התפקדות חודש אוקטובר 2012/תשרי תשע"ג

[Purple Mushroom]

בסדר. אנסה+משולב.

 

[lee05]

שם: לי
גיל:25- בשיא משבר רבע מאה
חודש לידה: מאי (תאומים

)
מיקום בארץ: TLV CITY
עיסוק נוכחי:תעשיית סרטים
מערכת היחסים שלך עם מפתחות (כן כן, לא התבלבלתי): מממ..יש לי מפתחות מכמה דירות קודמות שלי אפילו שהחליפו כבר את המנעולים וגם של החדר שלי בצבא לפני כן כן 5 שנים!!!
פשוט צרור נוסטלגי...(ואם חשבתי שאיבדתי אותם אני רק מנערת את התיק

)


והשאלה שלנו הפעם תעסוק בכתיבה

זה מפתיע, אבל לא כל מי שנוהג לכתוב בפורומים הוא "טיפוס של כתיבה", וזה תמיד מסקרן אותי איך אנשים שאין להם חיבור לזה מגיעים למדיה הזו, אז אם אתם כאלה, יהיה מעניין לשמוע ואם אתם לא, אז פשוט ספרו על מערכת היחסים שלכם עם הכתיבה- כתבתם שירים בילדותכם? סיפורים? כותבים בלוג? ספר? אולי בכלל הוצאתם לאור משהו?
ואם בא לכם להביא לנו משהו, לשטוף ת'עיניים ראו את עצמכם יותר מאשר מוזמנים!

פתחתי אין ספור בלוגים בחיי בכל מיני מקומות. כרגע יש רק שניים כאן ובוורדפרס אך מתעדכנים אחד ל....
כל פעם שאני עושה הליכה ארוכה או רגע לפני שאני הולכת לישון אני מקבלת מוזה לפוסט,כותבת אותו בראשי ואמרת לעצמי מחר נכתוב אותו..כמון עד הבוקר אני לא זוכרת כלום

עש יש לי מוזה לכתיבה אני כותבת הרבה וטוב אבל קשה מאוד להתנקת מדאגות הימיומיות וחוסר זמן וכשכבר יש זמן אז עייפים מדי

אשמח לטיפים אם מישהו יודע איך להתגבר על המכשול...

 

[Purple Mushroom]

מנסה לתת טיפים שאני קיבלתי,או יישמתי.

למרות שאני לא דוגמא, אני נוסע הרבה באוטובוסים, וגם לא דוגמא, כבר הרבה שנים אני מסתובב ברחובות, כשאני מחוץ לבית, אני תמיד עם תיק על הגב, גם לאוכל ושתיה, (יש טיפוסים שמתייחסים אל החיים כמו אל טיול מאורגן

)
וגם ליומן, ויומן מחברתי,
מתלבש גם כמו פקיד בנק, או רואה חשבון, ותמיד עם חולצה מכופתרת, עם כיס, ובכיס תמיד יש לי עט. ומחברת כתיבה בתיק. אז באוטובוסים כותב, כשיש לי על מה לכתוב ונראה לי חשוב, חלק מזה בבלוג שלי.
אם את הולכת הרבה ברגל, אז אחרי ההליכה, אפשר לעצור. (אם לא יכולה לכתוב בבית), על ספסל, עם עט ומחברת, ולכתוב, ואז להעתיק לבלוג, או למשהו אחר.
זה הטיפים שלי , בכל אופן, ואני זה לא ממש דוגמא, אבל אולי ...

 

[lee05]

לצערי

לכתוב או לקרוא באוטובוס אני לא יכולה , עושה לי בחילה.

ניסיתי בזמנו לכתוב בפנקס קטן כזה לפחות כמה נקודות כלליות ואז בבית לפתח את זה אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה בלחץ זמן תמידי כזה. אז הראש שלי מפוזר לאלף ואחד דברים..

 

[EdisonGirl]

גם לזה יש פתרון אם יש לך סמארטפון

יש לי אפליקציה שנקראת awesome note, שמארגנת לי את הלו"ז בצורה מושלמת. ניסיתי לפני כמה שנים טובות לעשות משהו דומה באמצעות קלסר, דפים ומכשירי כתיבה, אבל זה לא הלך, ואז מצאתי באייפון את האפשרות הזו, וזה בדיוק מה שרציתי שיהיה לי במשך שנים!

ובגרסה 5 של האייפון, יש גם אפליקציה שנקראת Reminders, שבה אני כותבת תזכורות לפי מיקום- הווי אומר- ברגע שאני מגיעה למקום מסויים או עוזבת אותו, הטלפון מצלצל ומזכיר לי לעשות משהו שככל הנראה הייתי שוכחת. האפליקציה הזו גם מאפשרת לכתוב כל מיני תזכורות מיידיות כאלו בלי התראה. סתם דברים שנזכרת פתאום ואת יודעת שאת עלולה לשכוח אם לא תכתבי לעצמך איפושהו..

 

[lee05]

מכירה אפליקציות

לגלקסי?

 

[EdisonGirl]

יש לגלקסי את החלופה לאפליקציה שאני אוהבת

זה נקרא Easy Note + 2do Pro v1.0.0
מעולם לא ניסיתי אותה, כך שאין לי חוו"ד. פשוט תורידי את הגרסה החינמית אם יש, ותנסי בעצמך

בכלל, אין לי היכרות כ"כ עם אנדרואיד. באייפון אני נוהגת להוריד "מליינתלפים" אפליקציות לכל דבר שמעניין אותי ולבחון כל אחת מהן עד שאני מוצאת את המושלמת עבורי, כך שכל אפליקציה אצלי נבחרת בקפידה והיא באמת טובה. אם היה לי גלקסי, היית מקבלת רשימה של האפליקציות הכי טובות לכל מטרה חחח

 

[lee05]

חחחחחחח

סבבה אני אחפש...

ומחכה לרשימה כשהיה לך גלקסי

 

[Purple Mushroom]

אוף, חבל

גם לי היה פעם בחילה באוטובוס. מקווה שאולי יום אחד, תתגברי גם על זה. בהצלחה

 

[EdisonGirl]

יש לך סמארטפון/תוכנת כתיבה ניידת מכלסוגשהוא?

אני כתבתי באופן קבוע יומן, אלא שברגע שהחיים החלו להיות עמוסים יותר גיליתי שאני פחות ופחות מתראה עם היומן שלי. היום יש לי אפליקציה באייפון ואני כותבת כמעט יום יום למרות שמבחינת הלו"ז שלי, הוא רק נעשה עמוס יותר.

נוסף לזה, כשאני מעוניינת לכתוב פוסט בבלוג שלי בתפוז, אין לי אפשרות לכתוב באתר עצמו, כי האייפון לא תומך בממשק של הבלוגיה, אז אני פשוט כותבת ב- NOTES, שולחת לעצמי במייל ונשאר לי רק לערוך אסתטית ולהוסיף תמונות וכאלה.

כתיבה ניידת היא הפתרון הכי טוב שיש, כי זה מאפשר לך לכתוב כשאת מחכה, לכתוב כשאת בשירותים (כמה השראה

) ובעצם בכל מקום שמזדמן לך. זה גם חוסך זמן.

 

[lee05]

יש בזה משהו

תודה אני אנסה

 

[א ו פ ו ס ו ם]

שלום שלום

שם: דנה
גיל: 28
חודש לידה: מאי
מיקום בארץ: הוד השרון
עיסוק נוכחי: אמא

(לפחות לחודשים הקרובים, בעיקרון חשבת שכר)
מערכת היחסים שלך עם מפתחות (כן כן, לא התבלבלתי): משכפלת ללא הכרה, מאבדת בכל הזדמנות, איפה שלא תסתכלו יונח מפתח לבית שלי.

כתיבה- אני כותבת בלוג, לא באתר הזה, הוא סודי

בצעירותי כתבתי שירה, היום פחות.

 

[Purple Mushroom]

מהפכת אוקטובר,2012,ה'תשע"ג-תשרי

3>:

צודקת בהחלט. גם אני הקפדתי על זה השנה.

שם: אלון

גיל: 36 וחצי פלוס כמה ימים. (וכמה שניות?)
חודש לידה: מרץ. אדר ב'.
מיקום בארץ: דרום תל אביב, קריית שלום, יוסף אחרון 5, קומה 2, דירה מימין

(מוזמנים לבקר, מזמין את באי הפורום, מאז יום הולדת כ"ה, 25, עברי או לועזי, בפורום אחר)
עיסוק נוכחי: מהפכן של אהבה

, ועוזר לפעמים במשרד לרואה חשבון ברמת גן.
מערכת היחסים שלך עם מפתחות (כן כן, לא התבלבלתי): שם אותם תמיד בכיס הג'ינס שיוצא, וכשלא, אז כמו עכשיו, ליד הטלפון, בשידה, מעל מסמכים מסויימים, למעלה בשידה ליד המיטה.

והשאלה שלנו הפעם תעסוק בכתיבה

זה מפתיע, אבל לא כל מי שנוהג לכתוב בפורומים הוא "טיפוס של כתיבה", וזה תמיד מסקרן אותי איך אנשים שאין להם חיבור לזה מגיעים למדיה הזו, אז אם אתם כאלה, יהיה מעניין לשמוע ואם אתם לא, אז פשוט ספרו על מערכת היחסים שלכם עם הכתיבה- כתבתם שירים בילדותכם? סיפורים? כותבים בלוג? ספר? אולי בכלל הוצאתם לאור משהו?
ואם בא לכם להביא לנו משהו, לשטוף ת'עיניים :

התחלתי לכתוב כנראה בקיץ 1980, כשבן דוד שלי עלה לכיתה א', ואני עליתי לגן טרום חובה ככל הנראה. סבא שלי ז"ל, לימד אותי גימטריה, בגיל 4, אותיות, ומספרים. והתחלתי לכתוב סיפורים קצרים על חצאי מחברות,
התחלתי לפתח עולם דימיוני ובידיוני, פתחתי על זה את הקומונה הראשונה שלי בתפוז, ביוני 2004, עוד לפני שהיה לי אינטרנט בהוסטל שבו גרתי במרכז תל אביב.
כתבתי הרבה סיפורים בילדותי, וגם איזה שיר שניים.
כותב בלוג בתפוז אנשים, למעלה מ-8 וחצי שנים. (כמעט 9),
רוצה להוציא ספר סיפורים בידיוני, בנושא של הקומונה. כל המחברות שלי. כולל יומנים אישיים מכיתה י"ב, נעלמו, נזרקו לזבל ע"י אחותי לפני כעשר או אחת עשרה שנים, וידעתי על זה רק בסמוך ליום כיפור ה'תשס"ר, 2005, כשהגיבה לי על זה בבלוג שלי, ונהיתה המנויה המשפחתית הראשונה שלי על הבלוג, בסוף שנת 2005.
כתבתי גם הרבה על הפורום, הבלוג שלי התחיל כמעיין שלוחה עצמאית שלי לפורום, והזכרתי אותו ועוד סוד, ברשומה הראשונה, בכ"ט בנובמבר, 2003. כשהייתי בן 27.
וזהו,
אה, ואצרף את הרשומה הכי פופולרית שלי,(1202 כניסות\צפיות) חפרתי שם, וכתבתי את זה קודם על כ-6 עמודים של מחברת רגילה, (מחברת שכנראה קניתי אותה ב-5 או 10 ש"ח בבזאר שהיה מתחת למשרדים של תפוז, בסמוך לראש השנה 2005, או 2006, פעם ראשונה שהייתי במשרדים של תפוז ברמת גן,
אלון

פורומיסט , בלוגר, ומהפכן של אהבה

(בלי אהבה זוגית בתקופה זו של חיי).

=]

 

[tamaguchi girl]

שם: רוית
גיל: 20
חודש לידה: יוני
מיקום בארץ: חולון
עיסוק נוכחי: סטודנטית החל מסוף החודש
מערכת היחסים שלך עם מפתחות (כן כן, לא התבלבלתי): אוהבת בעיקר את מחזיקי המפתחות. יש לי אוסף קטן של מחזיקי מפתחות נבחרים, אבל בתכלס על הצרור שלי יש רק 2 שלא התחלפו כבר כמה שנים :]


לגבי הכתיבה - מאז שאני זוכרת את עצמי לקחתי חלק בפורומים (בתפוז אני מכיתה ו'

), ואני גם כותבת בלוג. בתכלס, כל הכתיבה שלי היא בעיקר בשביל לשתף, לפרוק, סתם לחפור

 

[קופיפה טובעת]

מתפקדת וזה...

שם:מילנה
גיל:23
חודש לידה: יולי/ תמוז
מיקום בארץ: עכו סיטי
עיסוק נוכחי: קופאית
מערכת היחסים שלך עם מפתחות : שונאת מפתחות! וכסף! יש להם ריח מסריח, כל עוד אני יכולה, אני מעדיפה להתעסק כמה שפחות עם שניהם. אני מסתובבת רק עם מפתח אחד- של הבית שלי וגם בו ממעטת את השימוש, הוא איתי ליתר בטחון.


והשאלה שלנו הפעם תעסוק בכתיבה:
יש לי ברכת סוף שנה מכיתה ב' שהמחנכת כתבה לכולם, לכל אחד ברכה אישית ובשלי כתוב בסיום " נהניתי מחוש ההומור שלך ואני בטוחה שתהיי סופרת מהוללת בעתיד". אז סופרת אני לא אהיה ומעולם לא היו לי כוונות להיות... אבל בתור ילדה כתבתי מדי פעם סיפורים, בחטיבה אני זוכרת שהתחלתי לכתוב שירים, כתבתי הרבה שירים בחיי. אה גם בצבא היתה לי תקופה כתבתי הרבה שירים, ומעט סיפורים. בלוג יש לי בתפוז אבל אני לא כותבתב בו. וכמובן במסגרת תחביב התאטרון שלי כתבתי, הייתי 3 שנים בקבוצת תאטרון וההצגה שהעלנו זו הצגה שגם כתבתנו בעצמנו.

 

[גילושיט]

שם: גילושיט.
גיל: עוד שנייה 25.
חודש לידה: אוקטובר.
מיקום בארץ: צפון.
עיסוק נוכחי: כמעט שנה אחרונה בלימודים, וממלצרת.
מערכת היחסים שלך עם מפתחות (כן כן, לא התבלבלתי): לא מהאלה ששוכחים אותם דווקא, יש לי שריטה עם משקפי שמש שאני תמיד נוטה להשאיר בכל מיני מקומות משום מה. במחזיק מפתחות יש לי מפתח אחד, של הבית, אבל כדי שלא יפול יש עליו איזה 5 מחזיקים

אבל כל אחד מהם קרוב לליבי..


והשאלה שלנו הפעם תעסוק בכתיבה

זה מפתיע, אבל לא כל מי שנוהג לכתוב בפורומים הוא "טיפוס של כתיבה", וזה תמיד מסקרן אותי איך אנשים שאין להם חיבור לזה מגיעים למדיה הזו, אז אם אתם כאלה, יהיה מעניין לשמוע ואם אתם לא, אז פשוט ספרו על מערכת היחסים שלכם עם הכתיבה- כתבתם שירים בילדותכם? סיפורים? כותבים בלוג? ספר? אולי בכלל הוצאתם לאור משהו?
ואם בא לכם להביא לנו משהו, לשטוף ת'עיניים ראו את עצמכם יותר מאשר מוזמנים!

בהחלט הייתי כותבת בעברי, בעיקר סיפורים קצרים אבל גם שירים או קטעים קצרים כאלה. הייתי גם קוראת המון ומקבלת מוזה מזה, אבל מאז הצבא הפסקתי לקרוא וגם המוזה ירדה בהתאם.
השנה כתבתי סיפור אחד קצר אחרי הרבה שנים שלא כתבתי כלום

אבל זה באמת היה אירוע נדיר... ועכשיו לקרוא כמו שצריך אני לא כ"כ מצליחה, מאבדת סבלנות מאוד מהר פתאום.. התחלתי לקרוא ביום כיפור משהו נחמד אבל מאז שיצא החג לא הצלחתי לפנות זמן לחזור לספר, מעניין אם יום אחד אסיים אותו

וואי חפרתי אז ביי..

 

[einat162]

מתפקדת ועונה :

שם: ענת
גיל: 27 (מחליפה סיפרה בסוף החודש)
חודש לידה: אוקטובר
מיקום בארץ: מרכז
עיסוק נוכחי: מזכירה
מערכת היחסים שלך עם מפתחות : תמיד בודקת עשרת'לפים פעמים שהם שם.

לגבי מה אומרים מתי - אני בעצמי לא טורחת להגיד - אם אומרים לי, אני עונה באותו הדבר (לא חושבת אפילו אם נכון או לא).

לגבי הכתיבה, אני לא טיפוס "כותב" - לא שירים למגירה, לא סיפורים, ובכלל אני לא רואה את עצמי טיפוס יצירתי במיוחד מבחינת מילים.... כתיבה בפורום היא מאוד שונה כי כותבים דברים קצרים, בשפת היום-יום, בלי משמעויות נסתרות (אוקיי, אולי מטאפורות פה ושם), על דברים שקורים וכל הזמן משתנים/נוספים.
דבר אחד שתמיד נראה לי הזוי זה שאומרים על משוררים, ציירים, ומלחינים שהם "חושפים את הנפש שלהם באומנות" וכמה אמיצים הם- אבל הכל מטאפורות או צלילים ! איפה התכל'ס? מה בדיוק אתה חושף? ....

 

[EdisonGirl]

אם הייתי מכירה באופן אישי אדם שכותב ספרים

זה דווקא כן מרגיש מאוד חושפני. הוא כותב דברים ששונים כ"כ מהדרך בה הוא מתבטא ומתנהג בחיים שמחוץ לספר... כשאת כותבת, במיוחד סיפורת, את חושפת רובד שאף אדם לא מכיר בך- לפעמים אפילו לא את.. תחשבי על זה...

 

[einat162]

חשבתי על זה, הרבה.

זה עדיין נראה לי מוזר.

ומה לגבי ציור או מוזיקה?

 

[EdisonGirl]

אוקיי, תחשבי על זה ככה:

אם נעמוד כולנו, כל חברי הפורום, ונסתכל לאותו כיוון, כביכול אותו הנוף בדיוק. נגיד שזה נוף שלא משתנה בכלל, ונגיד שאנחנו עומדים בזה אחר זה, כדי שלא יקרה מצב שכל אחד רואה מזווית אחרת או משהו, עדיין כל אחד מאיתנו יחזור עם רשמים אחרים, יראה דברים מסוימים ויפספס דברים אחרים, ואפילו אם יהיה עצם אחד זהה, כל אחד מאיתנו יראה אותו באופן שונה. זו התפיסה שלנו. לכן כל דבר שיוצא לך מהמוח הקודח שלך

בין אם זה ציור, מנגינה או טקסט, מושפע ישירות מהתפיסה הייחודית שלך.

ההבדל בין זה לבין שיחה רגילה, שגם ממנה כמובן ניתן להבין דברים על התפיסה שלך, זה שבמילים את יכולה להסתיר דברים, לחזור על תבניות קיימות ולהימנע מחשיפות של מחשבות וכד'. כשאת מתעסקת באמנות, הנפש מדברת, ולמסיכות שלך, מגניבות ככל שיהיו, קשה מאוד להתנגד למה שיוצא ישירות מהנפש.

זה עדיין נראה לך מוזר?

דווקא תמיד חשבתי שזה ממש הגיוני