נשלטת ? (בלי אני)
- "אני יוצאת עוד מעט "
- "מה את הולכת ללבוש ? " הוא שואל
משהו ניצת בי, משחקים מחשבתיים. עדיין לא חשבתי על זה, אז מה אכפת לי לשחק ?
אז אני פותחת לו פתח, מזמינה אותו לבחור לי בגדים תחתונים.
הוא מעדיף גופיית תחרה על חזיה, נשמע טוב.
נותנת לו אופציות לצבעים, והוא בוחר שחור. בנאלי משהו, אבל באמת שגופית התחרה השחורה נראית טוב עלי, הניגוד שבצבעים מול הגוף, אני יודעת שהיא תחמיא לי.
הוא שואל על תחתונים, אם יש לי במגרה תחתוני תחרה שחורים תואמים. כמובן שיש ..
הוא מבקש שאתאר לו אותם, או אשלח תמונה, כדי שיוכל לבחור טוב יותר.
אני מחייכת ביני לבין עצמי, כן ... רוצה לבחור ... משהו מדגדג לי שם בפנים מעיר אותי. רוצה תמונה ? בבקשה אני שולחת לו תמונה של התחתונים... עלי, שוכבת על המיטה, בטן חשופה. אני יכולה ממש לשמוע את הנשימה שלו נעתקת כשאני לוחצת על שלח.
תוהה מה יגיע חזרה. אותו רצף המחמאות הרגיל, הריור הגברי, החרמנות שמשתלטת על השיחה ? (כן, כן הנה מגיעה הבקשה לראות אותי בלי התחתונים ... כי אולי עדיף ככה ...)
אבל לא, הוא רוצה לראות זוג אחר פשוט יותר, חלק. שולחת תמונה נוספת, לא פחות סקסית . הוא מעדיף את התחתונים הפשוטים.
וזהו. גופית תחרה שחורה, ותחתונים שחורים חלקים. הוא פשוט בחר את מה שנראה לו , מה שהתחשק לו באותו הרגע.
אני מתכוננת ליציאה כבר לא מחוברת להודעות.
הוא לא יודע מה אבחר בסוף, הוא לא יראה, הוא גם לא ידע.
עכשיו זו רק אני עם עצמי.
מחפשת אם זה מדגדג לי שם למטה, מגרה אותי.
זה לא לצאת בלי תחתונים, או בלבוש פרובוקטיבי, מגרה במיוחד,
זה רק משהו מאד קטן. רק הידיעה, שהתחתונים והגופייה שעוטפים את הגוף שלי מתחת לבגדים, הם הפרטים שמישהו אחר בחר.
אני בוחנת בקפידה את הסערה הקטנה, מקשיבה לרטיבות, מקשיבה לתחושה, מסתכלת במראה, זה חיוך שם ??
תוהה מה זה יעשה לי להוסיף את הבקשה שלו , האחרונה ...