עכשיו כשאני קוראת את התקציר שלך
אני קולטת שרוב העניינים של העונה הראשונה נסגרו בפרק הזה ולא בשני הפרקים הראשונים כפי שזכרתי, שזה מעולה.
לא אוהבת שמורחים יותר מידי סצנות.
אבל גם לא הרגשתי שזירזו את הענין יותר מידי, ז"א, אומנם עבר רק פרק אחד אבל זה באמת הרגיש כאילו ריינה הייתה בבית חולים פרק זמן ארוך מספיק בשביל שדיקן יתבשל לו שם בכלא וימלא את עצמו ברחמים עצמיים. אולי גם הפלאשבקים תרמו לתחושה שעבר המון זמן בין סצנה לסצנה ונתנו לסיפור הזה את הזמן הראוי לו כדי שזה לא יראה מגוחך מידי ודי סגרו את הפינה הזו. עכשיו ריינה חוזרת הביתה ודיקן סוג של חוזר לעצמו אחרי שהבין שלא הרג את ריינה והוא יוצא מהסרט המטופש שלו שבו הוא מאמין שמגיע לו להירקב בכלא.
דרך אגב, אם כבר הזכרת את הקטע שהרגו את אמא של ג'ולייט מוקדם מידי ולא נתנו לקו העלילה שלה להימרח עוד- אני דווקא ממש מרוצה מזה. מהרגע הראשון שהיא הגיעה היא לא באה לי בטוב. מעבר לזה, היא הפכה את הדמות של ג'ולייט למעצבנת ממש ואומנם אני אוהבת את ג'ולייט באופן כללי ובאמת שקשה לה לעשות איזה מעשה מרושע שבאמת יעצבן אותי אבל איכשהו הסצנות עם אמא שלה היו מתישות מידי וגבלו בעצבים. אני מניחה שאני לא היחידה שחשבה ככה והיא לא התקבלה יפה אצל קהל הצופים לכן החליטו להעיף אותה.
מה אתה חושב על זואי, החברה של סקרלט? עד כמה שזכור לי זה הפרק הראשון שלה.
גם אני מחובבי סקרלט וגאנר והייתי רוצה לראות אותה מגיעים לתקופה שמחה כזו בלי שיהרגו לו כל מיני אחים ושלה לא יהיו כל מיני אקסים מציקים מהעבר.
ספיקינג אוף אקסים, אני די רוצה שג'ולייט ואייברי יהיו יחד, כבר מהפרק הראשון של העונה הראשונה היא הביעה בו ענין, אז קדימה, שיפתחו את זה.
למה התכוונה במה הסיפור של וויל? לא זוכרת בדיוק מה היה בפרק הזה ספציפית אז לא יודעת למה התכוונת ואיך להגיב על זה בלי לספיילר לך.
לגבי השירים, אהבתי מאוד את שלושת השירים שהיו בפרק, כמובן שהעדפתי (כמו תמיד) את השיר שסקרלט וגאנר שרו, אבל גם השנים האחרים היו טובים.
