אפילו הכותרת מייצרת טעם מתנשא אצל הקורא
לצערי.
זהו דיון מעניין, אך נדמה שלכל אורכו אין באמת שיח מקדם, אלא שיח שופט ומכליל ולא מעניין בכלליות.
תרבות הנה מותרות.
אין לגביה הסכמה, ולמרות שהתארים נמוכה וגבוהה שגורים בלשון מכתיבי התרבות, אני איני מסכימה עם ההגדרה.
תרבות הנה מצרך יקר, הדורש משאבים רבים בכדי להנות ממנו.
הגעתי ממשפחה שלא היה ברשותה הרבה, אך אי אפשר לשלול את התרבות ממנה באתי או את עוצמתה והעושר שלה במעגלים כאלו ואחרים.
נחשפתי בגיל מאוחר מאוד לתרבות אליה את שואפת שיחשפו כולם, יכולתי להנות מערב שירה ולרוץ לקנות את כתביה של וולך, לנתח את העלמות מאביניון ולקרוא חמש פעמים את משרתם של שני אדונים ובכל פעם להיות מופתעת מהגאונות הצרופה.
אבל (וזה אבל חשוב),
אני לא מצפה מכולם להתעניין במה שלא מעניין אותם, אני מצפה שתרבות תהפוך זמינה גם למי שאין ביכולתו הכלכלית לרדוף אותה ויותר מכל אני מצפה שההגדרה של תרבות ומה נכלל בה לא תהיה כ"כ מרחיקה ומצומצמת.
תרבות היא כלל המרכיבים שלה, אלו המפורסמים, הידועים והמנותחים עד כלות, ואלו האישיים במעגלים המצומצמים יותר.
ניתן למצוא את היופי התרבותי במרכיבים שונים ורבים, ומכעיסה אותי העובדה שקבוצות מסוימות מייחסות את התרבות והתפתחותה לעצמן.
ואל תנסי למצוא בדברים שלי התמסכנות, כי אין בהם.
זה ממקום פתוח מאוד, זה הבטוח בתרבות המקיפה אותו.