you cant marry a man you just met!
ממש אפשר היה לשמוע את כל הלבבות של שאר נסיכות הדיסני נשבר כשהיא אמרה את זה
אני גם מאוד אהבתי שהסרט לקח את זה למקום של משפחתיות, בדגש על אחיות
ולגבי אולאף
נכון הוא היה הווילג' פול
ונכון שזה אולי לא מסתדר עם זה שהוא מסמל את הקשר בין אנה לאלסה
אבל תחשבי על זה ככה
הוא מסמל את הקשר שהיה ביניהן כשהן היו קטנות, תמימות, שמחות
דקה וחצי לפני שהחיים התפוצצו לשתיהן בפנים, בעיקר לאלסה אני מניחה כי אנה לא זכרה את המקרה הזה.
אבל אלסה כן זכרה, וגם את נתעלם שניה מאיך שהטרול דיבר ואיך שההורים התנהגו, עדיין, מדבר כאן בצלקת די רצינית לכל החיים
ואז מגיע אולאף
ושר שירים משעשעים
ואוהב חיבוקים חמים
ומסתכל לאלסה ישר בעיניים ובועט בה את הקשר עם אחותה שהיא עצמה הספיקה להדחיק
ולא את הקשר שאת אומרת- 2 אחיות בוגרות שיכולות לכבוש את העולם (הן כן כאלה..זה לא הסיפור)
אלא את הקשר הראשוני הזה
אולאף, מנטלית, הוא בן איזה 4...אבל בעצם לא..וקצת כן..הוא חמוד ומצחיק וקטני וילדותי
היה לי כל כך קל להתחבר לזה כי אם הבנתי נכון את הגילאים, ההבדל ביניהן הוא בערך כמו ההבדל ביני לבין אחותי (3 שנים..משהו בסגנון בכל מקרה)
ועם כל מיליוני הבעיות שיש ביומיום..ובינינו..וריבים..
תמיד יהיה לנו את הקשר הזה שהיינו ילדות ממש קטנות והיינו עושות אוהל משמיכות על מיטת הקומותיים שהייתה לנו או כשהיא הייתה קטנה מידי ותינוקת וכל היום שאלתי מתי היא תגדל מספיק כדי שאני אוכל כבר לשחק איתה (נורא משעממים תינוקות קטנטנים
)
את יודעת התמונה שהכי העציבה אותי בקטע שההורים שלהן משנים את אורח החיים של הבית..הייתה התמונה שמראים שהם הוציאו את אנה מהחדר..זה גמר אותי
בקיצור אם מחר אני בטעות אקפיא את כל הממלכה ואז יגיע לי אוהל מדבר שיהיה דביל לחלוטין, הוא עדיין יהיה הדבר הכי משמעותי שיכול לקרות לי במסע בו אני מוצאת את עצמי חוזרת לזרועותיה של אחותי..
מקווה שהסברתי את עצמי מספיק ברור אני נוטה להיות מפוזרת מעט..
ממש אפשר היה לשמוע את כל הלבבות של שאר נסיכות הדיסני נשבר כשהיא אמרה את זה
אני גם מאוד אהבתי שהסרט לקח את זה למקום של משפחתיות, בדגש על אחיות
ולגבי אולאף
נכון הוא היה הווילג' פול
ונכון שזה אולי לא מסתדר עם זה שהוא מסמל את הקשר בין אנה לאלסה
אבל תחשבי על זה ככה
הוא מסמל את הקשר שהיה ביניהן כשהן היו קטנות, תמימות, שמחות
דקה וחצי לפני שהחיים התפוצצו לשתיהן בפנים, בעיקר לאלסה אני מניחה כי אנה לא זכרה את המקרה הזה.
אבל אלסה כן זכרה, וגם את נתעלם שניה מאיך שהטרול דיבר ואיך שההורים התנהגו, עדיין, מדבר כאן בצלקת די רצינית לכל החיים
ואז מגיע אולאף
ושר שירים משעשעים
ואוהב חיבוקים חמים
ומסתכל לאלסה ישר בעיניים ובועט בה את הקשר עם אחותה שהיא עצמה הספיקה להדחיק
ולא את הקשר שאת אומרת- 2 אחיות בוגרות שיכולות לכבוש את העולם (הן כן כאלה..זה לא הסיפור)
אלא את הקשר הראשוני הזה
אולאף, מנטלית, הוא בן איזה 4...אבל בעצם לא..וקצת כן..הוא חמוד ומצחיק וקטני וילדותי
היה לי כל כך קל להתחבר לזה כי אם הבנתי נכון את הגילאים, ההבדל ביניהן הוא בערך כמו ההבדל ביני לבין אחותי (3 שנים..משהו בסגנון בכל מקרה)
ועם כל מיליוני הבעיות שיש ביומיום..ובינינו..וריבים..
תמיד יהיה לנו את הקשר הזה שהיינו ילדות ממש קטנות והיינו עושות אוהל משמיכות על מיטת הקומותיים שהייתה לנו או כשהיא הייתה קטנה מידי ותינוקת וכל היום שאלתי מתי היא תגדל מספיק כדי שאני אוכל כבר לשחק איתה (נורא משעממים תינוקות קטנטנים
את יודעת התמונה שהכי העציבה אותי בקטע שההורים שלהן משנים את אורח החיים של הבית..הייתה התמונה שמראים שהם הוציאו את אנה מהחדר..זה גמר אותי
בקיצור אם מחר אני בטעות אקפיא את כל הממלכה ואז יגיע לי אוהל מדבר שיהיה דביל לחלוטין, הוא עדיין יהיה הדבר הכי משמעותי שיכול לקרות לי במסע בו אני מוצאת את עצמי חוזרת לזרועותיה של אחותי..
מקווה שהסברתי את עצמי מספיק ברור אני נוטה להיות מפוזרת מעט..
