כיאה לחג שבו מתחילים לקרוא מחדש

[אשת השמש האדומה]

לא, אני אומרת ההפך

את כתבת קודם לגבי הזמן שאחרי קום המדינה.
אני אומרת שביחס להורים ולסבים שלנו, שהיו פה בזמן שלפני ואחרי קדום המדינה, אנחנו "השתכנזנו". וזה לא נאמר כבקורת.
זה הדבר המתבקש.
אנחנו, כפרטים, בוודאי שהרבה פחות "מזרחיים" מההורים והסבים שלנו.
הסיבה היחידה שנדמה שזה לא כך- היא העובדה שכיום יש פשוט יותר נראות לתרבות המזרחית. זה הכל.
אבל התרבות המזרחית חייתה ובעטה פה גם אחרי קום המדינה (רק היית צריך להיות ב"סביבה" בשביל לראות אות זה...).


מטבע הדברים האשכנזים "התמזרחו" (

).

 

[יחפהבפארק]

אנחנו כנראה לא נסכים לעולם

בתור מי שגדלה במדינה מאז גלי העליה הגדולים בשנת 1949 ו-1950 ובתור מי שגדלה בסביבה של יוצאי מדינות ערב הרי נחשפתי לאוריינטציה המזרחית יותר מאשר לתרבות האירופאית והאשכנזית. אני מודה שבתור ילדה, נערה, אישה, העדפתי את מה שנראה לי כתרבות אירופאית מערבית וזאת בגלל חברות 'פולניות' או החבר'ה שיצאתי איתם כשהתבגרתי. כשקרובי משפחה עברו לגור בתל-אביב ובפעם הראשונה שהגעתי לצפון תל-אביב, חשבתי שאני במדינה אחרת. זה היה בסוף שנות החמישים. לא הכרתי תרבות אחרת מלבד מה שראיתי ושמעתי במעברה או בשכונה שגרתי בה. לא ידעתי שפסנתר יכול להיות בתוך בית.
אנחנו המזרחיים לא השתכנזנו, אנחנו פשוט התקדמנו לאט לאט, רמת החיים עלתה והחיים שלנו עלו מדרגה. מבחינה תרבותית, כמו שציינת, דווקא האשכנזים התמזרחו.

 

[אשת השמש האדומה]

גילוי נאות

אין לי את הפרספקטיבה שלך יש.

אני כותבת ממה שאני מכירה וראיתי.
אני גדלתי במושב של עולי תימן, אגב.

הטענה שלי היא שהמזרחים השתכנזו והאשכנזים התמזרחו.
וכנראה שעל החלק הראשון לא נסכים. וזה בסדר, כמובן

 

[דאגרוטיפ]

חג שמח, ריינה וכולם. זה הגרוש שלי בעניין.

מקריאת הכתבה ודברייך מיד הדהד בראשי התואר "הישראלי המכוער"
תופעת הישראלי המכוער שהיא אנתיטזה לתואר "הישראלי היפה"
היא תופעה מוכרת בכל אספקט בחיינו.

הבאת דוגמא מצויינת ומביכה למדי של אלו מאתנו הישראלים,
החשים כי הכל מגיע לנו, המפגינים חוסר כבוד וזלזול כלפי המקום
והספרים. ועם זאת, אני מבקרת לא מעט בחנויות הספרים השונות
אוכל לומר לך בבטחון מלא שגם תופעת "הישראלי היפה" נראית
בשקט, בצנעה ובמלוא הכבוד והערכה הן לעובדי המקום, והן לספרים.

בדומה לכל חברה, גם אצלנו יש תופעות מכוערות ושליליות.
על אף שיחסו לנו את היותנו עם סגולה, איננו חפים מדבר.
אך, לטעמי אין בזה כדי להעיד על הכלל.
האם קיימת החמרה וסיאוב חברתי בכל המישורים? ייתכן מאוד.
אהבתי מאוד לקרוא את הניתוח התבונתי של יחפנית בעניין.

 

[Aronsona]

אני חושב שסיפרתי בעבר כבר על מתי החליטה

רעייתי לצאת לפנסיה ממשרד החינוך, כמורה.
אספר זאת שוב.
אשתי הייתה מחנכת של כיתה ו'. ובהפסקה אחת, היא נכנסת לכיתה ורואה ילד אחד רודף עם כסא ביד אחרי ילד אחר בצעקות איימים.
היא מיד תופסת את הילד עם הכיסא, מחזיקה בחוזקה בידו, לוקחת לו את הכיסא מהיד ושולחת אותו אל המנהלת.
הילד בשיבתו על יד חדר המנהלת, מתקשר לאימו ומספר לה שהמורה הרביצה לו. האם רצה מיד למשטרה ומגישה תלונה נגד המורה, רעייתי. מאחר והשוטר מקבל התלונה, מכיר את הסיטואציות הללו, הוא אומר לאם בואי ביחד לבי"ס ונבדוק את העניין, ולא רושם כלום.
כאשר הגיעו לבית הספר יחד עם המנהלת ועל יד המורה, הילד כבר לא חוזר על "המורה הרביצה לי". התמונה מתבהרת והילד מורחק לשלושה ימים.

לאחר שהאם והילד עזבו אמר השוטר לאישתי, שתדעי שאם היא היתה מתעקשת, הייתי חייב לרשום תלונה, שאמנם היתה נמחקת אבל תמיד היתה שם.
אני לא זוכר מתי הרשת לעצמה אם להגיש תלונה במשטרה, אין צורך לומר שהילד הזה מוכר ובינתיים בילה בבית סוהר.
אז כן, יש חלק באוכלוסיה שחושב שהכל מגיע לו, ובהרגשה שלי הדור הצעיר הרבה יותר חצוף באותו הקשר, והאשמה היא כנראה בנו.
אני באמת לא בטוח מה קורה בארצות אחרות ולא ממש מתעניין.

 

[יחפהבפארק]

בכלל, להיות היום מורה או מחנך

זה כבר סוג של שליחות.
ברצינות, אני לא צוחקת. הבן שלי עוסק בזה בתחושה של שליחות. הוא אוהב את העיסוק בחינוך ובהוראה ויחד עם זאת, עם הנוער של היום, זאת לפעמים משימה בלתי אפשרית. בשנה הראשונה שלו הוא היה מגיע הביתה לפעמים עם דמעות בעיניים.
זה קשה נפשית וזה קשה פיזית. עם הזמן הוא פיתח לעצמו שיטות לימוד חדשניות שעוזרות לו לעבור את היום בלי התמוטטות עצבים ובלי לקרוע את מיתרי הקול, אבל מהסיפורים שלו על מורים אחרים, מסתבר שלא נלמד שום דבר בנדון.

 

[לילוש באה לביקור]

אין לי מה להגיד הרבה לגבי התוכן

היא צודקת. למרות שדבריה נשמעים מעט מתנשאים ע"ע "לקוחה שזופה". מה זה משנה מה הצבע שלה, אלא אם כן היא רצתה לרמוז שמדובר בפלח אוכלוסייה ספציפי. איף יו נואו וואט איי מין.

אבל לגבי החלק הזה:
למה באמת אכפת לי? ההפסדים לרשת ולהוצאות הספרים לא בדיוק פוגעים לי בארנק. לאחר מחשבה הבנתי, סוף סוף, שמה שבאמת מרגיז אותי הוא ההתנהגות הדוחה והנצלנית של הצרכן הישראלי, שלאחר שטעם את טעם הניצחון על הרשתות, אין עוד דרך לגמול אותו ממנו. יותר מכך, מרגיז אותי לדעת שככל שאדם דורסני יותר במדינה שלנו, כך הוא מקבל יותר. מרגיז אותי לדעת שנחמדות נחשבת תכונה פסולה, כי אלו הלוקים בה פשוט מקבלים פחות. אלו שמתווכחים, שצועקים ושמאיימים - מקבלים יותר. וזאת האמת המרה של תרבות הצריכה הישראלית.

אני מצטערת לומר לך, אבל יכול להיות שבמקרה הזה יחס באמת גורר יחס. אצל הרבה חברות יש התנהגות מחפירה של 'שיטת מצליח'. ובארץ הזאת אם את לא צועקת ומאיימת שתפני ללשכה הישראלית לצרכנות לא מתייחסים אלייך. מצפצפים על התלונה שלך, בכך הם בעצם מחזקים התנהגות כזאת. כתבתי על זה כבר בפורום השני על סלקום והוט ועוד הרבה חברות. ככה שמנטליות הקומבינה מתחילה מהחברות והעסקים, ולנו הלקוחות הקטנים אין ברירה אלא לדבר באותה שפה.

 

[רינתי77]

תראי, את צודקת לגבי היחס ללקוחות

במקרה של חברות רובות. יחד עם זאת, המקרים אותם
היא הביאה כדוגמאות, מעידים על הצרכן ולא על בית העסק.
אפרופו, זוהי כתבה אחת מסדרת כתבות בהן מתארים נותני שירות
למיניהם את היחס וההתנהלות של הלקוח הישראלי.

, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4284536,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4281457,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4269792,00.html

 

[לילוש באה לביקור]

תראי במקרה הספציפי הזה (חנות ספרים)

היא צודקת. מה גם שהתמורה של העסק היא לא שירות אלא משהו חומרי.
אני מדברת על התנהלות מול נותני שירות או נציגי שירות לקוחות. והרי דרכם בעצם עוברת התקשורת בין הלקוח הקטן לחברה. ומולם אם אתה לא מתעקש ו"הופך שולחנות" הם לא מתייחסים לתלונה שלך ברצינות.

יכול להיות שהמנטליות הזאת הוכללה לכל התנהלות של הישראלי מול רשת או חברה. יש אנשים שלא יודעים להבדיל, ויש גם כאלה ברברים אני לא אומרת שלא. אבל יש גם המון מקרים של נותני שירות שהתנהגו בצורה זוועתית ללקוחות, מרמים בחסות החברה, או סתם לא מוסרים ללקוח את כל המידע אם מחוסר ידע או חוסר מקצועיות. שילוב של כל הגורמים האלה ביחד תרם ליצירת המוטציה בנקראת "הלקוח הישראלי".

 

[רינתי77]

את יודעת מה אני חושבת?

אני חושבת שמדובר באותם האנשים. כלומר, יש סוג כזה
של אנשים שהתנהלותם גם בתור נותני שירות וגם בתור לקוחות
היא התנהלות בהמית. איש השירות החוצפן והמזלזל של היום
הוא הלקוח החוצפן והמזלזל של מחר, ולהפך.

 

[lefler11]

זה אכן "אותם אנשים" (בהרבה מאוד מקרים) - אבל קחי בחשבון ש"אותם אנשים" (לצערי הרב) הם חלק מאוד גדול מהאוכלוסיה במדינה שאת חיה בה...

 

[לילוש באה לביקור]

יכול להיות

אבל יש הבדל בין התנהגות ברברית ונצלנית כמו שההיא תיארה ובין מלחמת אינטרסים. אני מתארת מצב שבו ללקוח באמת נגרם עוול.

ויכול להיות שאלה פשוט יחסי-גומלין ויחס גורר יחס. את פחות תשמעי על התופעה הזאת בארצות הברית ובמיוחד באירופה,
כי שם השירות במקום הראשון והלקוח תמיד צודק. כשלקוח מבין שבאים לקראתו הוא לא יצטרך לצעוק ולהשתולל ואז הכל יהיה הרבה יותר נעים.

 

[lefler11]

לילוש

חשבת פעם למה המחירים ברוב בתי העסק בישראל מאוד גבוהים בהשוואה לרוב העולם ?

אולי אחת הסיבות (אומנם לא הסיבה העיקרית, אבל סיבה מאוד משמעותית) היא שבעלי העסקים יודעים שכמעט כל לקוח שיכנס אליהם לעסק יתמקח איתם על המחיר ???

הרי אפילו בחדשות ערוץ 2 (רייטניג מטורף) עשו סדרת כתבות שלמה שרצוי להתמקח תמיד על המחיר לא משנה מה קונים ואיפה.

תחשבי על זה...

http://www.youtube.com/watch?v=yV762Bi8mnw

 

[לילוש באה לביקור]

בסופר אי אפשר להתמקח

אבל יש תופעה בחנויות הקטנות, שאני כבר לא קונה שם, שהם בכוונה שמים מחיק התחלתי גבוה כדי שאחר-כך יוכלו להוריד אותו והלקוח ירגיש מבסוט שהנה-הוא לא יצא פראייר. ואתה יודע שהפחד הכי גדול של הישראלים, אפילו יותר מהאיום האיראני הוא לא לצאת פראיירים.

גם בסופר-פארם. הם שמים מחיר על בושם 700 שקל כדי שאחר-כך הם יוכלו לעשות מבצעים.

 

[lefler11]

את טועה ובגדול

חפשי ברשת או באתר של ערוץ 2 את אותה סדרה של כתבות - את פשוט לא תאמיני...

אנשים מווכחים בכל מקום כולל באופיס דיפו, בסופר (נתקלתי בזה המון במציאות, אחת הסיבות לעכוב נוראי בקופות היא ויכוחים של אנשים על עשרות אגורות...) ובמקומות שאת פשוט לא מאמינה שהגענו לרמה כזאת (ועוד לפרסם את זה בטלוויזיה ולהטיף לציבור שככה צריך לעשות...).

 

[לילוש באה לביקור]

אני אף פעם לא מתווכחת ברשתות

מוזר. אבל כן יש כאלה שמתווכחים כי על המדבקה היה רשום משהו אחר, או בגלל אגורה שרשום 0.99.
שמעתי על מישהו שתבע אותם שעיגלו את האגורה וזכה ב-200 אלף שקל.

אבל גם שם, כמו שאמרתי, הם שמים בהתחלה מחיר גבוה ואז עושים מבצעים. ואז אנשים נוהרים חושבים שהם הרוויחו. שימו מחיר קבוע וזהו בלי המניפולציות השיווקיות האלה.

 

[lefler11]

מה שאני מנסה לומר

זה שאת צריכה לנסות גם להבין את בעלי העסקים (ואני לרגע לא טוען שהם "שה תמים" - הם ממש לא).

ברגע שתביני שרוב הלקוחות שיכנסו לך לעסק יתמקחו איתך על המחיר (ובתור בעל עסק את הרי רוצה שהם יקנו וגם יצאו מבסוטים ויחזרו שוב \ ימליצו לאנשים אחרים להגיע לעסק שלך) - תביני שהמחיר הראשוני שיהיה מוטבע על המוצר \ השירות יהיה בעצם המחיר שבעל העסק תכנן לגבות + "עמלת התמקחות".

מאוד חבל שהגענו למצב הזה אבל זה היה דיי צפוי (בעלי העסקים לא פראיירים

).

 

[לילוש באה לביקור]

אני חושבת שמה שאתה אומר נכון לעסקים קטנים

יש כאלה שזה התחביב שלהם, ללכת לשוק ולהתווכח. ברצינות.
אני לא אוהבת לצעוק, מעדיפה ללכת לקניון ולשלם לפי מה שרשום על הטיקט (אחרי מבצע), אם מתאים לי. חוצמזה שהאיכות בבגדים ונעליים איכות חרא, ואחרי זה אם אתה בא להחליף או להחזיר אתה יכול ללכת לחפש מי ינענע אותך. שקל לא תקבל. ברשתות גדולות לפחות יש תודעת שירות מינימלית.

 

[lefler11]

ואני חושב

שמדובר במכת מדינה שמקיפה כמעט כל בית עסק.

התקשורת בישראל (טלווזיה, עיתונים, אינטרנט) מדגישה כל יום כמה בעלי העסקים בישראל דופקים את הלקוחות.
משום מה - לא יצא לי כמעט לראות כתבות בנוגע למה שהצרכנים הישראלים מעוללים לבעלי העסקים...

מנסיון אני אומר לך שאין לך מושג כמה תחמן הלקוח הישראלי הממוצע...
גם כשהוא יוצא מבסוט עד הגג - יהיה לו על מה להתלונן... (מאוד מאוד מאוד קשה לספק ישראלים מבחינת חווית קנייה + מחיר + שירות...)
אולי את לא מהמתווכחים \ מתמקחים וזה בסדר גמור - אבל רוב הישראלים מתמקחים כמעט בכל מקום (אפילו במסעדות, בתי קפה ופאבים...).

ושוב - אני ממש לא אוהב לעשות הכללות, אבל לצערי הרב, במקרה הזה, לדעתי מדובר פשוט במכת מדינה...

והסיבה לעניין היא אחת ויחידה - ח י נ ו ך
שילדים רואים את ההורים שלהם מתמקחים על כל דבר ובטלוויזיה מסבירים שככה צריך להתנהג - זה ממש לא מפתיע שהגענו לאן שהגענו...

 

[לילוש באה לביקור]

אמרתי לך כבר

הפחד הקמאי של הישראלי זה לא לצאת פראייר. אפשר לראות את זה בכל מקום.
פשוט הישראלי תמיד חושב שמנסים לתחמן אותו, לדפוק אותו. אז בעלי העסקים קלטו את זה והם ממציאים מבצעים הזויים שהישראלי יחשוב שהנה הוא הרוויח, ולא מבין שדפקו אותו באותיות הקטנות.

אפילו בדייטים. אתה רואה שרשורים על גבי שרשורים של גברים שמנהלים מלחמת חורמה נגד המין הנשי, ולמה, כי הם לא מוכנים להזמין בחורה לכוס קפה. לא לצאת פראיירים.