לפני 6 שנים. לפי בדיקות דם היתה לי סכרת גבולית (עם רקע משפחתי לא מבוטל)
וגם רמת הטריגליצרידים היתה גבוהה,לאחר הניתוח הבדיקות מראות שהכל נעלם לחלוטין. אני אוכלת מתוקים והרבה, אני מאוד לא ממליצה על כך, אבל סכרת אין לי גם כך. נראה לי שזה שהורדתי באופן דרסטי אכילה של פחמימות
זה הגורם העיקרי להעלמות הסכרת. הפסקתי לאכול פיתות,קרואסונים בורקסים ועוגות אך אני צורכת הרבה שוקולד.(גיליתי שיש המווון סוכר גם בפחממות מלוחות.)
בכל מקרה אני לא חושבת שיאשרו לך ניתוח ארבעה חודשים אחרי ניתוח אחד, ובמיוחד שבנתיים אתה מתמודד יפה עם הניתוח שעשית.
בהצלחה רבה
משהו חשוב שיש לי להגיד, בנוסף -
הרפואה המערבית "מקסימה" בתכונה אחת שלה, שהיא מפרידה (כמעט מבתרת) את גוף האדם לחלקים חלקים, וממנה רופא ותחום רפואי לכל אצבע וברך, בנפרד.
הנפש היא תחום נפרד, ואפילו היא מחולקת למחלות מחלות, ורופאי הגוף למיניהם מתעלמים ממנה ולא מתייחסים אליה. הרופא של הזרת לא מתעניין בלב, והרופא של הלב לא מתעניין בכליות ובטח שלא מעניינת אותו הברך או הקרסול.
כאילו שום דבר לא קשור זה בזה לאותו הגוף.
משחקים באשליה שיכולים לברוא כבשה, לברוא אדם באמצעות כל הידע הרפואי הזה בגוף האדם, ולא מבינים שככה לא עובד גוף האדם, אלא הכל מכלול, שהאנושות לא יכולה להבין בו כלום.
אז הדיאטנית המקסימה מספרת לך על מחקרים ומסקנות נחרצות, מגובות בעובדות בשטח, שהשרוול הופך את הסוכרתי לבריא מלידה, ואילו הטבעת סתם עוצרת לו את הסכרת, אבל אם הוא לא ישמור, הסכרת תחזור... (כאילו שאם המשורוול ישמין, הסכרת לא תחזור לו...). אני כבר לא מדברת על כך שבגלל חודשיים של טרום סכרת, כבר קיבלת רושם שאתה סכרתי, כאשר אתה לא! (אני הייתי 6 שנים בטרום סכרת, ולא היתה לי שום סכרת).
אבל היא שוכחת שיש לך מחלה אחרת - השמנה מורבידית. וטבעה של מחלה זו הוא שיבוש במאזן המטבולי באופן שכעובדה בשטח אתה משמין בקלות ומרזה בקושי. אז צריך ניתוח, לצערנו. ואם אתה לא רוצה לשכב כל שלוש שנים לניתוח חדש (ואתה עוד רוצה אחרי 4 חודשים כבר לעשות את זה...) אתה צריך להחדיר לראשך שצריך לשמור על תזונה נכונה כל החיים עד 120. נקודה. כמו חולה סכרת, אפילו שאתה לא חולה סכרת.
גם אם צריכת סוכר לא תגרום לתקלה באינסולין ובלבלב, שגורמת סכרת, היא תפגע אנושות בחילוף החומרים ותחמיר את מחלת ההשמנה שלך ושלי. אכילה בלתי מאוזנת אינה פריבילגיה לבעל השמנה מורבידית, אם הוא לא רוצה להחמיר את מחלתו.
הגוף שלך הוא מכלול, לא רק מחלות נפרדות אלא מהות אחת כוללת. לשאוף לתזונה בריאה ומאוזנת ואורח חיים בריא, אתה צריך כל החיים. גם ככה אתה רואה, שעם כל המודעות והשאיפה שלי, אני לא מצליחה להימנע מעוגיות כי הגוף שלי הוא גם נפש. אז אם לא הייתי לפחות בשאיפה ובמודעות, מה היה מצב ההשמנה שלי היום?
מייעצים לך אשליות ומתירים לך צריכת סוכר, כי "מוכח שיש שינוי הורמונלי, למרות שלא מבינים איך זה עובד"... (אם לא מבינים איך זה עובד, שלא יסיקו מסקנות מעשיות מטומטמות!).
ומה התוצאה של הייעוץ הדיאטני? שקיבלת הרגשה, 4 חודשים אחרי ניתוח פולשני שמעוות את מערכת העיכול, ש"טעית בבחירת סוג הניתוח" ו"צריך מהר לעשות רביזיה" (למרות שאפשר למות ממנה בקלות...). ככה הורגים אנשים.
"הטוב שברופאים לגיהנום".
זה נקרא "הניתוח הצליח אבל החולה מת". כלומר ריפאו את החולה היטב באמצעות הטכניקה והתזה הרפואית, אבל הוא מת מסיבה רפואית אחרת שהתזה/טכניקה הזו לא התייחסה אליה, כי זה לא קשור...
את גוף האדם ברא אלוקים. הוא דורש ממנו לוותר על תאוות האכילה כמיטב יכולתנו, ולהפנים שאנחנו לא יכולים לעשות בעולם שלו מה שבא לנו.
להיכנע לאמת ולמציאות ולהכיר ביכולתנו המוגבלת כבני אדם "לנהל" את העולם, את הגוף שלנו, את החיים ואת המחלות.
תוריד את הראש, תציית לטבע. תתמודד.
(אפילו אם אתה לא מצליח - לפחות תדע לאן לשאוף, וביום שתהיה מסוגל תהיה כבר מיומן לעשות את זה).
הרפואה המערבית "מקסימה" בתכונה אחת שלה, שהיא מפרידה (כמעט מבתרת) את גוף האדם לחלקים חלקים, וממנה רופא ותחום רפואי לכל אצבע וברך, בנפרד.
הנפש היא תחום נפרד, ואפילו היא מחולקת למחלות מחלות, ורופאי הגוף למיניהם מתעלמים ממנה ולא מתייחסים אליה. הרופא של הזרת לא מתעניין בלב, והרופא של הלב לא מתעניין בכליות ובטח שלא מעניינת אותו הברך או הקרסול.
כאילו שום דבר לא קשור זה בזה לאותו הגוף.
משחקים באשליה שיכולים לברוא כבשה, לברוא אדם באמצעות כל הידע הרפואי הזה בגוף האדם, ולא מבינים שככה לא עובד גוף האדם, אלא הכל מכלול, שהאנושות לא יכולה להבין בו כלום.
אז הדיאטנית המקסימה מספרת לך על מחקרים ומסקנות נחרצות, מגובות בעובדות בשטח, שהשרוול הופך את הסוכרתי לבריא מלידה, ואילו הטבעת סתם עוצרת לו את הסכרת, אבל אם הוא לא ישמור, הסכרת תחזור... (כאילו שאם המשורוול ישמין, הסכרת לא תחזור לו...). אני כבר לא מדברת על כך שבגלל חודשיים של טרום סכרת, כבר קיבלת רושם שאתה סכרתי, כאשר אתה לא! (אני הייתי 6 שנים בטרום סכרת, ולא היתה לי שום סכרת).
אבל היא שוכחת שיש לך מחלה אחרת - השמנה מורבידית. וטבעה של מחלה זו הוא שיבוש במאזן המטבולי באופן שכעובדה בשטח אתה משמין בקלות ומרזה בקושי. אז צריך ניתוח, לצערנו. ואם אתה לא רוצה לשכב כל שלוש שנים לניתוח חדש (ואתה עוד רוצה אחרי 4 חודשים כבר לעשות את זה...) אתה צריך להחדיר לראשך שצריך לשמור על תזונה נכונה כל החיים עד 120. נקודה. כמו חולה סכרת, אפילו שאתה לא חולה סכרת.
גם אם צריכת סוכר לא תגרום לתקלה באינסולין ובלבלב, שגורמת סכרת, היא תפגע אנושות בחילוף החומרים ותחמיר את מחלת ההשמנה שלך ושלי. אכילה בלתי מאוזנת אינה פריבילגיה לבעל השמנה מורבידית, אם הוא לא רוצה להחמיר את מחלתו.
הגוף שלך הוא מכלול, לא רק מחלות נפרדות אלא מהות אחת כוללת. לשאוף לתזונה בריאה ומאוזנת ואורח חיים בריא, אתה צריך כל החיים. גם ככה אתה רואה, שעם כל המודעות והשאיפה שלי, אני לא מצליחה להימנע מעוגיות כי הגוף שלי הוא גם נפש. אז אם לא הייתי לפחות בשאיפה ובמודעות, מה היה מצב ההשמנה שלי היום?
מייעצים לך אשליות ומתירים לך צריכת סוכר, כי "מוכח שיש שינוי הורמונלי, למרות שלא מבינים איך זה עובד"... (אם לא מבינים איך זה עובד, שלא יסיקו מסקנות מעשיות מטומטמות!).
ומה התוצאה של הייעוץ הדיאטני? שקיבלת הרגשה, 4 חודשים אחרי ניתוח פולשני שמעוות את מערכת העיכול, ש"טעית בבחירת סוג הניתוח" ו"צריך מהר לעשות רביזיה" (למרות שאפשר למות ממנה בקלות...). ככה הורגים אנשים.
"הטוב שברופאים לגיהנום".
זה נקרא "הניתוח הצליח אבל החולה מת". כלומר ריפאו את החולה היטב באמצעות הטכניקה והתזה הרפואית, אבל הוא מת מסיבה רפואית אחרת שהתזה/טכניקה הזו לא התייחסה אליה, כי זה לא קשור...
את גוף האדם ברא אלוקים. הוא דורש ממנו לוותר על תאוות האכילה כמיטב יכולתנו, ולהפנים שאנחנו לא יכולים לעשות בעולם שלו מה שבא לנו.
להיכנע לאמת ולמציאות ולהכיר ביכולתנו המוגבלת כבני אדם "לנהל" את העולם, את הגוף שלנו, את החיים ואת המחלות.
תוריד את הראש, תציית לטבע. תתמודד.
(אפילו אם אתה לא מצליח - לפחות תדע לאן לשאוף, וביום שתהיה מסוגל תהיה כבר מיומן לעשות את זה).
איילה סליי
New member
משתפת גם במקרה של אמא שלי
היי,
ראיתי שביקשת עוד סיפורים אישיים ולא מחקרים, אז אני אספר לך בקצרה על אמא שלי, מטובעת כחצי שנה בלבד
היא הייתה חולת סכרת, הייתה בסיכון גבוה מאוד (אני מדברת על סוכר ברמות של 500 ומעלה), ויתר לחץ דם.
לאחר שהיא עשתה הרבה ספורט ושמרה על תזונה הכול היה מאוזן אצלה, הפסיקה את כל הכדורים כמעט.
בגיל 51 היא עברה התקף לב, בלי שום התראת מוקדמת (עודף משקל לא מאוד גדול, לא מעשנת, עושה ספורט 5 פעמים בשבוע לפחות שעתיים, סכרת ולחץ דם מאוזנים).
אחרי ניתוח מעקפים (שעשינו פרטי, כי בבתי חולים ציבוריים נתנו לה רק מספר שעות לחיות אחרי שבצנטור ראו שכל חמשת העורקים חסומים, וכנראה שהיה לא כלכלי לנתח... לכן פשוט אמרו לנו לקרוא לכל המשפחה להיפרד...) היא ניסתה הכול כדי לחזור למצב בו הסכרת מאוזנת ללא כדורים, אבל בגלל שהמצב הכללי של בגוף היה חלש מאוד, הסכרת לא התאזנה.
לפני כמעט שנה פורסמו מאמרים על כך שמשארים ניתוחים בריאטריים לחולי סכרת כבר מBMI32, והיא הייתה עם BMI33 ומאוד רצתה לעבור ניתוח טבעת בעיקר בשביל לאזן את הסכרת.
היא התייעצה עם רופפאים בכירים שמטפלים בה באופן פרטי בגלל מצבה הקרדיולוגי, וכולם המליצו לה ללכת על זה.
הכיוון שלה היה טבעת אחרי שהיא ראתה איך שהניתוח עובד מעולה אצלי, ואכן בהמלצת הרופאים הועדה אישרה לה והיא עברה את היתוח לפני חצי שנה.
היא ירדה קחלוגרמים בודדים עד עכשיו (מלכתחילה לא היה לה עודף גדול, והיא עדיין ללא הגבלה משמעותית), אבל הסכרת מאוזנת, המינון של הכדורים ירד מאוד והכול כי קל יותר לשמור על תזונה נכונה ובריאה, פחות פחמימות פשוטות ופחות סוכרים.
אני מאמינה שעוד כמה חודשים היא תהיה ללא כדורים לחלוטין, ככל שההגבלה מגיעה והירידה, כך הסוכר מתאזן.
בקיצור - מקרים הרבה יותר קשים מבחינה בריאותית מצליחים עם הטבעת, אז תהיה רגוע שאם תשתף פעולה עם הניתוח, תשמור על תזונה, גם הסוכר יתאזן
בהצלחה!!!
היי,
ראיתי שביקשת עוד סיפורים אישיים ולא מחקרים, אז אני אספר לך בקצרה על אמא שלי, מטובעת כחצי שנה בלבד
היא הייתה חולת סכרת, הייתה בסיכון גבוה מאוד (אני מדברת על סוכר ברמות של 500 ומעלה), ויתר לחץ דם.
לאחר שהיא עשתה הרבה ספורט ושמרה על תזונה הכול היה מאוזן אצלה, הפסיקה את כל הכדורים כמעט.
בגיל 51 היא עברה התקף לב, בלי שום התראת מוקדמת (עודף משקל לא מאוד גדול, לא מעשנת, עושה ספורט 5 פעמים בשבוע לפחות שעתיים, סכרת ולחץ דם מאוזנים).
אחרי ניתוח מעקפים (שעשינו פרטי, כי בבתי חולים ציבוריים נתנו לה רק מספר שעות לחיות אחרי שבצנטור ראו שכל חמשת העורקים חסומים, וכנראה שהיה לא כלכלי לנתח... לכן פשוט אמרו לנו לקרוא לכל המשפחה להיפרד...) היא ניסתה הכול כדי לחזור למצב בו הסכרת מאוזנת ללא כדורים, אבל בגלל שהמצב הכללי של בגוף היה חלש מאוד, הסכרת לא התאזנה.
לפני כמעט שנה פורסמו מאמרים על כך שמשארים ניתוחים בריאטריים לחולי סכרת כבר מBMI32, והיא הייתה עם BMI33 ומאוד רצתה לעבור ניתוח טבעת בעיקר בשביל לאזן את הסכרת.
היא התייעצה עם רופפאים בכירים שמטפלים בה באופן פרטי בגלל מצבה הקרדיולוגי, וכולם המליצו לה ללכת על זה.
הכיוון שלה היה טבעת אחרי שהיא ראתה איך שהניתוח עובד מעולה אצלי, ואכן בהמלצת הרופאים הועדה אישרה לה והיא עברה את היתוח לפני חצי שנה.
היא ירדה קחלוגרמים בודדים עד עכשיו (מלכתחילה לא היה לה עודף גדול, והיא עדיין ללא הגבלה משמעותית), אבל הסכרת מאוזנת, המינון של הכדורים ירד מאוד והכול כי קל יותר לשמור על תזונה נכונה ובריאה, פחות פחמימות פשוטות ופחות סוכרים.
אני מאמינה שעוד כמה חודשים היא תהיה ללא כדורים לחלוטין, ככל שההגבלה מגיעה והירידה, כך הסוכר מתאזן.
בקיצור - מקרים הרבה יותר קשים מבחינה בריאותית מצליחים עם הטבעת, אז תהיה רגוע שאם תשתף פעולה עם הניתוח, תשמור על תזונה, גם הסוכר יתאזן
בהצלחה!!!
איילה סליי
New member
תודה רבה
וויטמינים וניתוח
לפי בוג הניתוח תצטרכי ליטול ויטמינים למיניהם לכל החייים בצמוד לבדיקות דם מקיפות בתקופות מסויימות (אחרי הניתוח נדמה לי חודש , 3 חודשים,6 חודשים ושנה ולפי בקשת המנתח או רופא משפחה או הרגשתך.
אבעת פחות נדרש נטילת ויטמינים כי בד״כ אוכלים כל אבות המזון. מעקף קיבה ומעקף תריסריון מצריך יוצר וויטמינים והקפדה ומעקב. שרוול יוצר אידיווידואילי לפי אכילה ותחושה על חס וחלילה בעיות. לפי דעתי האישית, ואני לא אחות או רופאה, ואני מעוקפת, אישה עם ניתוח שרוול בשנות הפוריות אולי תצטרך וויטמינים יותר מגבר אבל כל זה תלוי בייעוץ עם רופא או ממתח או לפעמים דיאטנית.
יש ויטמינים גם בנוזל ומתרגלים אפילו שקשה.
האינפורמציה שלי מבוססת על קרירה בפורומים באנגלית ובעברית ושיחות עם אנשים שעברו הניתוחים והחלטתם.
מקימי מצפת
מעוקפת מ3/02/08 לאחר טבעת קבועה
לפי בוג הניתוח תצטרכי ליטול ויטמינים למיניהם לכל החייים בצמוד לבדיקות דם מקיפות בתקופות מסויימות (אחרי הניתוח נדמה לי חודש , 3 חודשים,6 חודשים ושנה ולפי בקשת המנתח או רופא משפחה או הרגשתך.
אבעת פחות נדרש נטילת ויטמינים כי בד״כ אוכלים כל אבות המזון. מעקף קיבה ומעקף תריסריון מצריך יוצר וויטמינים והקפדה ומעקב. שרוול יוצר אידיווידואילי לפי אכילה ותחושה על חס וחלילה בעיות. לפי דעתי האישית, ואני לא אחות או רופאה, ואני מעוקפת, אישה עם ניתוח שרוול בשנות הפוריות אולי תצטרך וויטמינים יותר מגבר אבל כל זה תלוי בייעוץ עם רופא או ממתח או לפעמים דיאטנית.
יש ויטמינים גם בנוזל ומתרגלים אפילו שקשה.
האינפורמציה שלי מבוססת על קרירה בפורומים באנגלית ובעברית ושיחות עם אנשים שעברו הניתוחים והחלטתם.
מקימי מצפת
מעוקפת מ3/02/08 לאחר טבעת קבועה
אני חושבת שזה מאוד תלוי
בסוג הניתוח ובאיך אתה מתנהל עם התזונה שלך.
בגדול מדובר על מנותחי שרוול שנה מיום הניתוח ואחכ לפי הוראות רופא (לגבי מעקף וטבעת לא בטוחה)
אני יכולה לספר עלי שאני 7 חודשים ראשונים לקחתי כמעט כל יום (חוץ מבימים שהתעצלתי או שכחתי) את הויטמינים שלי: מולטי + B12 + ויטמים D לפעמים + אבץ בהתחלה בשביל נשירת שער + מגנזיום בימים שהתאמנתי הרבה.
במקביל גם הקפדתי (ועדין) על תזונה נכונה וטובה ולפי בדיקות הדם קיבלתי אישור שאני לא חייבת להמשיך עם כל הויטמינים האלו (זה היה בערך 7/8 חודשים אחרי הניתוח.
לפני ארבעה חודשיים עשיתי בדיקות דם אחרי תקופה ארוכה בה לא לקחתי ויטמינים (כמעט שנתיים אחרי הניתוח) ובדיקות הדם שלי ברמה טובה שלא מצריכה אותי לקחת מולטי באופן קבוע.. אני כן מקפידה לקחת כי זה מחזק את הגוף (אני אחרי ניתוח פלסטי) אבל לא כל יום, יום כן יום לא ,.
אבל זה תלוי באיך וכמה אוכלים, אני מכירה מישהי שעברה שרוול ולא מקפידה על תזונה נכונה ובגלל זה למרות שהיא בדרך כלל לוקחת ויטמינים, עדין הרמות שלה נמוכות ויש לי נשירת שער ותופעות לא נעימות שנגרמות עקב מחסור בויטמינים, ונאמר לה מספר פעמים שזה בגלל התזונה הלקויה שלה.
בסוג הניתוח ובאיך אתה מתנהל עם התזונה שלך.
בגדול מדובר על מנותחי שרוול שנה מיום הניתוח ואחכ לפי הוראות רופא (לגבי מעקף וטבעת לא בטוחה)
אני יכולה לספר עלי שאני 7 חודשים ראשונים לקחתי כמעט כל יום (חוץ מבימים שהתעצלתי או שכחתי) את הויטמינים שלי: מולטי + B12 + ויטמים D לפעמים + אבץ בהתחלה בשביל נשירת שער + מגנזיום בימים שהתאמנתי הרבה.
במקביל גם הקפדתי (ועדין) על תזונה נכונה וטובה ולפי בדיקות הדם קיבלתי אישור שאני לא חייבת להמשיך עם כל הויטמינים האלו (זה היה בערך 7/8 חודשים אחרי הניתוח.
לפני ארבעה חודשיים עשיתי בדיקות דם אחרי תקופה ארוכה בה לא לקחתי ויטמינים (כמעט שנתיים אחרי הניתוח) ובדיקות הדם שלי ברמה טובה שלא מצריכה אותי לקחת מולטי באופן קבוע.. אני כן מקפידה לקחת כי זה מחזק את הגוף (אני אחרי ניתוח פלסטי) אבל לא כל יום, יום כן יום לא ,.
אבל זה תלוי באיך וכמה אוכלים, אני מכירה מישהי שעברה שרוול ולא מקפידה על תזונה נכונה ובגלל זה למרות שהיא בדרך כלל לוקחת ויטמינים, עדין הרמות שלה נמוכות ויש לי נשירת שער ותופעות לא נעימות שנגרמות עקב מחסור בויטמינים, ונאמר לה מספר פעמים שזה בגלל התזונה הלקויה שלה.
כעיקרון, אחרי מעקף קיבה תצטרך כל החיים
לקחת ויטמינים ולדאוג למספיק חלבון - או ע"י אכילה או ע"י לקיחת תוספים.
בגלל שיש תת ספיגה של המזון, ולכן חוסר בספיגה של ערכים תזונתיים חשובים לקיומו התקין של הגוף.
זה לא הולך לפי הרגשה, אלא לפי הוראות, כי בגיל שלך משלמים באשראי רחוק על טעויות התנהגותיות, כך שאין מרגישים את הטעות ברוב המקרים. כאשר מגיע הגיל שבו משלמים, אין הרבה יכולת להתחרט. (אגב לא מדובר על גיל 80, שאולי נראה לך רחוק ולא רלוונטי. מדובר על סוף שנות ה-30, שאני מבטיחה לך, גם אם אינך חושב כך כרגע, שזה גיל מאוד מאוד מאוד מאוד צעיר).
בשרוול אולי אין הוראה גורפת, אבל יש סיכוי שתזדקק לקחת.
אני חושבת שפשוט תחליט שאתה מתרגל לשינוי הזה בחיים שלך, כחלק מהשינוי שאתה מבקש לחולל במשקל הגוף שלך. אלו הברירות שלך ואפשר לחיות איתן טוב.
זה ברמת העיקרון. ברמת השטח, כמובן שתוכל לדעת מה קורה רק לאחר שתעבור את הניתוח, ויהיה לך ניסיון אישי. יש גם מנותחי טבעת שצריכים לקחת ויטמינים לכל החיים.
לקחת ויטמינים ולדאוג למספיק חלבון - או ע"י אכילה או ע"י לקיחת תוספים.
בגלל שיש תת ספיגה של המזון, ולכן חוסר בספיגה של ערכים תזונתיים חשובים לקיומו התקין של הגוף.
זה לא הולך לפי הרגשה, אלא לפי הוראות, כי בגיל שלך משלמים באשראי רחוק על טעויות התנהגותיות, כך שאין מרגישים את הטעות ברוב המקרים. כאשר מגיע הגיל שבו משלמים, אין הרבה יכולת להתחרט. (אגב לא מדובר על גיל 80, שאולי נראה לך רחוק ולא רלוונטי. מדובר על סוף שנות ה-30, שאני מבטיחה לך, גם אם אינך חושב כך כרגע, שזה גיל מאוד מאוד מאוד מאוד צעיר).
בשרוול אולי אין הוראה גורפת, אבל יש סיכוי שתזדקק לקחת.
אני חושבת שפשוט תחליט שאתה מתרגל לשינוי הזה בחיים שלך, כחלק מהשינוי שאתה מבקש לחולל במשקל הגוף שלך. אלו הברירות שלך ואפשר לחיות איתן טוב.
זה ברמת העיקרון. ברמת השטח, כמובן שתוכל לדעת מה קורה רק לאחר שתעבור את הניתוח, ויהיה לך ניסיון אישי. יש גם מנותחי טבעת שצריכים לקחת ויטמינים לכל החיים.
ligal mezger
New member
לא מדוייק ענין כל החיים...
אני שנתיים אחרי מעקף, ולקחתי מההתחלה את כל הוויטמינים המומלצים.
בבדיקת הדם הראשונה שעשיתי אחרי חצי שנה המדדים היו מאוד גבוהים.
בהוראה של רופא המשפחה ואישור המנתח הפסקתי את כל התוספים למעט המולטי-ויטמין (שמומלץ לכל אדם באופן כללי).
נכון להיום, אני מקפידה על אוכל מגוון ואיכותי, על לקיחת המולטי-ויטמין ועל בדיקות כל חצי שנה והתוצאות מושלמות.
אם אין בעיות מיוחדות ואוכלים מזון איכותי ולא שטויות אז הגוף מצליח לספוג גם מהמזון.
אני שנתיים אחרי מעקף, ולקחתי מההתחלה את כל הוויטמינים המומלצים.
בבדיקת הדם הראשונה שעשיתי אחרי חצי שנה המדדים היו מאוד גבוהים.
בהוראה של רופא המשפחה ואישור המנתח הפסקתי את כל התוספים למעט המולטי-ויטמין (שמומלץ לכל אדם באופן כללי).
נכון להיום, אני מקפידה על אוכל מגוון ואיכותי, על לקיחת המולטי-ויטמין ועל בדיקות כל חצי שנה והתוצאות מושלמות.
אם אין בעיות מיוחדות ואוכלים מזון איכותי ולא שטויות אז הגוף מצליח לספוג גם מהמזון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.