בפנים
זהו. אם עד עכשיו מופאט רק חשב על איך אפשר להרוג את רורי כל פרק, עכשיו התפנה לו הזמן לחשוב איך הופכים את הסדרה הזו ל"וואו".
(נכון, זה לא פרק שהוא כתב, אבל זה נשמע טוב. מותר לי)
מחשבות יותר מסודרות יגיעו אחרי צפייה שנייה או שלישית, אבל פאקינג וואו.
הם מתעמתים! היא יודעת את השם שלו! יש לו ספרייה ענקית בתוך הטארדיס! (כן, אני יודעת שהוא כבר אמר לנו את זה בפרק הראשון שלו, אבל עדיין)
רגע, צריך לחזור על זה - היא יודעת את השם שלו!
נכון, היא שכחה (וטוב שכך! רק אם היא התחדשות מוזרה כלשהי של ריבר מותר לה לדעת את השם שלו), אבל עדיין..
והוא מנסה ללמד אותה להטיס את הטארדיס! את זה עוד לא ראינו בסדרה. צעד די גדול בשביל מלווה שהוא אפילו לא סומך עליה.
הפרק הרגיש לי הרבה יותר ארוך (הוא לא, בדקתי עכשיו), מה שהוביל לזה שכל שנייה, כל סצינה חצי מותחת, אני רק מתפללת "שלא יהיה קליף האנגר עכשיו!". אולי זה היה טיפה צפוף מדי, ואולי הסוף היה זריז מדי, אבל טוב שלא חילקו אותו לשני פרקים (בעיקר זה טוב ללב שלי. אני זקנה מדי לדברים האלה). דחסו הכל לפרק מעולה.
זכינו להכיר את הטארדיס מקרוב! כמה שנים חיכינו לזה! וכשאחד האחים מנסה לפרוץ את הבקרה, שומעים דוקטורים מהעבר! פרייסלס!
בכלל, יש המון התעמקות בעונה הזו על זה שהטארדיס היא דמות בפני עצמה. מעניין אם זה יגיע לשיא כלשהו בהמשך, כמו בעונה הראשונה.
איף. אלמלא הייתי צריכה להגיע למוסך ו/או לעבודה מחר, עכשיו הייתי מתיישבת לצפייה חוזרת. אני רוצה טארדיס
ושאלת תם - הסדק שדרכו הדוקטור עובר בסוף... הממ.. זה לא מזכיר את הסדק מהעונה החמישית? אמנם הפעם הוא היה אנכי, אבל עדיין נראה אותו דבר (ואולי פספסתי משהו, אבל גילינו כבר מה גרם לטארדיס להתפוצץ באותה עונה?)
בקיצור - שאפו. מחכה כבר לצפייה חוזרת, ויותר מזה - מקווה שהעונה תמשיך בקו המעולה הזה. היה כייף.